שפע

הוא היה תלמיד סורר, כפוי טובה בצורה איומה; ככל שהטיבו עמו כך גברה חוצפתו לשלם רעה תחת טובה. הוא הלך מדחי אל דחי והתרחק ממורו ומרבו, ומן הדרך הטובה. למרות הכל, רבו לא ניתק את הקשר עמו. מפעם לפעם היה אומר לו: "לפחות תצטער מעט על מצבך, תביע רצון כלשהו לעזוב את הדרך הזו", אך הדברים נפלו על אוזניים ערלות.

"אין התפילה חפצה לשנות שום דבר באלוקות, אלא להתעלות עם כל השנויים החלים על הנפש ועל כל העולם כולו..." (הרב קוק, "עולת הראיה").

בורא עולם נקרא עפ"י הקבלה אור אין סוף, והשפע שהוא מוריד לעולם תמיד זמין עבור כולם. הבעיה היא אצל אלה שאמורים לקבל את השפע.

התודעה היא הדרך של האדם לקבל את השפע, והיא מהווה כלי קיבול. כיצד להפוך את התודעה שלנו לכלי גדול ואיתן, המסוגל להכיל את השפע הבלתי-פוסק?

אמונה.

כשאנו לא מאמינים ביכולת לקבל שפע, או לא מאמינים בקיומו - כיצד נצליח להכילו? כשאנו לא מאמינים בבורא עולם, שהוא מקור השפע הגדול, כיצד נאמין בשפע שהוא מוריד?

"הבוטח בה' חסד יסובבנו" (תהילים) - כל עוד אדם מרגיש ביטחון בבורא עולם, כלומר, שברור לו שבורא עולם דואג לכל מחסורו ועוזר לו בכל, אזי הוא מושך לחייו את הביטחון, החסד, האושר והסיפוק.