קופת

בכל בית משותף יש רכוש משותף המורכב מהרכוש שלא שויך באופן בלעדי לבעליה של אחת הדירות. לשם ניהול הבית המשותף, רשאים בעלי הדירות לערוך תקנון ולבחור נציגות בת חבר אחד עד חמישה חברים. נציגות זאת מכונה בישראל בשם ועד בית.

סעיף 62 קובע שבעלי הדירות חופשיים לתת לתקנון את התוכן המתאים להם וסעיף 64 קובע שאם בעלי הדירות לא ניסחו תקנון משלהם, התקנון המחייב יהיה התקנון המופיע בתוספת של החוק. את התקנון צריך לרשום והוא יחייב גם את מי שהפך לבעל דירה בבית המשותף לאחר שהתקנון כבר חובר. אם התקנון לא נרשם, הוא מחייב רק את בעלי הדירות שחיברו אותו. בעלי הדירות יכולים לשנות את התקנון, אך דרוש לכך רוב של שני שלישים של בעלות על הרכוש המשותף. כדי להמחיש זאת, בעל דירה שגודלה כפול מדירת שכנו מחזיק בזכויות הצבעה כפולות משל שכנו.

פרק ו' בחוק המקרקעין עוסק בנציגות הבית המשותף ובזכויות ובחובות של בעלי הדירות כפי שהן באות לידי ביטוי ביחסיהן עם הנציגות.

סעיף 65 של החוק מחייב שכל בית משותף תהיה לו נציגות שתנהל את ענייני הבית המשותף ותפעל לפי תקנון הבית המשותף ("תקנון מוסכם") ואם אין תקנון, לפי התקנון המצוי בתוספת לחוק. נציגות הבית המשותף אמורה לשמש כמורשה של בעלי הדירות בכל הנוגע לניהול והחזקת הבית המשותף, כולל התקשרות בחוזים והתדיינות משפטית בשם הבית המשותף.

האסיפה הכללית של בעלי הדירות היא המוסמכת לבחור את נציגות הבית המשותף. בהיעדר קביעה אחרת בתקנון מוסכם, יש לקיים אסיפה כללית אחת לחצי שנה. אסיפה כללית תקבל תוקף חוקי אם השתתפו בה לפחות חצי מבעלי הדירות ואם נמסרה עליה הודעה אישית או שהוצגה הודעה במיקום בולט (למשל, על לוח מודעות) לפחות ארבעה ימים לפני המועד. החלטות אסיפה מקבלות תוקף מרגע שהן נרשמות בפנקס ההחלטות. חלק מההחלטות מותנות ברוב רגיל ואחרות ברוב מיוחס של שני שלישים או שלושה רבעים מבעלי הדירות או בעלי הרכוש המשותף (שחלוקתו היא יחסית, לפי שטח הרצפה של כל דירה מתוך השטח הכולל של הדירות).

על פי החוק המוזכר לעיל, חייב בעל דירה להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחויבים על פי דין או המקובלים על פי נוהג. דהיינו, הפעולות הנדרשות כדי לשמור על הבית המשותף במצב בו היה עם גמר הבנייה. ההשתתפות בהוצאות תיעשה על פי חלקו של בעל הדירה ברכוש המשותף או לפי חלוקה אחרת שנקבעה בתקנון הבית המשותף. באופן מעשי, ברוב הבתים המשותפים בישראל מקובל שיעור השתתפות דומה מצד כל בעלי הדירות.

בין ההוצאות השכיחות המוטלות על דיירי בית משותף:

• תחזוקת הגג המשותף (חייבים בהחזקה גם בעלי הדירות של הקומות התחתונות).
• תחזוקת החצר המשותפת.
• תחזוקת המעלית, אך לא משתפים בתחזוקת המעלית דיירים שאין להם גישה אליה.
• ניקיון גרמי המדרגות והחצר.
• הוצאות ביטוח צד ג' וניהול שוטף.
• תשלומי מים וחשמל עבור הצריכה המשותפת.
• תיקוני תחזוקה לצנרת המים והביוב.

ועד הבית מחויב למנות גזבר, שיכול להיות אחד החברים בו, ועל הגזבר לנהל רישום של הכנסות והוצאות, להפיק דו"חות תקופתיים ולהציג אותם באסיפות הכלליות.

הניהול של קופת ועד הבית הינו ניהול מקיף וחשוב, המורכב בטיפול של נושאים רבים ומגוונים. לכן, חשוב שחברי ועד הבית ישתמשו בכלים המתאימים, כך שהניהול יהיה יעיל וטוב יותר גם כלפי הדיירים השוכנים במבנה המשותף.

לצורך כך, פותחה תוכנה לניהול קופת ועד הבית, הכוללת את כל הפעולות הקשורות בנידון. התוכנה, חינם להורדה ללא כל התחייבות או הרשמה מראש. מומלצת בחום ע"י משתמשים רבים הנהנים מניהול קל וידידותי.

ניתן להוריד אותה בכתובת הבאה :

http://www.bmkol.co.il/vaadbait

ניתן גם לשלוח בקשה לעזרה וייעוץ דרך התוכנה, ותגובות מתקבלות בהקדם האפשרי.

הארות והערות יתקבלו בשמחה ל : vaadbait@bmkol.co.il