עגלת תינוק

היכן למקם מושב בטיחות ברכב? מתי לעבור מסלקל לכסא בטיחות? איך להניח את מושב הבטיחות עם הפנים לכיוון הנסיעה, או להפך? שאלות אלו מטרידות, בצדק, הורים רבים שמעוניינים להסיע את ילדיהם באופן הבטוח ביותר. מי שמנסה להסתמך על תקנות התעבורה מגלה הנחיות מעורפלות למדי שאינן מספקות תשובות חד משמעיות וברורות ולמעשה, מגלגלות את ההחלטה והאחריות בחזרה אל ההורים.

למה ההנחיות אינן ברורות

תקנת התעבורה קובעת כי יש להסיע ילדים עד גיל שלוש במושב בטיחות המתאים לגילם ומשקלם וכי מושב בטיחות הינו: "מושב הרתום לרכב באמצעות חגורת בטיחות המיועד להסעת ילדים ברכב, שמותקנות בו חגורות המיועדות לרתימת הילד אליו". כאמור, בכל הקשור לסוג המושב ומיקומו ברכב, אין התקנה קובעת הנחיות חד משמעיות.

אז מדוע אין הנחיות חד משמעיות דווקא בנושא כל כך רגיש ומהותי? הסיבה נועצה בשני גורמים עקריים.

הסיבה הראשונה נובעת ממעורבותם של גורמים רבים, ולעיתים מנוגדי אינטרסים, המעורבים בנושא מושבי בטיחות לילדים, כגון יצרני המושבים, יצרני הרכב, מדיניות לא אחידה בעולם וחקיקה שונה בין מדינה למדינה.

הסיבה השניה, באופן פרדוקסלי, היא ההתפתחות הטכנולוגית שחלה בעשור האחרון בכל הקשור לתחום מיגון רכבים, בטיחות נוסעים בכלל ובטיחות הסעת ילדים בפרט. כריות אויר, לדוגמה, משפיעות באופן ישיר על מיקום מושבי בטיחות לילדים, במקביל אנו עדים להתפתחות מואצת של אפשרויות עגינה למושבי הבטיחות עצמם- למשל, ברוב הרכבים שיוצרו בחמש השנים האחרונות ניתן למצוא נקודות עגינה יעודיות למושב בטיחות (נקודות אלו נקראות על פי רוב ISOFIX או LATCH). ההתפתחות הטכנולוגית כוללת גם את הסוגים הרבים והמגוונים של מושבי הבטיחות שכמו עגלות תינוק הינם בעלי פונקציות שונות, שיטות חיבור שונות וכושר נשיאה שונה.

סלקל, או כיסא בטיחות?

כאשר מדברים על "מושב בטיחות" מתייחסים למעשה לשני מוצרים עקריים שונים: סל קל וכיסא בטיחות (לעיתים נוטים להכליל גם את מושב ההגבהה-בוסטר-כסוג של מושב בטיחות). סלקל הוא אמצעי נשיאה בטיחותי המיועד לתינוקות מגיל אפס-בישראל, אסור להוציא תינוק מבית החולים ללא סלקל תקין ומאושר וזאת על מנת למנוע מצב שבו התינוק יסע ברכב באופן לא בטיחותי.

בדיוק כמו שמו, סל קל, הוא סוג של עריסה קטנה וניידת בה ניתן להשכיב את התינוק ולהעביר אותו ממקום למקום, הן ברגל והן ברכב. הסלקל מתחבר למושב הרכב באמצעות נקודת עגינה (ברכבים חדשים) או חגורת בטיחות החובקת אותו למושב (ברכבים ישנים יותר). את מיקום הסלקל יש לקבוע במושב ללא כרית אויר, או שניתן לנטרל אותה.

כאמור, הסל קל הוא מנשא קל משקל לנשיאה ומתוכנן כך שיהיה ניתן לשאת בו את התינוק גם מחוץ לרכב בעת הליכה רגלית. אלא שביחד עם משקלו העולה של התינוק (במיוחד בשנה הראשונה) יכול המשקל הכולל, של הסלקל והתינוק, להגיע לעשרה קילוגרם ויותר, תוך חצי שנה. כדי לאפשר שימוש יעיל ונוח, עגלות תינוק מתקדמות מתוכננות כך שניתן להלביש עליהן את הסל קל בקלות ובמהירות, על ידי הקלקה מהירה ישירות לשלדת העגלה.

השלב הבא של מושב הבטיחות הוא כסא הבטיחות שמיועד למשקלים גדולים יותר ולשלב שבו התינוק כבר מתחיל להתיישב בכוחות עצמו. כסא הבטיחות מאסיבי הרבה יותר ואינו נייד, החיבור לרכב מסורבל יותר ומתבצע על ידי נקודת עגינה, או חגורת הבטיחות. מומלץ שהחיבור יעשה על ידי איש מקצוע מיומן ולהמנע מהוצאת הכסא מהרכב בתדירות גבוהה מדי.

מושב ההגבהה, בוסטר, הוא השלב השלישי והאחרון בקטגוריית מושבי הבטיחות, זהו למעשה כיסא מוגבה בו יושב הילד ומאפשר התאמה בין אמצעי הבטיחות של הרכב לגודלו הפיזי של הילד.

לאיזה כיוון מושיבים תינוקות?

האם להושיב את התינוק עם כיוון הנסיעה או נגדה? שאלה זו הינה אחת השאלות המרכזיות שמעסיקה לא רק את ההורים, אלא מעוררת גם חילוקי דעות בקרב המומחים. הדעה הרווחת כיום היא שלפחות עד גיל שנה יש להושיב את התינוק נגד כיוון הנסיעה, בין אם משתמשים בסלקל, או כסא בטיחות. הסיבה נעוצה באופן התפתחות של התינוק, אשר בשלבים הראשונים ראשו כבד מאד ביחס למשקל הגוף ועצמות העורף אינן מפותחות דיין כדי להחזיק אותו באופן יציב. במקרה של תאונה, כאשר התינוק יושב עם הפנים לכיוון הנסיעה, עלול הראש לעוף קדימה בעוצה ולגרום לנזק חמור הן בעמוד השדרה והן בראש עצמו.

מעבר בין סלקל לכיסא בטיחות

כאמור, הסלקל הוא אמצעי הנשיאה הראשון של התינוק, מרגע הוצאתו מבית החולים ולמשך חודשי חייו הראשונים. לגבי השאלה, מתי יש לעבור מסלקל לכיסא הבטיחות? אין למעשה תשובה חד משמעית, מכיוון שישנם מספר גורמים המשפיעים על ההחלטה.

ככלל, מועד המעבר נקבע על פי משקל הנשיאה המקסימלי המותר של הסלקל, אך משקל זה משתנה בין סוגי הסלקלים השונים. סלקלים פשוטים הינם בעלי כושר נשיאה של עד תשעה קילוגרם וסלקלים איכותיים יותר מותאמים עד למשקל של שלושה-עשר קילו. יכולת הנשיאה המקסימלית של הסלקל היא הגבול העליון ממנו אין לחרוג בשום מצב, אך ברוב המקרים, הורים מעבירים את התינוק עוד לפני שהוא מגיע למשקל המקסימלי המותר.

מדוע מעבירים את התינוק לפני הגעתו למשקל המקסימלי? מכיוון שגם להתפתחותו של התינוק יש חשיבות בשיקולי המעבר. אין אומנם כלל דיכוטומי שקובע את השלב, אך ניתן להעזר בכמה סימנים וכללי אצבע שיכולים לעזור לכם להבין שהגיע הרגע הנכון.

אחד ההבדלים בין הסל קל לכיסא הבטיחות הוא התנוחה בה נמצא התינוק. בעוד שהסל-קל מיועד לשכיבה, כיסא הבטיחות מותאם לתנוחת ישיבה (למרות שברוב הכסאות ניתן להטות מעט את הזוית לכיוון של שכיבה) אחד מסימני המעבר בין המושבים הוא השלב בו התינוק מתחיל להתיישב בכוחות עצמו.

כעקרון, אין הכרח להמתין עד שהתינוק יישב לחלוטין בכוחות עצמו ואפשר להעביר אותו גם בשלבים מוקדמים יותר. בהתלבטות זאת אפשר להעזר בכלל אצבע נוסף המתייחס להתפתחות הסקרנות הטבעית שלו.

בגלל תנוחת השכיבה של הסלקל שדה הראיה של התינוק מצומצם יחסית ומופנה בעיקר לתקרה של הרכב או לכיוון הספסל. כאשר הסקרנות מתפתחת התינוק יגלה סימני אי נוחות ממצב זה של מגבלת ראיה וזה בהחלט יכול להוות סימן טוב להתקדם לכסא הבטיחות. התפתחות הסקרנות, מגיעה לרוב במקביל לשלב הישיבה, כך ששתי האינדיקציות בהחלט מסייעות בהחלטה.

נזקים הנגרמים בעקבות חשיפה לשמש

כשאנו נפגעים מהשמש, תאי העור נכווים והופכים לכהים יותר. כמו כן, החשיפה עלולה לגרום להופעת סרטן העור ומחלות קשות נוספות. כדי להגן על גופנו מומלץ להשתמש בתכשירי מסנני קרינה והימנעות חשיפה ישירה לשמש. כדי להגן על תינוקות דרוש מאמץ נוסף, הרי הם נמצאים בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר להיפגע מהחשיפה לשמש.

בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר מדורגים התינוקות

הם מדורגים כך מכיוון שעורם עדין ודק באופן מיוחד בהשוואה למבוגר. הם צפויים לקבל כוויה אם יחשפו בצורה ישירה לשמש במשך 15 דקות. סכנה זו לא אורבת רק בימי קיץ, הרי הקרינה מהשמש אינה מורגשת לכשעצמה ואינה נראית לעין. תינוקות עלולים לקבל אדמומיות על העור, חום ולהתייבש - לעיתים אפילו לאחר מספר שעות מהחשיפה, כשהנזק כבר נגרם.

הגנה על גופנו מפני נזקי השמש

על מנת להגן על גופנו מנזקי השמש, רצוי להשתמש במספר אמצעי התגוננות, כגון: הימנעות מחשיפה לשמש כשהקרינה חזקה במיוחד – בין 10 בבוקר ל– 4 אחה"צ, ומריחת עור חשוף בתכשירים מסנני קרינה. ישנה מחלוקת בקשר לשימוש זה על תינוקות. בעבר הגוף המוביל בעולם לרפואת ילדים קבע כי יש להימנע מכך לחלוטין עקב מנגנון פליטת כימיקלים מתאי עורם שאינו מפותח די הצורך, וחשש להיווצרות אלרגיות על עורם. כיום האזהרה מותנה ומומלץ להשתמש עד כמה שפחות בתכשירים אלו על תינוקות.

אמצעי הגנה נוסף הוא לבישת בגדים, רצוי ארוכים, המהווים כמחסום בינינו לבין קרני השמש. למרות זאת, המחסום אינו יעיל לחלוטין מכיוון שחולצה רגילה אינה מגנה בדרגה מספקת כמו למשל בגד ים ייעודי לסינון (עד דרגה מרבית – כשהוא יבש). בגד ייעודי עשוי מסיבי ניילון "מצופים" בשכבת הגנה כימית ופחות מאווררים, ועלול לגרום לאלרגיות ולחום גופם של תינוקות מתחת לגיל חצי שנה לעלות, ולכן אינו יעיל בשבילם. אמצעי נכון הוא להגן פיזית על התינוק באמצעות הנחתו תחת צלון. הצלון נמצא בעגלת התינוק, בה הוא מבלה את רוב זמנו מחוץ לבית. קיימת בעיה שההגנה אינה מקסימאלית כיוון שהבד לא מיועד לסינון קרני השמש.

תקן המקובל בעולם כולו - UPF

זהו תקן המודד את כמות הקרינה המזיקה אשר מסוננת ע"י הבד הנדבק. הוא פורסם ע"י מכון התקנים האמריקאי, ועל סמך תקן זה פורסם תקן אוסטרלי נוסף, המחמיר אף יותר. התקן קובע דרגת יעילות הגנת הבד מקרני השמש: 1 עד 50+ (הגנה מינימאלית עד מרבית).

התרחשה פריצת דרך

לפריצת הדרך הייתה אחראית חברה גרמנית גדולה שמצאה פתרון להגנת התינוק מהסכנות הקיימות לו מהחשיפה לשמש. החברה המציאה בד מיוחד (פטנט מוגן) המגן על התינוק בהגנה המרבית ע"פ תקן UPF. הבד נוצר בשיטה חדשנית אשר לא משתמשים בחומר כימי, אלא בסיב פוליאסטר צפוף וכולל שיטה הכוללת אריגת והדבקת שכבות בד בדבק טבעי מיוחד (פטנט מוגן) ה"אוטם" את הבד אך שומר על רכותו, האלסטיות שלו, ועל צבעו של הבד לאורך השנים.

בדרך זו, של פיתוח טכניקות וחומרים חדשים להגברת סינון הקרינה, הושקו עגלות תינוק שמסוגלות להגן בדרגה המרבית על התינוק, בהתאם לתקן המחמיר בעולם.

כשתינוק נולד, ההתרגשות והאהבה הגדולה פורצים גבולות. יחד עם זאת, קיים אצל ההורים חשש לשלומו של הרך, ורצון להגן עליו מכל רע. אם אתם מצפים לתינוק חדש, עליכם להתחיל לחפש לו עגלה. אעמיק במאמר זה על הדרך הנכונה לבחירת עגלה לתינוק.

העגלה לתינוק תספק לכם עזרה: תטיילו עם התינוק בעגלה (גם אם הוא ישן), תרגיעו אותו כשהוא בוכה ותנוחו מהאחיזה הממושכת בו. תהליך בחירת העגלה מורכב ואפשר ללכת בו לאיבוד בגלל שפע האפשרויות. לכן הורים טריים מתעסקים בנושא טרם הגעת תינוקם. חשוב לזכור להתמקד בעיקרי הדברים כאשר בוחנים האם העגלה מתאימה למשפחה.

מה צריך לבדוק בבחירת העגלה?

מומלץ לבדוק בתהליך בחירת העגלה לתינוק את הנושאים הבאים: בטיחות, נוחות התינוק (וגם ההורה) ואיכות העגלה. כדאי להשקיע אף יותר בעגלה במיוחד כשצפוי להגיע ילד נוסף.

יש לבדוק דבר ראשון את רמת בטיחות העגלה. צריך לוודא כי היא עומדת בתו תקן ישראלי (ואף אירופאי / אמריקאי) כהוכחה שעברה מבחנים. אפשר לברר אם החברה מספקת אחריות (ע"מ לקבל שירותי תיקונים). עליכם לבדוק את יציבות העגלה. בדיקה מומלצת היא להניח תיק השוקל 3-4 קילו על ידיות העגלה ולראות שהיא נשארת יציבה. אם לא, החשש הוא שהיא תקרוס לאחור לאחר שתוציאו תינוקכם, או שילדכם יעמוד בצמוד לעגלה והיא תתהפך לו. בקשר לאיכות החומרים, המעצורים – אפשר לברר ולהיות בטוחים יותר.

לא כדאי להתפשר גם על איכות הבדים. שאלו בחנות: האם הבד "נושם"? האם ניתן לשלוף את הריפוד כדי לכבסו במידת הצורך? האם מגן השמש הוא גם נגד גשם? האם המזרן רך אבל עבה דיו כדי שהתינוק לא ירגיש את שלדת גב העגלה? ועוד שאלות נוספות.

הפעולה של קיפול העגלה צריכה להיות נוחה במיוחד כי היא לפעמים תתרחש במצב לא אופטימאלי: כשהתינוק על הידיים בעודו צורח או בוכה, בחום רב או ביום גשום. הגיעו למסקנה כי קיפול ביד אחת נוח יותר לרוב האנשים מאשר בשתי ידיים. רצוי גם לבדוק אם יש לעגלה ידית נשיאה נוחה כשהיא מקופלת, ואם יש נעילה אוטומטית לאחר הקיפול.

נושא קריטי הוא גודל העגלה. יש לוודא שהיא אינה גדולה מדי כי צריך להצליח להכניס אותה לתא המטען כשנשאר עוד קצת מקום פנוי. לדוגמא, כשתצאו לחופשה משפחתית כנראה תאלצו להשאיר מקום בתא המטען לעוד חפצים מלבד העגלה. רצוי שרוחב העגלה יהיה בינוני. אם תהיה רחבה מדי (מעל 60 ס"מ) – יש סיכון שלא תכנס לכל מעלית, חדר בבית, ותתפוס מקום רב בקיפול. אם תהיה צרה מדי – יש סיכון שהיא לא תהיה נוחה לתינוק שמנמן ולתינוק בגיל מתקדם יותר. זה ימנע שימוש בעגלה לטווח ארוך עם אותו ילד.

בנוסף לגודל, משקל העגלה צריך להיות קל מספיק כדי שיהיה להורה נוח להרים אותה לעיתים תכופות. בין אם זה לתא המטען או לבית שאינו בקומה ראשונה (ללא מעלית).

בחירת סוג הגלגלים מתבצעת לפי מיקום וצרכי המשפחה. אם המשפחה מתגוררת באזור כפרי עם דרכי עפר, מומלץ להשתמש בגלגלים גדולים ורחבים. אם בעיר – גלגלים קטנים.

ערכו בדיקה מקיפה על הנושאים הנ"ל בחיפוש אחר העגלה לתינוק, וכך תוכלו ליהנות ממנה לטווח ארוך ועם בטחון מלא שילדכם מוגן ומאושר. בהצלחה בתחילת הפרק החדש בחייכם.

בתחילת דרכו של התינוק עלינו לבחור עבורו עגלה שתספק את צרכיו ותתאים לו מבחינה מוטורית. על הנקודות החשובות שיש לשים לב אליהן, ואופן השימוש המתאים – במאמר זה.

מתחילים בעזרת עגלה עם אמבטיה

כדאי שהעגלה שתבחר עבור העולל תהיה עם אמבטיה. ניתן לבחור בין אמבטיה רכה או קשיחה:

אמבטיה קשיחה: בעלת דפנות קשיחות, שוקלת כ- 3-4 קילו, מתפקדת כיחידה נפרדת, ניתנת לנשיאה, צריך להפריד אותה מהעגלה בעת הקיפול, והיא דורשת מקום אחסון.

אמבטיה רכה: בעלת מזרן עם דפנות מבד, מרופדת ונוחה, לא דורשת כמעט מקום אחסון.

מרגע הולדת התינוק עד שהוא מגיע לגיל ארבעה חודשים (ולעיתים אפילו יותר), מומלץ להניח אותו בעגלת תינוק עם אמבטיה. היא תגרום לתינוק לשכב בזווית של 180 מעלות (בדומה למזרן הפעילות בבית). כשהתינוק ישכב על הבטן, ניתן לתרגל בזמן הטיול דברים שונים שיסייעו לו לעבור לשלבים הבאים, כגון: שכיבה על הבטן, הרמת הראש, והפעלת השרירים והמרפקים שמשתתפים בפעולות אלה.

חשוב שהתינוק יישן במיטה או בעריסה – האמבטיה לא מתפקדת כתחליף למיטה. האמבטיות ברוב העגלות צרות וצפופות יותר מהעריסה, ועל כן תנועות התינוק מוגבלות. המזרן הקשיח בעריסה נותן לפעוט את התחושה הברורה לגבי איברי גופו בעת השינה – כתוצאה מדחיסתם אל המזרן.

עריסה קטנה שבה משכיבים את התינוק נקראת גם סל-קל. הסל-קל הוא בעל משקל נמוך יחסית, ולכן אפשר לשאת את התינוק ממקום למקום – בדרך כלל ע"י ידית נשיאה. כמו כן, אפשר להטות את זווית העריסה בחלק מהמקרים. חסרון משמעותי הוא שהסל-קל צפוף ודחוס, ולכן לא מאפשר מספיק מרחב תנועה עבור התינוק. כדאי לצמצם ככל הניתן את השימוש בסל-קל המולבש על העגלה, כולל לשמור על זמן קצוב ללא טיולים ממושכים.

בהמשך -  עוברים לטיולון ולמצב ישיבה

ארבעה חודשים (לערך) זהו הגיל המומלץ שהתינוק יעבור לטיולון. ראשית, עם המעבר – רצוי להשכיב את התינוק בזווית הקרובה ביותר לשכיבה. הטיולון מציע מספר זוויות, כאשר הראשונה והמומלצת היא 170-175 מעלות (במידה שהתינוק עדיין לא יושב). אם רכשתם עגלה בעלת הבדל פעוט בין השלב של זווית 170 מעלות לשלב הבא אחריו, כדאי בכל זאת לעבור לשלב זה – גם אם התינוק עוד לא התיישב.

כשהתינוק יציב דיו ומצליח להתיישב בעצמו, רצוי להעביר אותו לשלב הישיבה בטיולון. כשמדובר בעגלה עם מספר מצבי ביניים של ישיבה, מומלץ להשתמש בהם לפני שעוברים לישיבה זקופה. ישנם טיולונים שבהם ניתן לבחור רק מתוך שלושה מצבים: מצב שכיבה, כמעט ישיבה, וישיבה מלאה. עגלה מסוג זה מצריכה השהייה עם המעבר למצב הביניים ככל הניתן, משום שהדבר מעודד את התינוק למשוך את עצמו למצב ישיבה תוך שימוש מיותר בשרירים ותנועה לא יעילה של השלד. קיימות עגלות שמצב הישיבה בהן גורם לתינוק לשבת בישיבה זקופה מאוד שיוצרת לחץ מיותר על מפרק האגן. כשמדובר במקרה מסוג זה, עדיף שלא להעביר את התינוק במהירות לשלב המתואר.

ישנה חשיבות רבה לתנועה במרחב עבור התינוק, על מנת שיתפתח מבחינה מוטורית. לכן, מומלץ שיבלה יותר זמן על דשא, שטיח, או מזרן הפעילות מאשר בתוך העגלה.

הבחירה והשימוש בעגלה לתינוק צריכה להתחשב בהתפתחותו המוטורית ומתוך דאגה לשלומו. יש להתחשב בכך גם כאשר חושבים על המעבר לטיולון ולמצב הישיבה.