קבורה

מחסור באדמה

לפי נתונים רשמיים, בכול שנה מובאים שלושים וחמישה אלף יהודים לקבורה בישראל. הקרקעות המיועדות לקבורה נמסרות לחברות המטפלות בכך מידי מנהל מקרקעי ישראל. בדונם אחד, בשיטות הקבורה המסורתיות, ניתן לקבור בממוצע כ270 מתים. מכאן נובע שבשנה יש להקציב לפחות 126 דונם אדמה לקבורה. אם לוקחים בחשבן את קצב גידול האוכלוסייה בישראל הרי שעד 2020 יהיה צורך להקצות עשרות אלפי דונמים כדי לענות על הביקוש למקומות קבורה בישראל. אך בכך לא די. יש גם להתחשב בכך שמקומות הקבורה צריכים להיות בקרבת מקום המגורים של הנפטר או של משפחתו. יש לדאוג לסידורי הגעה ושירותים במקום (מגרשי חניה וכולי.) יש גם להכיר בכך שיהודים מחוץ לארץ מבקשים וימשיכו לבקש להיקבר בארץ ישראל. כתוצאה מכך ברור שהדרישה לקרקעות שיוקצו לכול מה שקשור לקבורה בישראל תגדל אפילו יותר. במדינה שבה כבר כך אין הרבה אדמות, כיצד יהיה ניתן למצוא פיתרון לבעיית המחסור הגובר במקומות קבורה?

קבורה רוויה

כיום מוצעים מספר פיתרונות לבעיה. ראשית, המדינה מעודדת קבורת מכפלה: קבורה שבה בני זוג נקברים זה מתחת לזה בקבר משותף. כך בשטח של קבר אחד נקברים שני אנשים ונוצר חיסכון משמעותי במקומות קבורה. אך בכך לא די וכיום נעשה שימוש רחב יותר ויותר בקבורה רמה – שיטת קבורה שבה נבנים משטחים בקומות זה מעל זה ובכל משטח נקברים המתים. במבנה קבורה הקברים מונחים במרחק המקובל בקבורת שדה וניתן לבנות כמה קומות של משטחי קבורה. בשיטת קבורה זו ניתן לקבור בשטח של דונם אפילו 1000 נפטרים ולמעשה ניתן להגיע לניצול שטח גדול אפילו יותר. מבני קבורה רמה מאפשרים עיצוב מבנים מרשימים שיוסיפו לכבוד המת ואפילו ישפרו את מראהו של בית הקברות. עוד שיטה היא קבורת סנהדרין. שיטת קבורה זו מתאימה לניצול קירות סלע של גבעות והרים שבהם ניתן לחצוב כוכים כמקומות קבורה. כך נחסך שטח יקר ונוצרת האפשרות לנצל אדמות נוספות לקבורה. לשיטה זו גם יתרונות נוספים: חיסכון בעלות המצבה והוזלת מחיר הקבורה.

אלו הם כמה מהפתרונות שמוצעים כיום כדי לענות על בעיית המחסור במקומות קבורה בארץ.

צוואה בחיים.
משפחות לא בוחרים, כידוע, ולכן ייתכנו דעות שונות בתוך משפחה אחת. אין מנוס, כך נראה, מוויכוחים בחיק המשפחה על אלף ואחת נושאים שהרי לא לכולם יש את אותה תפיסת עולם. לעיתים מגוון של תפיסות עולם בתוך המשפחה יכול ליצור מצבים מאוד לא נוחים ולא קלים לפיתרון. חוסר הסכמה שכזה יכול לגעת אפילו בתחום הכאוב של לוויית המת. ישנם מקרים שבהם אדם עוד בחייו מחליט שהוא רוצה להיקבר בקבורה אזרחית. מתוך רצון לקבוע את הדרך שבה הוא ייקבר הוא מתכנן את טקס הקבורה האזרחית שייערך לו אחרי מותו. לעיתים הוא לא מתכנן את הטקס לפרטי פרטיו ומסתפק בצוואה שבה הוא מבקש להיקבר בקבורה אזרחית. הבעיה מתעוררת כאשר משפחתו של הנפטר אינה מסכימה עם תפיסת עולמו ומעוניינת בלוויה דתית לפי המסורת היהודית. מה יש לעשות במקרה שכזה? מה ניתן לעשות במקרה שכזה?
רצונו של המת כבודו.
ייתכן והתשובה ההלכתית לשאלה תהיה אחרת אך התשובה שנראית נכונה למקרה הזה היא: יש לכבד את רצונו של המת. אם הנפטר ביקש להיקבר בקבורה אזרחית הרי שזוהי בקשתו האחרונה שראויה לכבוד. גם אם קשה לקבל את צוואתו, רצונו של אדם כבודו וכאשר מדובר במת זהו הכבוד האחרון שאפשר לחלוק לו. חוסר כבוד למשאלתו האחרונה של המת הוא זלזול עמוק בכבודו של המת. בן המשפחה שמרגיש צורך בכך יכול לומר קדיש או לקרוא פרקי תהילים בנפרד מהטקס עצמו, אך הקבורה צריכה להיות קבורה אזרחית בהתאם לרצונו של המת. צריך לדעת שטקס קבורה אזרחית הוא טקס שניתן לשלב בו גם סממנים דתיים במידה והמת ביקש זאת או במידה ובני המשפחה מרגישים ששילוב סממנים דתיים שונים מתאים לרצונו של המת ולדרך שבה הוא רצה להיקבר. בכול מקרה, רגע הלוויה והפרידה מהנפטר הוא לא הזמן להמשיך ולנהל וויכוח אידיאולוגי או ערכי עם המת. קבורה אזרחית אינה פגיעה בכבודו של המת, זאת ניתן לומר בבירור; אי מילוי צוואתו של המת שביקש להיקבר בקבורה אזרחית היא ללא ספק פגיעה בכבודו.

למנוע וויכוחים.
כשמגיעים לגיל מסוים מתחילים לחשוב על המוות. לעיתים מחליטים שכדאי לערוך הכנות לרגע הבלתי נמנע הזה, גם אם מקווים שהוא לא יגיע בקרוב. אנשים רבים רוכשים חלקת קבורה לעצמם לפני המוות כדי להיקבר במקום שבו מעוניינים. אחרים גם מציינים בצוואה שלהם כיצד הם רוצים להיקבר. כיום ניתן לבחור את הדרך שבה אדם רוצה להיקבר ואת הטקס שייערך לו. לאלה המעוניינים להיקבר ב קבורה חילונית מומלץ עוד יותר לתכנן את הדבר לפני מותם. קבורה חילונית עדיין איננה מובנת מאליה ויש להכין גם את המשפחה לכך. לא בכול משפחה תתקבל החלטתו של אחד מבני המשפחה להיקבר בקבורה חילונית ללא וויכוחים ואף עלולים להיות בני משפחה שיתנגדו לקבורה חילונית. כדי למנוע מצב שבו אחרי המוות בני משפחה ינהגו שלא לפי רצונו של האדם, מוטב לו להבהיר היטב את רצונו כדי למנוע חילוקי דעות לאחר מותו. בחירת סידורי הקבורה לאחר המוות מבטיחים שלא יהיה ערעור חוקי על ההחלטה להיקבר בקבורה חילונית ולא בקבורה דתית.
למנוע סיבוכים.
עוד סיבה שבעטייה מומלץ לתכנן במידת האפשר במקרה שמעוניינים בקבורה חילונית היא שהתחום של קבורה חילונית עדיין איננו חף מבעיות. למרות שישנה התקדמות רבה בכול הקשור לקבורה חילונית עדיין אין מדובר בפעולה פשוטה. כדאי לדעת מראש היכן ניתן לערוך קבורה חילונית, לוודא שיש מי שיטפל בעניין ולבדוק את העלויות. לא כדאי להגיע למצב שבו אחרי המוות המשפחה צריכה להתחיל לחפש בבהילות מקום שיהיה ניתן לערוך בו קבורה חילונית ורק אז לגלות את המגבלות שעדיין קיימות בתחום זה בארץ. צריך לזכור שלמרות שנחקק חוק שמסדיר אתת האפשרות לערוך קבורה חילונית בארץ, עדיין לא ניתן לערוך קבורה חילונית ברוב בתי העלמין ויש לפנות לבתי עלמין שעורכים קבורה חילונית. גם העלויות של קבורה חילונית משתנות ממקום למקום וכדאי לדעת בפני מה עומדים. בתי עלמין שניתן לערוך בהם קבורה חילונית שונים זה מזה וייתכן שבית עלמין אחד ימצא חן בעיני המחפש יותר ממקום אחר. אנחנו לא יכולים להחליט אם נמות או לא אבל אנחנו יכולים להחליט איפה ניקבר ואיך ניקבר אחרי שנמות.

להיקבר בקבורה דתית
טקס הקבורה המקובל ביותר כיום הוא טקס הקבורה הדתי המסורתי, והחלק הארי של האוכלוסייה היהודית בישראל מעדיף להיקבר בדרך הזה. הסברה המסורתית הרווחת היא שיש משמעות מאוד עמוקה לקבורה הדתית, שהרי כל דבר הקשור בדת יש לו את המשמעות שלו ואת הסמליות המאוד מובהקת, שמושרשת כבר מאות ואלפי שנים אחורה, עם פרשנויות של חכמי הדורות למיניהם. כל אזרח יהודי מרגיש מחויבות עמוקה מאוד למסורת, ומכיוון שהקדושה קיימת בכל אלמנט טקסי בלוויה מסורתית, כך מקובל לנהוג וכך רבים מבקשים לעשות. קבורה חילונית היא לא נושא שנמצא תמיד בכותרות, אך המשמעות שלה, מסתבר בעיני רבים, היא גדולה אף יותר וחשובה להרגשה הטובה.

היתרונות של קבורה חילונית
קבורה חילונית היא מהלך שהלגיטימציה שלו חוקקה בשנת 1996 ובמדינת ישראל כיום כל אחד יכול לבחור האם הוא רוצה להיקבר בקבורה דתית רגילה, על פי כל המהלכים המקובלים של חברת קדישא, או שמא הוא מבקש קבורה חילונית. לחילופין, אם האדם עדין לא מספיק לבקש זאת ונפטר בטרם עת באופן מפתיע, גם המשפחה שלו יכולה לבקש עבורו קבורה חילונית על פי מהלכי טקס שייבנו על ידי המשפחה עצמה. לכל קבורה חילונית יש יתרונות רבים מאוד ואחד היתרונות הוא הנוף המדהים שבתי העלמין הרלוונטיים נמצאים בו. אם אנו מבקשים לקבור את האדם היקר לנו דרך קבורה חילונית, אנו יכולים לפנות לכל קיבוץ שמציע את אדמותיו לטובת העניין, ולמצוא שבית העלמין הוא פינת טבע מרהיבה ביופייה, והפסטוראליות היא חלק מהעניין.

חשוב להציג קבורה חילונית כמשמעותית
קדושת האדם היא עניין בסיסי, לא משנה כיצד קוברים אותו. יש מי שהקבורה הדתית אינה נראית להם והם מבקשים קבורה חילונית שתתבצע על ידי המשפחה. נקודה שלא תמיד שמים אליה לב היא זו המסבירה כי ניהול טקס לוויה חילוני על ידי המשפחה או על ידי רב שבנה ביחד עם המשפחה את מערך הטקס, את הטקסטים והשירים, אם יש צורך בכך, וכל אלמנט נוסף בעצם מוסיפים למשמעות הגדולה של הטקס, מכיוון שלמשפחה יש את החיבור האופטימאלי לסמליות של המעמד.

המחשבה הרווחת על קבורה חילונית
לא אחת אנו נוטים לעשות הפרדה בין קודש וחול בצורה יחסית אוטומאטית ולא תמיד מוצדקת. כאשר אנו שומעים את המונח קבורה חילונית עוברת לנו מחשבה בראש שמפרשת את הטקס החילוני שטקס ללא משמעות, כטקס סתמי ונטול כי מעורבות סמלית. הדעה הרווחת שניתן למצוא בקרב רבים לגבי קבורה חילונית היא לא דעה שיכולה להיות מבוססת על פרמטרים נכונים, משום שלרבים לא מוכר המונח קבורה חילונית בצורה הנכונה שלו. לא צריכה להיות כאן הפרדה בין קודש וחול, שהרי קדושת האדם היא נחלת כל הדתות, כל בני האדם באשר הם. לכן יש מקום לחשוב מחדש על המשמעות של הקבורה החילונית.

בניית טקס קבורה חילונית
אם בטקס של קבורה דתית אנו קוראים במחזור התפילות את כל התפילות הרלוונטיות על פי המנהגים המסורתיים והדתיים, ולא תמיד מבינים על מה אנחנו קוראים, כאשר אנו כמשפחה בונים טקס קבורה חילונית אנחנו בעצם יכולים להכניס את כל האלמנטים האפשריים ונחוצים לנו כמשפחה, על מנת שדרכו האחרונה של הנפטר תהיה משמעותית ככל הניתן. טקס קבורה חילונית יכול להיות כל סממן שבני המשפחה בוחרים בו לנכון, כולל מערכת הגברה שתשמיע את השירים שהנפטר אהב, או את שיר הפרידה שלו מן העולם, וכמובן גם ניתן לשיר ביחד שירים סמליים. הטקסים החילוניים מעניקם למשפחות את המשמעות הגדולה ביותר שיש לחיבור שבין המשפחה לנפטר, ובניגוד לתפילות המסורתיות, כאן הטקסטים נכתבים על ידי האנשים שמכירים את הנפטר ומבקשים להיפרד ממנו בכבוד.

הקיבוצים שהרימו את הכפפה
אמנם מדובר בחוק שחוקק כבר בשנת 1996, אך למעט בית עלמין אחד בבאר שבע, אין בתי עלמין ששם ניתן לבצע טקסי קבורה חילונית. כיום מי שרוצה להיקבר בקבורה חילונית יכול לעשות זאת באחד הקיבוצים שמאפשרים לבצע את הטקסים הללו ולקבור בשטחם, כמו קיבוץ עינת, גבעת חיים ודומיהם. בשנים האחרונות הקבור החילונית בקיבוצים הפכה להיות מאוד מקובלת ואחת לתקופה אנו יכולים לשמוע על דמות מוכרת ומפורסמת שהלכה לעולמה ונקברת בבית עלמין של אחד הקיבוצים המדוברים.