עספור. הסדרה החדשה של הוט 3, מספרת על 4 חברים שהחליטו לעזוב את החיים שלהם ולעבור לגור בגרוטאות של אטובוסים ישנים באזור התעשייה של ירושלים.
כשהכל ורוד מידי ממש כמו בקיבוץ הם מגלים ש"עולם ורוד רואים רק בעיניים אדומות", ושחוב ענק של 750,000 ש"ח רובץ על השטח ע"י עיריית ירושלים. אם לא ישיגו תוך חודש ימים את הכסף יפנו אותם מהשטח.
לראשונה בישראל סדרת דרמה פשע יומית שמתמקדת מחוץ לגבולות ת"א. הפעם בחרו המפיקים בשיתוף פעולה מלא של עיריית ירושלים לצלם את סדרה עספור בירושלים.
את עספור יצרו: גיא עמיר וחנן סביון, שהם גם התסריטאים וגם משתתפים בעספור בתפקיד קצר (גיא עמיר) וניוטון (חנן סביון). בתפקיד הראשי משתתף: שלום מיכאלשווילי בתפקיד מוטי.
תפקידי משנה ראשיים: עוז זהבי (איציק) . דן שפירא (עמית) , אפרת דור (שיר) , דנה פרידר (יולי) .
חברת הפקה: סומיוקו – אודי סגל הפקות בע"מ
במאי : רני סער
עספור נחשבת להפקת ענק של חברת HOT ומשודרת מתאריך 7/3/2010 בימים א-ה בשעה 21:30 בערוץ HOT3 ובערוץ HOT3HD .
סה"כ הופקו לסדרה 50 פרקים וכנראה שגם תופק בעתיד עונה שנייה לסדרה עספור.
מאז הבורר בHOT לא הפיקו סדרה בסדר גודל ורמה איכותית כמו עספור.
ראיתי ציפור לבנה בלילה שחור
וידעתי כי קרוב לכבות אור
עיני בלילה שחור
ראיתי עב קטנה ככף יד איש
וידעתי כי את הגשם שאני מרגיש
עוד לא הצלחתי לספר לאיש
ראיתי עלה אשר נפל אשר נופל
הזמן קצר, אני איני קובל
המשותף לשלושת הבתים הוא המגע החזותי בין הדובר לבין האובייקט, פרט קטן – ציפור, עב ועלה. בבית ראשון מצד אחד הציפור הלבנה בולטת על רקע הלילה השחור ( צירוף מנוגד ) אולם מצד שני קיים איום של שחור הלילה לבלוע את האור – דבר שיגרור "לכבות את עיני" איום זה נוצר באמצעות החריזה.
המשורר ראה ציפור לבנה בלילה שחור ולראיה זו הוא מקנה פרשנות פסימית –וידעתי "כי קרוב לכבות את עיני" ביטוי חשש לעיוורון, ללא אור עיני בלילה השחור חיי אינם חיים, המשורר מבטא את יכולתו כמשורר לראות דברים שאולי אנו לוקים בעיוורון בראותם, יכולת ראייתו של המשורר קצובה, בתוך זמן מסוים – מצב השראה, כתיבה.
בית שני מתחיל "ראיתי עב קטנה ככף יד איש" , הקונוטציה היא מקראית, רמז לאירוע מן המקרא והוא – אליהו הנביא לאחר מעמד הר המוחרקה שם הוא מוכיח את אלוהי ישראל לעומת אלוהי נביאי הבעל ( התקופה היא תקופת בצורת ) ולאחר מעמד זה הוא רואה עב קטנה המבשרת את בוא הגשם.
המשורר משתמש בקונוטציה מקראית זו כדי לבטא את תפיסת תפקידו כמשורר, הוא רואה עצמו כנביא.
כמשורר הוא ניחן ביכולת נביאות, הוא מסוגל לראות דברים שאחרים עדיין אינם מסוגלים לראות, אולם לצד יכולת זו הוא חש בתסכול, כיוון שהוא לא יכול לספר לאיש את מה שהוא מרגיש, תסכול זה מובע דרך החריזה בשיר.
בבית שלישי המבנה נשבר וכמו כן החריזה, ישנה תחושה של קוצר בזמן – מעין לחץ לומר כמה שיותר בזמן קצר.
השיר בנוי על מבט מקרוב ואילו בבית שלישי התהליך איטי, הקורא מבחין בתהליך נפילת העלה ( רגע המוות ) מרגע התנתקותו מהעץ ועד להגעתו לרצפה.
לסיכום מבחינת השיר ישנם יסודות ארספואטיים, למשורר יכולת ראיה שונה משל אחרים , דקות באבחנה, יכולת להבחין בדברים שאחר לא מייחס להם חשיבות,
דרך האומנות – איש – ירגיש – איש.
