אני מתחתנת במזל טוב וזה כולל הרבה דברים, יש כאלה שאומרים להם חתונה ומה שהם שומעים זה שמלת כלה ונצנצים אבל יש כאלה שהם קצת פחות חומריים וארציים והם מה לעשות לא שומעים את הדברים האלה.. אצלם תוכלו לשמוע שאלות בסגנון.. מה עושים עם מטבחים? האם לעשות מטבחים מעוצבים כמו כולם? או שחבל על ההוצאות המיותרות?
למה מטבחים זה לא דבר גשמי אני שומעת אתכם שואלים, אני אסביר תחכו עם השאלות לסוף אוקי? אז למה מטבחים הם לא מותרות? ובכן בואו ונציץ קצת אחורה אל ההיסטוריה או יותר נכון אל החיים של האימהות שלנו או של הסבתות שלנו.
המדינה שהייתה החיתוליה, ניסתה להרים את עצמה מכלום ממש ליצור יש מאין, כשהאנשים בה, ההורים או הסבים שלנו הם אלה שהחזיקו אותה בעשר אצבעותיהם. כל אחד מהם. ואל תגידו לי אבא שלי לא ידע להחזיק פטיש כי זה לא הנקודה.. הם הסכימו לסבול האימאות שלכם הסכימו לחיות שלי מטבחים מעוצבים לא היו להם מזנונים בסלון, בעצם אתם יודעים מה? בקושי סלון היה להם.
אז למה הם הסכימו לכל זה? כי היתה להם אידיליה, שזו מילה שכבר הופכת להיות פרהיסטורית מרוב שלא משתמשים בה היום, או לפחות לא משתמשים בה כפועל, כי כמה אנשים אידיאולגים אתם מכירים? בלי להעליב שלי נכנסים כולם על יד אחת.. כי האידיליה נגמרה היום מה שמעניין אותנו זה רק עיצוב, שיהיו המטבחים מעוצבים, שיהיה יפה שיהיה טוב ושיהיה נח. אנחנו לא מוכנים לסבול אפילו טיפה.
ומה עשו באמת האימאות שלנו? חיו 24/7 סביב סבל? היה עדיף שהם לא היו מביאות אותנו לעולם ח"ו? מה פתאום! צריך להבין שפינוק או סבל זהו מושג יחסי, וזהו בהחלט משהו שיכול להשתנות כמו חוש שמתכהה.. האימהות שלנו כן היו במטבח הם אומנם לא התעקשו על רהיטים מעוצבים אבל הם בהחלט בישלו רק שלא היה להם מגימיקס ומיקסר ופוד פרוססו ועוד כל מיני צעצועים נחמדים כאלה.
אבל הם הסתדרו, באמא שלי.
