עצירות

כולנו מכירים את התחושה הלא נעימה שבה הבטן נפוחה,קשה וכואבת וכל זאת כתוצאה מעצירות מתמשכת.לפניכם מספר עצות היכולות לעזור ולהקל על המצב:

1.אכילת שני תאנים טריות ובשלות בלילה לפני השינה.

2.אכילת קערת ברנפלקס עם כוס חלב,

3.אכילת פירות וירקות עשירים בסיבים תזונתיים במיוחד עגבניות ומלפפונים,ושזיפים.

4.מרק עגבניות עם רסק עגבניות.

במקרים שהעצירות נמשכת ניתן לשתות תה סנה או תה טיבטי אך אין להפריז בשתייתם מחשש לתלות.

דרך נוספת ויעילה לפתרון בעיית העצירות המתמשכת היא שימוש אנאלי בנר גליצרין.

אם העצירות נמשכת מעבר לשלושה ימים יש לפנות ליעוץ רפואי מחשש לחסימת מעיים.

רק בריאות!

קיימים הבדלים גדולים מאוד בין ילד לילד מבחינת תכיפות הפרשות הצואה. לילדים מסוימים יש שתיים־ שלוש יציאות מדי יום, ואילו אחרים מפרישים צואה רק אחת לימים אחדים. עצם התופעה האחרונה אינה נחשבת לעצירות, אלא אם כן הילד מפריש - באופן לא־סדיר - צואה קשה ודחוסה. לעצירות מתלווה לפעמים שלשול ממין מיוחד: החלק הנוזלי של הצואה מופרש, בעוד עיקר הצואה נעצר בחלחולת.

יציאות לא־סדירות אופייניות גם לתינוקות היונקים משדי אמם.     

העצירות מופיעה לעתים קרובות תוך כדי מחלה או מיד אחריה, ביחוד כאשר המחלה מלווה בחום. הסיבה נעוצה בכך שהילד החולה מיעט לאכול, או שלא ספג די 

נוזלים. במקרים אלה יחזרו היציאות לתקנן ברגע שהי­לד ישוב לתפריטו הרגיל.

סיבות אחרות של עצירות הן מחלות מעיים מסוי­מות, כגון דלקת התוספתן ומחלת הירשפרתג. היות שלמחלות אלה יש עוד סימפטומים, יחודיים, קל במקרים אלה לאתר את סיבת העצירות.

סיבה נוספת של עצירות היא סדק בפי-הטבעת: בגלל הפרעה זו כרוכה כל הפרשת צואה בכאבים, ולכן הילד משתדל להתאפק, ואז נשארת פסולת המזון במעיים זמן רב מן הרגיל; בעת שהותה שם נספגות ממנה כמויות נוספות של מים והיא נעשית מוצקה עוד יותר. נוצר אפוא מעגל קסמים: הילד חושש להפריש את הצואה בגלל הכאבים הכרוכים בכך, אלא שבסופו של דבר הכאבים האלה יהיו עזים עוד יותר.

יש גם מקרים של התפתחות עצירות בשל סיבות נפשיות, ולאו דווקא גופניות. תופעה זו מוכרת בעיקר בילדים קטנים. לפעמים ההורים תורמים לתופעה זו שלא בכוונה, כאשר הם מגלים להיטות יתר בנסיונם להרגיל את ילדם לשבת על הסיר או בבית־השימוש, או כאשר הם סבורים בטעות, שהילד חייב לצאת לפחות פעם אחת ביום. יש ילדים שמסרבים לשבת על הסיר או על האסלה, או שנפילת הצואה נראית בעיניהם בהינתקות חלקים מגופם. כן יש ילדים הנרתעים מלל­כת לבתי־השימוש בבית־הספר. כל התופעות האלה עלולות לגרום עצירות. יש גם מקרים שהילד מנצל את העצירות כנשק בחתירתו לעצמאות או בנסיון להסב אליו את תשומת־הלב של הוריו - בעיקר אם הם ניסו להרגילו לעשות את צרכיו בבית־השימוש בטרם היה בשל לכך.

מניעה וטיפול

צינור העיכול מותאם לעיכול מזונות סמיכים, עתירי סיבים, המותירים אחריהם צואה גושית ורכה. לכן יש לדאוג לכך, שתפריטו של הילד יכיל כמות מספקת של מזונות עתירי סיבים, כגון לחם מלא, פימת וירקות. במקרה של עצירות יש להימנע מלתת לילד סם משל­של באופן סדיר, בגלל החשש שצינור העיכול שלו יתרגל לסם והוא יחדל לתפקד כראוי בלעדיו. אין פירוש הדבר, שצריך להימנע כליל מן השימוש בסמים משלשלים. אדרבה, הם מועילים ורצויים כאשר הם ניתנים לתקופה קצרה, בעת הטיפול בהפרעה מסוימת במערכת העיכול, אלא שאין לתת סם בלי מירשם מרופא.

במקרים קיצוניים, כאשר החלחולת של הילד נגדשת ותופחת בצורה חמורה עקב הצואה המצטברת בה, עשוי הרופא להמליץ על עשיית חוקן: מחדירים לתוך החלחולת נוזל מסוים, הממריץ את היציאה. הילד יתבקש להתאפק מעט, עד שהנוזל יספיק להמס את הצואה המוצקה, ורק אחר־כך להפריש את צואתו ולהריק את מעיו ככל שיוכל. אולם כאשר העצירות היא תוצאה של מעבר הילד לשימוש בסיר או בבית־ שימוש - די בדרך־כלל בסמים משלשלים לזמךמה.