לשלם שכירות זה לזרוק כסף, אומרים לנו חכמינו...
האמנם?
הון עצמי שעמלנו עליו או/ו קיבלנו מבני משפחה יכולים להיות מושקעים בנכסים שיניבו ערך מיידי וארוך טווח. במקום זה, יום לאחר החתונה אנו רוצים למשכנתאי הקרוב לביתנו וקונים כסף מהבנק בריבית גבוהה למשך 20 שנה.
רק לסבר את האוזן- מאתיים אלף שקלים המושקעים, יכולים להניב לאחר 20 שנים יותר מפי 10 הסכום הראשוני, כאשר רתימת אותו סכום לרכישת חלק קטן מדירה והשאר במשכנא בריבית דה ריבית למשך עשרים שנה יוצרים מצב שאנו משלמים בסוף התהליך יותר כסף (בגלל הריבית ובחלק מהמקרים גם האינפלציה) לרכישת הדירה משווי הדירה עצמה, כאשר זהו הנכס היחידי שלנו, אשר איננו מניב דבר.
אל תחששו ללכת נגד הזרם ובעיקר מול התפיסה ההורית השמרנית שצריך כמה שיותר מהר לקנות דירה למגורים ו"להסתדר".זו אולי דרך מסוימת ושבלונית לשרוד, זו בוודאי לא הדרך להתפתח
זוגות צעירים רבים ובניהם סטודנטים,מבזבזים מדי חודש אלפי -שקלים על שכירות, ואינם מגיעים לאפשרות לרכישת דירה משלהם כעבור כמה שנים כשרוצים להינשא. לכן,במקום להשאיר את הכסף לבעל -הדירה,לחלופין ,הם יכולים לחסוך את הכסף שאותו מוציאים על שכירות, אם הם כסטודנטים עובדים וממשיכים לגור, עד גמר שנת לימודיהם ,בבית ההורים, ואז יתבססו טוב יותר כלכלית,כי יהיה בידם הכסף שחסכו ויוכלו להשתמש בו לתשלום משכנתא ,שכיום מקבילה לגובה דמי השכירות. ישנם מקומות בהם הדיור מוזל ,וזוגות שנישאים לא חייבים להתחיל מדירת 4 חדרים,יכולים להתחיל בדירת שניים וחצי חדרים באיזור לא יקר, ובמהלך השנים יתקדמו לדירה גדולה יותר, באיזור יותר יוקרתי.לאחר רכישת דירה משלהם, ניתן להתחיל בריהוט בסיסי ועל ההתחלה להסתפק במטבח בסיסי, ולהמתין ברכישת ארונות מטבח יוקרתיים ,לשלב מאוחר יותר. ולוותר על וילונות ושטיחים יקרים בשלב זה ,כי מחירם של כול אלה מסתכם בעשרות אלפי שקלים. ואם התיכנון יהיה בשלבים, צעד אחרי צעד התקציב ייחסך,וניתן יהיה בהמשך לבנות הכול ללא צבירת חובות וללא מינוסים גבוהים בבנק.
.