אומרים שכל העולם במה, אך הבמה היא קטנה. ככל הנראה מתכוונים לכל מדינה ולעולם שלה. אצלנו לפחות ישנו תיאטרון מכובד, מצויין, מרהיב, מלהיב אך השחקנים הם לא מעט מתוסכלים.
אם תשאלו שחקנים צעירים הם יגידו לכם שלא אלו החיים עליהם הם חשבו, הם חשבו על יותר זוהר, יותר אושר, יותר כסף, יותר דרכים להתפרסם במהירות.
לא שהדרכים גם לשם ארוכות, אך לשחקנים אמיתיים, שלומדים מגיל קטן מאד בבתי ספר למשחק חיצוניים בנוסף לבתי הספר הרגילים זו לא הדרך הנכונה. מדובר באנשים שהם אגדות במשחק, גאוני משחק, כשרונות אמיתיים ולא כשרונות שזוכים בגמר של כוכב נולד, למשל. לא שיש לנו משהו נגד הזוכים, אלא יש משהו נגד הדרך.
כמה פעמים אנחנו רואים את התור העצום למול כוכב נולד ונותרים בהלם מכמה שרוצים להתפרסם? מתוך אלפים ישנם אולי חמישים אנשים שהם באמת כשרון אמיתי.
אתם חושבים ששחקנים ברמת הבימה, או הקאמרי, היו מותירים בנו טעמם ואווירת המשחק שלהם אם היו זוכרים בגמר רוקדים עם כוכבים לדוגמא? או אולי בגמר נולד לרקוד? לא.
אומן אמיתי שעולה על הבמה צריך לעבוד קשה לשם כך וללכת את כל הדרכים מאפס ועד לפסגה למעלה.
תנו במה לאומנים הוותיקים של פעם, לדור הישן והטוב.
כבוד תכניות הריאליטי במקומם מונח, כמובן, לא שזה קשה, זה לבטח קשה מאד אבל יש ויש.
ויש כבוד.
החלטתם ללמוד קולנוע? מזל טוב. עד שתהפכו להיות במאים מוכרים בתעשייה, עליכם לעבור מספר שנות לימודים- בין אם באוניברסיטה, במכללה או בכל בית ספר מקצועי אחר.
ניתן ללמוד קולנוע במספר מסלולים. ראשית, לחובבי ביקורות הקולנוע וניתוח הסרטים, קיים מסלול עיוני. מסלול זה מתמקד בתיאוריות על קולנוע, ניתוח סרטים, למידה על ז'אנרים ועוד. ברוב המקרים, סטודנטים אשר משלבים את לימודי הקולנוע עם חוג אחר ילמדו במסלול העיוני.
מסלול ההפקה מיועד לאנשים שנולדו עם מצלמת קולנוע בידם, ורוצים להיות במאים או מפיקים מן השורה. בנוסף לחומר העיוני, ייעשו סדנאות רבות לגבי הפקת וביום סרטים: שימוש בתאורה, עריכה, בניית סצנות וכדומה.
מסלול אפשרי נוסף הוא מסלול התסריטאות, אשר מתמקד בכתיבת תסריטים לקולנוע או לטלוויזיה. הסטודנטים לומדים על פיתוח דמויות, מבני עלילה ועוד- ובסוך הלימודים אף מעמידים תסריט מלא לסרט או לסדרת טלוויזיה.
