מדריך זה מציג את הגישה הנכונה שבה צריך שחקן לגשת לאודישנים.
המדריך הינו חלק מקורס יסודות משחק מול מצלמה בשיטת סנפורד מייזנר ב"סטודיו למשחק חי שגיא," ומוגש למענכם לצורך קריאה ולמידה.
במסגרת המדריך אנחנו נעבוד על הדברים הבאים:
1. הקדמה.
2. מה זה אודישן?
3. מה המטרה של השחקן באודישן.
4. "לתת הופעה".
5. הדרך הנכונה לגשת לאודישן.
6. עבודת הכנה לפני האודישן.
7. פרופורציה.
8. סיכום.
1. הקדמה
אודישן נתפס בדרך כלל כסיטואציה מלחיצה ומאיימת, שבה הראש עובד שעות נוספות- "בוחנים אותי עכשיו, מה יקרה אם אני אשכח את הטקסט? בחרתי בגדים מתאימים לדמות? השחקן לפניי היה חצי שעה ואני לא דומה לו? הבמאי לא אהב איך שחקתי בקריאה ראשונה?" ועוד מחשבות רבות, בעיקר שליליות.
במדריך זה נחקור את הנושא לעומק בצורה מקצועית יותר ונשבור כמה תפיסות שגויות שיש לנו לגבי אודישנים בנוסף, נבין את המהות והמטרה ושל האודישן.
2. אודישן
באודישן, הבמאי/ מפיק/ מלהקת מחפשים את השחקן המתאים ביותר לתפקיד. השחקן מצידו, רוצה הזדמנות לשחק.
תחשבו על אודישן כעל ראיון עבודה שבו אנחנו רוצים להראות למה אנחנו הכי מתאימים. הרשו לי לשתף אתכם בסוד הכי חשוב בנוגע לאודישנים. הבמאי/ מלהקת רוצים שנצליח. נשמע מוזר? אחרת איזה סיבה יש להם לשבת שם ולהשקיע מהזמן שלהם? יכול להיות שיש להם מישהו כעדיפות ראשונה, אבל בכל זאת הם תמיד מחפשים את כישרון החדש או מישהו שיפתיע אותם.
3. המטרה של השחקן באודישן
אם תשאלו שחקנים מה המטרה של השחקן באודישן? רובם יגידו "לעבור את האודישן". ברור שלקבל את העבודה זה חשוב, אבל זאת לא המטרה. המטרה שלנו ליצור מערכת יחסים עם הבמאי והמלהקת, שיראו את היכולות משחק שלנו ושיזכרו אותנו כשחקנים מוכשרים ומקצוענים. יכול להיות שאני שחקן מדהים והיה לי אודישן מעולה, אבל אני לא מתאים לטייפקאסט של הדמות. צריך להיות מציאותיים לא לכול אודישן/ תפקיד יקבלו אתנו וזה בסדר. קיימים הרבה שיקולים בבחירת שחקנים. לפעמים גוף השידור רוצה מישהו מפורסם/מוכר ולפעמים הבימאי רוצה שחקן שהוא אוהב לעבוד איתו, וקיימות עוד סיבות רבות.
השאיפה שלנו באודישן היא לתת את הכי טוב שיש לנו כדי שיזכרו אותנו ויקראו לנו לפרויקט הבא שלהם או שאולי אפילו ימצאו לנו דמות אחרת בתסריט.
אם עשינו את הכי טוב שיכולנו וביצענו את מה שתכנתנו מראש בהכנה לאודישן, אפשר וצריך לומר שהיה לנו אודישן מוצלח, כי השאר לא בידיים שלנו.
4. לתת הופעה
אחת התפיסות השגויות הנפוצות בקרב הניגשים לאודישנים היא: "אני חייב להיות דמות ולתת הופעה מושלמת". החשיבה הזאת היא לא מציאותית! אתם לא יכולים להיות הדמות בקריאה ראשונה, בלי לקרוא את כל התסריט ולעבוד עם יתר השחקנים. אודישן הוא לא הופעה! אודישן הוא תהליך חקירה שבו הבמאי מנסה ובודק אופציות שונות. כש אתם נבחנים אל תחפשו איך לרצות את הבמאי או המלהקת ואל תשאלו "איך אתה רוצה את הדמות"? אלה לראות איך אתם רואים את הדמות. כבמאי אני מחפש שתפתיעו אותי עם דברים עם שלא חשבתי עליהם. הגיע הזמן שתשחררו מהרצון לרצות את הבוחנים. אין דרך נכונה אחת לבצע את הטקסט.
5. הדרך הנכונה לגשת לאודישן
כל השחקנים באים לאודישן עם אותה סצנה. אם כן מה הבדל בין שחקן לשחקן? אם כולם נראים דומה ונחמדים לבמאי, אז מה עושה שחקן אחד ליותר טוב מהשני? התשובה היא ששחקן טוב מביא את הניסיון חיים שלו לסצנה. לדוגמה בסצנה על פרידה בין בני זוג. לכמעט כל אחד מאיתנו יש ניסיון חיים שונה בפרידה מבן או בת זוג. כשחקן אני צריך להביא את הייחוד שלי ולהראות איך אני מתנהג באמת כשאני נפרד מבת הזוג שלי. איך שאני מתנהג במציאות, תמיד יהיה אישי, מקורי, שונה, ואמין יותר מיתר המתמודדים.
המטרה היא לחשוף את עצמנו כמה שיותר, ולהיות מי שאנחנו באמת ולא לשחק את האידיאל שיש לנו בראש לגבי איך שהדמות צריכה להיות. באודישן מחפשים אנשים לא שחקנים. ככל שנעבוד יותר אישי ככה ההופעה שלנו תהפוך ליותר אוניברסאלית.
אל תנסו להציג מישהו שאתם לא, תנו לאישיותכם לצאת החוצה. אל תפחדו ואל תשכחו שיהיו עוד אודישנים. האודישן אחד הזה הוא לא מה שיחרוץ את גורלכם.
6. עבודת הכנה לפני אודישן
ג'ון וודן, גדול מאמני הכדורסל בכל הזמנים אמר ש- "כישלון בהכנה זה הכנה לכישלון."
הדבר הכי חשוב הוא לעולם לא לזלזל באף אודישן. צריך תמיד לערוך הכנה מקיפה ולנתח את טקסט לעומק. אם נגיע לא מוכנים וניתן הופעה רעה, המלהקת עשויה לזכור אותנו לרעה ולא להזמין אותנו לפרויקטים עתידיים.
במסגרת ההכנה יש לנו הרבה עבודה. אנחנו צריכים ללמוד את הטקסט בעל פה, לבצע ניתוח טקסט (נסיבות,מטרה, פעולות וכו') לחקור את המערכת היחסים בין הדמויות, אינטרקציה עם מקום/ תלבושת/ אובייקטים, למצוא את הרגע לפני, לחפש אירועים דומים מהניסיון חיים שלנו ועוד אלמנטים רבים. אבל זה לפעם אחרת...
מומלץ לעשות הכנות לאודישן עם חבר שחקן או ללכת למאמן שחקנים אם אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים עזרה להתחבר לדמות ולתסריט.
7. פרופורציה
חשוב לא לקחת את האודישן באופן אישי. אף במאי/מורה/מפיק לא יכול להגיד לנו עם יש לנו כישרון או לא. אסור לך לתת את הכוח לאף אחד. אם אנחנו רוצים לשחק, אנחנו נמצא דרך.
בכל פעם שאנחנו לא עוברים אודישן אנחנו יכולים לבחור להרגיש קורבן, או שאנחנו יכולים ללמוד מזה. הכי חשוב זה להפסיק עם התירוצים והבכי, כי הם בזבוז זמן ואנרגיה. בדרך כלל נקבל יותר תשובות שליליות מחיוביות. אם התשובה היום היא לא, זה לא אומר שגם מחר היא תהיה כזו. הצרכים כל הזמן משתנים.
אנחנו צריכים לשאול את עצמנו בסוף כל אודישן-" איך אני משפר לפעם הבאה" ולא עם היה טוב או לא. אנחנו צריכים לשאול "האם עשית את הבחירות שתכננתי או לא". אולי הטכניקה לא מספיק טובה? אולי הניתוח טקסט היה שגוי? בסוף האודישן צריך לצאת אם התובנה שעכשיו צריך לעבוד, כדי להשתפר לפעם הבאה.
8. סיכום
אחרי שהבנו והפנמנו את התיאוריה ואת המהות של האודישן, המשימה הכי חשובה שלנו היא לצאת ולהתנסות בכמה שיותר אודישנים. הצלחה באודישנים היא מיומנות נרכשת המצריכה הרבה תירגול. ככל שתעשו יותר אודישנים כך אחוזי ההצלחה שלכם יגדלו באופן משמעותי.
אני מאוד מקווה שהמדריך עוזר לכם להבין את הגישה הנכונה לאודישנים ואני מקווה שתשכילו ליישם אותו בצורה הכי טובה.
תודה רבה,
ובהצלחה לכולם.
מומלץ מאוד לקרוא את המדריך ליסודות משחק מול מצלמה שכתבתי בתור השלמה.
מאמר זה הינו חלק מקורס יסודות משחק מול מצלמה בשיטת סנפורד מייזנר והכנה לאודישנים. אתם מוזמנים ללמוד עוד הרבה יותר לעומק.
שלכם,
חי שגיא
מאמרים נוספים במשחק- עקרונות בסיסים למשחק מול מצלמה, איך להשתלב בתעשיה, הכנה לאודישן מונולוג וטכניקות משחק.
© כל הזכויות על המלל שמורות לחי שגיא, נא לא לעשות כל שימוש בלי אישור בכתב מראש. כמובן שמוזמנים לקשר למאמרים על מנת שאחרים ילמדו גם כן.
מעטים האנשים שלא מכירים את השם נינט טייב, נעמה קסרי או שפרה קורנפלד. חוץ מהעובדה שכולן נשים, כולם הן הזוכות הגדולות בתכנית ריאליטי כזו או אחרת: "כוכב נולד", "הישרדות" ו-"האח הגדול". אבל מה עם האחרים, זוכי המקומות השני, השלישי או אפילו החמישי? האם נגזר עליהם להיעלם בחזרה אל השגרה שאפפה אותם לפני שאזרו אומץ וניגשו לאודישן על מנת להתקבל לתכנית?
קחו את הראל סקעת, למשל. מכירים? הוא גדל בכפר סבא, וחבריו מספרים שהיה נער רגיל שפשוט אהב לשיר... עד שיום אחד הוא ניגש לאודישנים לעונה השניה של התכנית "כוכב נולד". הוא הפסיד בגמר להראל מויאל, אבל הוא לא היה צריך לנצח כדי להוציא אחר כך דיסק מצליח, לככב במחזמר "מי שחלם", להפוך לכוכב מדובר במדורי הרכילות ולייצג את מדינת ישראל בתחרות האירוויזיון, עם השיר "מילים".
סקעת הוא כמובן רק דוגמה בודדת: גם שירי מימון, הייתה בחורה חיפאית רגילה וחובבת שירה עד שהגיעה למקום השני בעונה הראשונה של "כוכב נולד", והיום, לאחר שהשתתפה בתחרות האירוויזיון עם השיר "השקט שנשאר", היא זמרת, דוגמנית ומגישה בטלוויזיה. גם מרינה מקסימיליאן בלומין, מקום שני בכוכב נולד 5, הספיקה לעדכן יפה את קורות החיים שלה, עם דיסק, משחק בדרמה יומית בהוט, בן זוג שהוא דוגמן על וכיום הנחיה בערוץ 2.
וכמובן שאין צורך לדבר על נועם טור מ"הישרדות", שהפך בזכות החשיפה בתכנית מכוורן על חוף הים לדוגמן-על המככב בשלטי חוצות ענקיים לצד נתיבי איילון; או גואל פינטו, מקום חמישי בעונה השניה של "האח הגדול", שהפך מעיתונאי אלמוני יחסית ובחור צנוע וביישן למגיש תכנית תרבות; והרשימה מתארכת עוד ועוד.
המשותף לכל השמות הללו: כולם היו אנשים רגילים שחיו חיים שלווים ושגרתיים, עד שמשהו גרם להם לגשת לאודישנים לתכנית ריאליטי כלשהי בטלוויזיה, ואף אחד מהם זכה! מה שמוכיח שמספיק להיות אתה עצמך כדי למצוא חן, בהתחלה בעיני צוות הבוחנים באודישן ולאחר מכן על מסך הטלוויזיה בפריים טיים. משם – השמיים הם הגבול.
אז... נראה אתכם בבית האח הגדול בקרוב? :-)
הטיפים באדיבות חברת ייצוג האמנים מדיה טיוי
לפני שאתם ניגשים לאודישן, בררו פרטים על התפקיד שאליו אתם נבחנים, וערכו תחקיר קטן על הדמות ועל הסגנון המתאים לתקופתה. קטע הריקוד שלכם ישתפר פלאים לא רק אם תתאמנו שעות בבית, אלא גם אם תפתחו ספר ותקראו על התקופה בה מתרחשת העלילה. גבשו את הסגנון של הדמות שלכם בהתאם לידע שתרכשו מהקריאה המוקדמת: בררו מה סוג המוסיקה בתפקידים מסוג זה, מה התלבושות, מה נהוג ומה לא.
אם אתם רוצים להתכונן בעזרת אביזרי עזר שונים, כדאי לזכור שיש להם נטיה להסתבך בשער של בן הזוג לריקוד או בבגדיו, "לעוף" באמצע הסיבוב או לעורר כל פאדיחה אחרת. לכן, בעוד שאביזרי עזר ("אקססוריז") יכולים להעיד על הכנה מוקדמת, רצינות ומקצועיות, כדאי לא להפריז בגודלם או בכמות.
בנות - כדאי לאסוף את השיער לפקעת יפה ומסודרת מבעוד מועד, ולא לקחת את הסיכון שהשיער הפזור שלכן יתבלגן וייראה רע אחרי כל הקפיצות והפירואטים של האודישן. לגבי איפור, כדאי לשמור על סגנון מינימליסטי, נקי ורענן (אלא אם אתן ניגשות לתפקיד המחייב מראה צעקני ומוגזם, ואז אפילו כדאי להתאפר בהתאם).
בגדים: כדאי להשקיע בחזיית ספורט איכותית שמדדתן ואתן מרגישות בה טבעי ונוח, ולהגיע לאודישן במכנס קצר או טייץ. גם אם קריר ואתן רוצות (או שהתפקיד מחייב) מכנס ארוך, כדאי שיהיה מתחתיו מכנס קצר שאפשר להסתובב איתו למקרה שהצוות הבונים יבקש מכן להוריד את הארוך.
בנים - נכון שאתם לא צריכים לעבוד על המראה החיצוני שלכם קשה כמו הבנות, אבל עדיין לא כדאי שתגיעו לאודישן עשר דקות אחרי שהתעוררתם משינה כאשר ההכנה שלכם כוללת בקושי שטיפת פנים... השקיעו בהופעתכם, לכו לספר ביום שלפני האודישן והתגלחו או סדרו את זיפי זקנכם.
בגדים: כדאי להתכונן מראש ולקנת תחתוני בוקסר ספורטיביים שיתמכו במקומות הרצויים, ואולי זה יפתיע חלק מכם, אבל הבוחנים ירצו לראות גם את הרגליים שלכם. אז מכנס קצר או טייץ, בבקשה.
הטיפים באדיבות חברת מדיה טיוי - חברה לייצוג אמנים וסוכנות דוגמנות, המלווה את החברים בה משלב האודישנים ועד להשתלבות בהפקות טלוויזיה, פרסומות, אופנה וכן הלאה.
במדריך זה אחשוף בפניכם את היסודות הבסיסיים לבימוי שחקנים. תלמדו מהי הגישה הנכונה מול השחקן שלכם?, כזאת שתפיק את התוצאה הטובה ביותר. עקב מחסור במקום (ובסבלנות שלכם לקרוא עשרות עמודים), אני אגע במספר נקודות בסיסיות לבימוי שחקנים בלבד. ומה לגבי השאר? אתם מוזמנים להגיע ולשמוע את ההרצאה המלאה בסטודיו למשחק חי שגיא.
במסגרת המדריך אנחנו נעבוד על הדברים הבאים:
1. הקדמה
2. מערכת יחסים בין במאי לשחקן
3. חוסר כימיה
4. התנגדות של השחקן
5. משחק כללי מדי
6. שחקן שמקריא שורה
7. משחק מוגזם
8. שחקן שלא מתחבר לטקסט
9. שחקן שלא סומך על במאי
10. אמון וכבוד הדדי
11. סיכום
1. הקדמה
כבמאים על סט הרבה יותר קל להתרכז במצלמה ובצדדים הטכניים מאשר לעבוד עם השחקן. הרבה במאים מתחילים מפחדים משחקנים, לא סומכים עליהם או לחילופין, מאמינים בהם אבל לא יודעים איך לדבר איתם.
כל במאי מפתח את הדרך הייחודית ואת השפה שלו לתקשר עם שחקנים. במאמר זה אני אראה לכם דרך שמבוססת על הוראות משחק ברורות וספציפיות שיחסכו לכם הרבה זמן וכאבי ראש בניסיון להסביר את עצמכם. אני אציג סוגים שונים של בעיות משחקיות ואתן הצעות לפתרון, אבל לפני שנתחיל, נבין קודם את מערכת היחסים בין במאי ושחקן.
2. מערכת יחסים בין במאי לשחקן
שחקן צריך להיות בעל יכולת ורצון שיצפו בו בלי שהוא יתבונן בעצמו. זה הופך אותו לפגיע וחשוף. הוא צריך לעבוד מתוך דחף ואינסטינקט. אנחנו צריכים להיות ה"שומר" של השחקן ולומר לו האם המאמץ שלו משתלם. התלות של השחקן בנו משחררת אותו. השחקן מחפש תגובה כנה ומדויקת אחרי טייק ולוקח זמן עד שהוא סומך עלינו. הוא רוצה לראות שאנחנו מבינים את התסריט ואנחנו יודעים להבחין בין טייק טוב לרע. אם הוא רואה שאנחנו משקרים או לא מבחינים בין טייק טוב לרע, אז הוא מתחיל להיות מודע למשחק שלו ומביים את עצמו.
אנחנו צריכים לדעת מתי להגיד print ולא לוותר עד שיש את הופעה אמיתית. אסור לנו להיות מסופקים מהופעה פחות טובה של השחקן.
3. חוסר כימיה
איך נוצרת כימיה בין שחקנים? התשובה היא הקשבה. הדבר הכי חשוב במשחק זה הקשבה. אם אין הקשבה בין שחקנים, אין סצנה, זה עוד זוג שחקנים שכל אחד בעולם שלו.
הקשבה נוצרת ששני השחקנים עובדים מרגע לרגע, מהלא מודע ומשפיעים אחד על השני. השחקן צריך לשים את הפוקוס על התגובה של הפרטנר ולא על עצמו.
אם השחקן שלנו מודע לעצמו וחושש שהוא לא בדיוק הדמות, אפשר לומר לו "אני איתך אל תדאג האם אתה הדמות או לא. זה התפקיד שלי, רק תעשה בחירות ותשחק מרגע לרגע. תקשיב לפרטנר שלך. תתרכז במה שהשחקן השני מרגיש".
4. התנגדות של השחקן
מתי שהוא תגיע ההתנגדות. קבלו אותה בצורה חיובית, כסוג של מתנה. לכל שחקן ישנה התנגדות באיזהו שלב בדרך להתחברות לדמות. משהו שהוא מפחד להתמודד איתו. לא להיבהל ולהילחץ, לנסות לפתור את הבעיה. כל הבעיות של השחקן הן בעיות אומנותיות, לא נפשיות. הן רק מחסום בדרך לאמת. אין שחקנים מושלמים ולכולם יש בעיות. אנחנו עובדים עם בני אדם ולא עם מכונות. לא לחשוב שמדובר בשחקן בעייתי אלא להבין שיש לו בעיה שצריכים לפתור במערכת יחסים מתוך הקשבה. אנחנו צריכים להוציא את השיפוט של השחקן על הדמות ולמצוא איפה הוא מתחבר אליה.
כשמתעוררת בעיה אצל השחקן עליכם להיות שם בשבילו, לא לפחד לעזור לו. לתקשר באינטימיות ולשאול מה מפריע? ולתת לו רשות "אני יודע שאתה מסוגל ללכת רחוק יותר".
אסור לתת לחוסר ביטחון של השחקן להשפיע עלינו.
בשעה שמתעוררת בעיה אנחנו חייבים להיות נלהבים לפתור אותה ולהפוך אותה להזדמנות, כי
התנגדות היא אנרגיה שהשחקן מוציא וצריך לתעל אותה. עבורנו זה עוד שיעור על בני אדם.
5. משחק כללי מדי
משחק לא טוב הוא משחק כללי וסטריאוטיפי. משחק של השחקן והוראת הבימוי חייבים להיות ספציפיים: השחקן והבמאי צריכים לרדת לפרטי פרטים ולהביא את ניסיון החיים שלהם. לדוגמה:אם כתוב בתסריט "סצנת נשיקה בין בני זוג שחיים יחד 5 שנים". אין דרך אחת נכונה לנשק שמתאימה לתסריט, לכל שחקן יש את הבחירה שלו. רוב שחקנים היו מנשקים בפה. אני הייתי שואל את עצמי איך באמת אני מנשק את חברה שלי? אני אישית מנשק באף. זה יותר ספציפי ויוצר היסטוריה ואינטימיות של זוג מאשר נשיקה בפה.
אם שחקן משחק סטריאוטיפ או שופט את הדמות לומר לו "איך אתה היית מתנהג באותה סיטואציה". לשאול אותו "איפה אתה מתחבר לדמות"?
6. שחקן שמקריא שורה בצורה לא אמינה
אם השחקן לא מרגיש את השורה, צריך למצוא לו אימאג' . אימאג'- תמונה שטוענת רגשית את המילים, מפעילה את השחקן ובאה מהניסיון חיים שלו. אם השורה "יש פה ריח של גופות" והשחקן מעולם לא נתקל בגופה. הוא יכול לדמיין אימאג' של זבל, ביוב, רחוב בהודו או מקום הכי מסריח שהוא היה בו.
אם השחקן בחר אימאג' והוא לא עובד, לבקש ממנו לקחת יותר זמן עם האימאג' או "תן לאימאג' להשפיע עליך". אם זה לא עובד לבקש ממנו להביא אימאג' יותר אישי.
7. משחק מוגזם
אם השחקן שלכם משחק גדול מדי או תיאטרלי, סימן שהוא לא עובד מתוך הקשבה. פשוט תבקשו ממנו שיהיה עם הפרטנר. אפשר גם לשאול אותו "איך אתה היית אומר את השורה"? אם זה לא עובד לומר לו "אני רוצה יותר פשוט וכנה".
8. שחקן שלא מתחבר לטקסט
שחקן שמתקשה להתחבר או שוכח את השורה מביע התנגדות. התוצאה שהוא הופך להיות מודע ומקריא את השורה בצורה יבשה. בשעה ששחקן לא מבין את הטקסט הדרך הטובה ביותר לגרום לו להתחבר היא לשאול אותו: "מה השורה הזאת אומרת לך? מה אתה חושב שקורה בשורה הזאת?"
9. לא לומר לשחקן את הבעיות שלו
אסור לכם לחשוף בפני השחקן את הבעיות במשחק (נוירוזה, עצלנות או בעיית שליטה). הדרך הטובה היא להוציא את השיפוט של השחקן ולהשתמש בשפה של רשות שמעודדת את השחקן להשתפר.
אתם מצלמים סצינה ובמהלכה השחקן לחוץ. לא לומר לו בסיום הטייק "אתה לחוץ מדי, תשתחרר". הערה הזאת תגרום לשחקן להיות מודע בטייק הבא והוא לא יעבוד מרגע לרגע. הוא יאמר לעצמו בראש "אני לא רגוע, מה יש לי?. תהיה יותר רגוע", במקום להתרכז בפרטנר ובמטרה של הסצנה. אם אתם שמים לב לבעיה שמרו אותה לעצמכם ואל תשתפו את השחקן. תנסו לפתור אותה. אני הייתי משתמש בשפת רשות ואומר לשחקן "קח את זמן שלך יש לי רק בקשה אחת שתיהנה מהסצנה ותעשה אותה בכיף". החוכמה לתת להם אישור להיכשל שיעבדו מהלא מודע.
10. שחקן שלא סומך על הבמאי
והיה ואתם מביימים שחקן מנוסה ו/או עם אגו מנופח, שכל הזמן אומר לכם מה לעשות ומתחיל לביים לכם את הסרט, הדבר הכי חשוב מבחינתכם הוא להתרכז בעבודה ולא באגו. אם שחקן לא מכבד את היכולת שלך זה בסדר. תשקיעו את האנרגיה שלכם בלהוציא את התסריט לחיים.
לא להתווכח איתם. אם השחקן מתחכם ומפקפק לומר לו "בוא נעשה את זה בכל מקרה".
הדרך למנוע מקרים כאלה היא לעשות הכנה וניתוח טקסט כמו שצריך ולדעת בדיוק על מה הסרט שלכם ומה קורה בכל סצנה. אופציה נוספת היא לזהות את הבעיה באודישן או בחזרות ולהיפרד בנימוס מהשחקן.
11. אמון וכבוד הדדי
הבמאי והשחקן צריכים לכבד את המרחב היצירתי, אחד של השני. אם יש מחלוקת צריך לפתור אותה מתוך הקשבה. כל אחד מביא את ההבנה שלו לגבי התסריט והדמיון שלו. בזמן ההקשבה נוצר רעיון חדש שעשוי להיות יותר טוב ממה ששניהם חשבו בנפרד. עבודה משותפת מובילה לגילויים חדשים.
השחקן יכול לתת לכם רעיון שלא חשבתם עליו.
לפעמים צריך ללמוד לוותר על רעיונות או מטרות שלכם אם הם לא יושבים טוב לשחקן. אל תפחדו שאתם מתפשרים, תזכור שבסוף היום כולם עושים את אותו הסרט וגם לשחקנים יש רצון שהוא יצליח.
12. סיכום
צריך לקחת בחשבון שכל שחקן שונה מהשני ועובד בצורה שונה. צריך להתייחס לכל אחד בדרך אחרת, על סמך הכרות באודישן או בחזרות. ברוב המקרים שיחות ותקשורת פותרים את המחלוקת בין במאי לשחקן.
אני ממליץ בחום לכל מי שרוצה לביים להתנסות בשיעורי משחק, בכדי להבין איך השחקן עובד ולדעת תהליך של בניית דמות, על מנת ליצור שפה משותפת.
זהו מבוא בסיסי לבימוי, כמובן שיש עוד נושאים רבים לדבר עליהם כמו בעיות על הסט, בימוי על ידי שימוש בפעלים, יצירת אווירת עבודה על סט, ניתוח טקסט, תהליך הליהוק, חזרות ונושאים רבים ליישם.
אני מקווה שלמדתם ונהניתם. בימוי היא אחד הנושאים שאני הכי נהנה ללמד. תיישמו את העקרונות שעכשיו למדתם, תביימו שחקנים מתוך הנאה ורצון ללמוד ולשתף פעולה.
תהיו שם בשביל השחקנים שלכם כמו אב שהולך להופעה של בנו ותעזרו להם להביא הופעה בלתי נשכחת.
החומר אותו קראתם הוא חלק מההרצאה מערכת יחסים בין במאי לשחקן. רוצים ללמוד עוד? אתם מוזמנים לסדנת משחק מול מצלמה לבמאים ותסריטאים
שלכם,
חי שגיא
מאמרים נוספים במשחק- עקרונות משחק מול מצלמה, איך להשתלב בתעשיה, טכניקות משחק ומדריך הכנה לאודישן מנולוג.
© כל הזכויות על המלל שמורות לחי שגיא, נא לא לעשות כל שימוש בלי אישור בכתב מראש. כמובן שמוזמנים לקשר למאמרים על מנת שאחרים ילמדו גם כן.
מדריך זה מציג את הגישה הנכונה שבה צריך שחקן לגשת לאודישנים.
המדריך הינו חלק מקורס יסודות משחק מול מצלמה בשיטת סנפורד מייזנר ב"סטודיו למשחק חי שגיא," ומוגש למענכם לצורך קריאה ולמידה.
במסגרת המדריך אנחנו נעבוד על הדברים הבאים:
1. הקדמה.
2. מה זה אודישן?
3. מה המטרה של השחקן באודישן.
4. "לתת הופעה".
5. הדרך הנכונה לגשת לאודישן.
6. עבודת הכנה לפני האודישן.
7. פרופורציה.
8. סיכום.
1. הקדמה
אודישן נתפס בדרך כלל כסיטואציה מלחיצה ומאיימת, שבה הראש עובד שעות נוספות- "בוחנים אותי עכשיו, מה יקרה אם אני אשכח את הטקסט? בחרתי בגדים מתאימים לדמות? השחקן לפניי היה חצי שעה ואני לא דומה לו? הבמאי לא אהב איך שחקתי בקריאה ראשונה?" ועוד מחשבות רבות, בעיקר שליליות.
במדריך זה נחקור את הנושא לעומק בצורה מקצועית יותר ונשבור כמה תפיסות שגויות שיש לנו לגבי אודישנים בנוסף, נבין את המהות והמטרה ושל האודישן.
2. אודישן
באודישן, הבמאי/ מפיק/ מלהקת מחפשים את השחקן המתאים ביותר לתפקיד. השחקן מצידו, רוצה הזדמנות לשחק.
תחשבו על אודישן כעל ראיון עבודה שבו אנחנו רוצים להראות למה אנחנו הכי מתאימים. הרשו לי לשתף אתכם בסוד הכי חשוב בנוגע לאודישנים. הבמאי/ מלהקת רוצים שנצליח. נשמע מוזר? אחרת איזה סיבה יש להם לשבת שם ולהשקיע מהזמן שלהם? יכול להיות שיש להם מישהו כעדיפות ראשונה, אבל בכל זאת הם תמיד מחפשים את כישרון החדש או מישהו שיפתיע אותם.
3. המטרה של השחקן באודישן
אם תשאלו שחקנים מה המטרה של השחקן באודישן? רובם יגידו "לעבור את האודישן". ברור שלקבל את העבודה זה חשוב, אבל זאת לא המטרה. המטרה שלנו ליצור מערכת יחסים עם הבמאי והמלהקת, שיראו את היכולות משחק שלנו ושיזכרו אותנו כשחקנים מוכשרים ומקצוענים. יכול להיות שאני שחקן מדהים והיה לי אודישן מעולה, אבל אני לא מתאים לטייפקאסט של הדמות. צריך להיות מציאותיים לא לכול אודישן/ תפקיד יקבלו אתנו וזה בסדר. קיימים הרבה שיקולים בבחירת שחקנים. לפעמים גוף השידור רוצה מישהו מפורסם/מוכר ולפעמים הבימאי רוצה שחקן שהוא אוהב לעבוד איתו, וקיימות עוד סיבות רבות.
השאיפה שלנו באודישן היא לתת את הכי טוב שיש לנו כדי שיזכרו אותנו ויקראו לנו לפרויקט הבא שלהם או שאולי אפילו ימצאו לנו דמות אחרת בתסריט.
אם עשינו את הכי טוב שיכולנו וביצענו את מה שתכנתנו מראש בהכנה לאודישן, אפשר וצריך לומר שהיה לנו אודישן מוצלח, כי השאר לא בידיים שלנו.
4. לתת הופעה
אחת התפיסות השגויות הנפוצות בקרב הניגשים לאודישנים היא: "אני חייב להיות דמות ולתת הופעה מושלמת". החשיבה הזאת היא לא מציאותית! אתם לא יכולים להיות הדמות בקריאה ראשונה, בלי לקרוא את כל התסריט ולעבוד עם יתר השחקנים. אודישן הוא לא הופעה! אודישן הוא תהליך חקירה שבו הבמאי מנסה ובודק אופציות שונות. כש אתם נבחנים אל תחפשו איך לרצות את הבמאי או המלהקת ואל תשאלו "איך אתה רוצה את הדמות"? אלה לראות איך אתם רואים את הדמות. כבמאי אני מחפש שתפתיעו אותי עם דברים עם שלא חשבתי עליהם. הגיע הזמן שתשחררו מהרצון לרצות את הבוחנים. אין דרך נכונה אחת לבצע את הטקסט.
5. הדרך הנכונה לגשת לאודישן
כל השחקנים באים לאודישן עם אותה סצנה. אם כן מה הבדל בין שחקן לשחקן? אם כולם נראים דומה ונחמדים לבמאי, אז מה עושה שחקן אחד ליותר טוב מהשני? התשובה היא ששחקן טוב מביא את הניסיון חיים שלו לסצנה. לדוגמה בסצנה על פרידה בין בני זוג. לכמעט כל אחד מאיתנו יש ניסיון חיים שונה בפרידה מבן או בת זוג. כשחקן אני צריך להביא את הייחוד שלי ולהראות איך אני מתנהג באמת כשאני נפרד מבת הזוג שלי. איך שאני מתנהג במציאות, תמיד יהיה אישי, מקורי, שונה, ואמין יותר מיתר המתמודדים.
המטרה היא לחשוף את עצמנו כמה שיותר, ולהיות מי שאנחנו באמת ולא לשחק את האידיאל שיש לנו בראש לגבי איך שהדמות צריכה להיות. באודישן מחפשים אנשים לא שחקנים. ככל שנעבוד יותר אישי ככה ההופעה שלנו תהפוך ליותר אוניברסאלית.
אל תנסו להציג מישהו שאתם לא, תנו לאישיותכם לצאת החוצה. אל תפחדו ואל תשכחו שיהיו עוד אודישנים. האודישן אחד הזה הוא לא מה שיחרוץ את גורלכם.
6. עבודת הכנה לפני אודישן
ג'ון וודן, גדול מאמני הכדורסל בכל הזמנים אמר ש- "כישלון בהכנה זה הכנה לכישלון."
הדבר הכי חשוב הוא לעולם לא לזלזל באף אודישן. צריך תמיד לערוך הכנה מקיפה ולנתח את טקסט לעומק. אם נגיע לא מוכנים וניתן הופעה רעה, המלהקת עשויה לזכור אותנו לרעה ולא להזמין אותנו לפרויקטים עתידיים.
במסגרת ההכנה יש לנו הרבה עבודה. אנחנו צריכים ללמוד את הטקסט בעל פה, לבצע ניתוח טקסט (נסיבות,מטרה, פעולות וכו') לחקור את המערכת היחסים בין הדמויות, אינטרקציה עם מקום/ תלבושת/ אובייקטים, למצוא את הרגע לפני, לחפש אירועים דומים מהניסיון חיים שלנו ועוד אלמנטים רבים. אבל זה לפעם אחרת...
מומלץ לעשות הכנות לאודישן עם חבר שחקן או ללכת למאמן שחקנים אם אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים עזרה להתחבר לדמות ולתסריט.
7. פרופורציה
חשוב לא לקחת את האודישן באופן אישי. אף במאי/מורה/מפיק לא יכול להגיד לנו עם יש לנו כישרון או לא. אסור לך לתת את הכוח לאף אחד. אם אנחנו רוצים לשחק, אנחנו נמצא דרך.
בכל פעם שאנחנו לא עוברים אודישן אנחנו יכולים לבחור להרגיש קורבן, או שאנחנו יכולים ללמוד מזה. הכי חשוב זה להפסיק עם התירוצים והבכי, כי הם בזבוז זמן ואנרגיה. בדרך כלל נקבל יותר תשובות שליליות מחיוביות. אם התשובה היום היא לא, זה לא אומר שגם מחר היא תהיה כזו. הצרכים כל הזמן משתנים.
אנחנו צריכים לשאול את עצמנו בסוף כל אודישן-" איך אני משפר לפעם הבאה" ולא עם היה טוב או לא. אנחנו צריכים לשאול "האם עשית את הבחירות שתכננתי או לא". אולי הטכניקה לא מספיק טובה? אולי הניתוח טקסט היה שגוי? בסוף האודישן צריך לצאת אם התובנה שעכשיו צריך לעבוד, כדי להשתפר לפעם הבאה.
8. סיכום
אחרי שהבנו והפנמנו את התיאוריה ואת המהות של האודישן, המשימה הכי חשובה שלנו היא לצאת ולהתנסות בכמה שיותר אודישנים. הצלחה באודישנים היא מיומנות נרכשת המצריכה הרבה תירגול. ככל שתעשו יותר אודישנים כך אחוזי ההצלחה שלכם יגדלו באופן משמעותי.
אני מאוד מקווה שהמדריך עוזר לכם להבין את הגישה הנכונה לאודישנים ואני מקווה שתשכילו ליישם אותו בצורה הכי טובה.
תודה רבה,
ובהצלחה לכולם.
מומלץ מאוד לקרוא את המדריך ליסודות משחק מול מצלמה שכתבתי בתור השלמה.
מאמר זה הינו חלק מקורס יסודות משחק מול מצלמה בשיטת סנפורד מייזנר והכנה לאודישנים. אתם מוזמנים ללמוד עוד הרבה יותר לעומק.
שלכם,
חי שגיא
מאמרים נוספים במשחק- עקרונות בסיסים למשחק מול מצלמה, איך להשתלב בתעשיה, הכנה לאודישן מונולוג וטכניקות משחק.
© כל הזכויות על המלל שמורות לחי שגיא, נא לא לעשות כל שימוש בלי אישור בכתב מראש. כמובן שמוזמנים לקשר למאמרים על מנת שאחרים ילמדו גם כן.
