זוג בתחילת דרכו, לוקח החלטה כלכלית מהחשובות בחייו והיא משפיעה במישרין על איכות חייו.
הזוג נכנס להתחייבות כספית גדולה כדי לרכוש לעצמו דירת מגורים.
מאחר ודירה לא קונים כל יום, אז הזוג משקיע בזה לא מעט זמן. רואה עוד ועוד דירות ועושה את הכול כדי למצוא דירה המתאימה לצרכיו ויכולתו הכספית.
בסופו של דבר הוא "נתקל" בדירה בדיוק כפי שרצה "דירת חלומות" נכון שלפעמים זה קצת יותר יקר ממה שתכננו, אבל הזדמנות כזאת לא מפספסים והזוג מוצא עצמו בדירה נהדרת עם "עומס" התחייבויות כספיות שקצת פוגע באיכות חיים אבל הם אומרים לעצמם- "נתגבר", המאמץ שווה.
לדבר עם זוג כזה, בזמן הזה על דאגה לפנסיה, זה נראה ממש, ממש לא במקום.
כדי לקבל פנסיה של 1 ₪ לחודש מגיל פרישה לכל החיים צריך זוג כזה לדאוג שיהיה בקופה שאמורה לשלם את הפנסיה, סך של 202.40 ₪
הנתון הזה, 202.4 מכונה על ידי הקופות העוסקות בפנסיה " מכפיל" והוא משמש אותן כדי לחשב את גובה הפנסיה לכל החיים מהסכום שנצבר בקופה.
קופת פנסיה, שרשאית לעסוק בפנסיה יכולה להיות, קרן פנסיה, ביטוח חיים (כספי הצבירה שבפוליסה), ובקרוב גם קופות גמל.
"המכפיל" שציינתי כאן הוא דוגמה בלבד, והוא שונה בין גבר לאישה,גיל וגם יש שוני בין הגופים הפנסיונים.
על פי "המכפיל" שבדוגמה, זוג בשנות 30-35 לחייהם, כדי לקבל פנסיה בגיל פרישה לכל החיים בסך 6,500 ₪ לחודש, צריך שבמועד היציאה לפנסיה ( 64-67 ) יהיה בקופה שאמורה לשלם את הפנסיה הזאת כ- 1,250,000 ₪ וכדי לצבור סכום כזה עד למועד הזה צריך הזוג להפקיד בקופה, כ- 1500 ₪ לחודש וזאת כמובן בנוסף למשכנתא.
הנה זוג, בשנות ה-30 לחייהם שעשה מאמץ כספי עצום כדי לרכש לעצמו את דירת החלומות, לא מודע לרוב שהוא חייב במגביל לרכישת הדירה לעצמם, להקצות כספים בסדר גודל של עוד דירה.
אם מדובר בזוג שכירים, בעייתם קצת יותר קטנה מזוג עצמאים. יש היום במדינת ישראל חוק פנסיה חובה ולכן לשכירים יש יתרון. אמנם הפתרון מאוד חלקי, אבל יש פתרון מסיים.
זוג שכירים כאשר חישב לעצמו את יכולתו להתחייב לדירה, ראה לנגד עינב את הכנסותיו נטו, מה שאומר, שיחד עם התחייבות לרכוש דירה (משכנתא), יש כבר הפקדות מסוימות לטובת צבירה לפנסיה בזכות חוק פנסיה חובה.
זוג עצמאים כאשר חישב לעצמו את יכולת להתחייב לדירה, רואה לנגד עיניו את יכולתו לייצר הכנסה נטו, ונטו זה אחרי תשלום מיסים ולרוב התעלמות מוחלטת מהצורך לצבור כספים לפנסיה.
עצמאים זה לא רק מי שפרנסתם מעסק עצמאי, זה גם זוגות שאחד מהם עצמאי או אפילו אחד מהם שכיר חלקית ועצמאי.
כל זוג שמחויב לדווח על הכנסותיו, צריך לראות בו עצמאי.
את מצבם של השכירים בעניין הפנסיה הסדיר במידה מסוימת החוק (חוק פנסיה חובה) ואילו לעצמאים נכון להיום אין חוק המחייב אותם לצבור כספים לפנסיה, אבל יש עידוד, כלומר עצמאי שיפקיד כספים למטרת פנסיה בקופה מוכרת, יהנה,לפי מפתח מסים, מהוצאה מוכרת לצורכי מס. כלומר חלק מהכסף שיופקד בקופת פנסיה יהיה במקום לשלם אותו למס הכנסה.
שלא יהיו אי הבנות, רוב השכירים , על אף החוק פנסיה חובה, במצב מאוד לא טוב בכל הקשור לצבירה לפנסיה.
אם הזוג, שהזכרתי בתחילה, מסיבה כל שהיא, לא יצליח להתמודד עם נטל התחייבויות שלקח על עצמו, אז זה עוד ניתן לתיקון. לא בלי נזק , לא בקלות אבל ניתן,. מוכרים את הדירה, עוברים לקטנה יותר אולי גם לאזור פחות טוב, אבל מתגברים ומייצבים את כלכלת המשפחה.
אבל כאשר מגיעים לגיל פרישה, כלומר שלב בחיים בו אנחנו לא נעבוד יותר ולא יהיו לנו הכנסות ואנחנו צריכים להתקיים ממקורות שהכנו לשלב הזה, כאן , אם לא נערכנו נכון, אי אפשר כבר לתקן כלום.
נפגשתי עם משפחות רבות ואני חייב לציין שבדרך כלל מצאתי משפחות עם מודעות גבוהה לצורך לצבור כסף לגיל פרישה. המשפחות רכשו לעצמן, בנקודות זמן שונות של חייהם פוליסות ביטוח חיים, קופות גמל, קרן השתלמות ועוד תוכניות שונות והמשותף לרובן, זה שאין להם את היכולת לדעת מה כל זה יחד ייתן להם בגיל פרישה.
במפגש עם בני הזוג, אני מארגן בצורה מסודרת את כל התוכניות, משערך להם את המצב הקיים ומה זה ייתן אם ימשיכו להפקיד אתם הפקדות עד גיל פרישה.
עוזר להם להחליט לאיזה הכנסה חודשית (פנסיה) הם צריכים לשאוף, כלומר, בעצם באיזה רמת חיים יוכלו לחיות מגיל פרישה לכל החיים. שמים מול המטרה הזאת את אמצעים שכבר ננקטו, כלומר:
קופות פנסיה ותכניות קיימות ששערכתי .
נכסים פיננסים כגון תיק השקעות ו/או נדל"ן (אם קיימים)
מה ייתן ביטוח לאומי.
מסכמים הכול יחד ומשערכים את הכול להכנסה חודשית מגיל פרישה.
באופן זה מבליטים את העודפים/פערים ו מתמקדים בהם.
מי שנערך באופן זה, מובטחים לו, מבחינה כלכלית, חיים ארוכים וטובים
ומי שלא, עלולים חיים ארוכים להיות, ארוכים מדי.
