אופנה היא עניין מאד חמקמק, רוב האנשים אוהיבם את מה שהחברה מכתיבה להם לאהוב. התקשורת שיוצאת בקמפיינים שונים בנוגע לאופנה, מה הולך להיות הצבע של החורף, אילו צבעים ישלטו בקיץ? איזה קעקועים הכי לוהטים ואפילו איזה פירסינג הכי פופולרי ובעיקר כשמדובר בחברה צעירה החל מגילאי ההתבגרות והלאה, הרי אנחנו לא ממש מתמסדים, אלא רק כאשר אנחנו מתבגרים ואז אנחנו מבינים שאופנה זה עניין של מצב רוח, משתנה בהתאם לאותו הרגע.
אופנה היא נושא מבלבל, זה יכול להיות נעליים, איפור, ביגוד, תכשיטים, טבעות יהלומים ועוד אינספור מוצרים המוגדרים כיופי, קוסמטיקה ושאר מיני דברים.
אחד הדברים הכי בעייתיים בתחום האופנה הוא שהדור הצעיר נגרר אחרי התקשורת ולכן ישנם לא מעט מקרי אנורקסיה. לאחרונה, ישנה מודעות מאד מאד גדולה לנושא הרגיש הזה ואף יצאו הצעות חוק בתחום שלא להעסיק דוגמנים/דוגמניות מתחת למשקל מסויים ושלא לשפץ יתר על המידה תמונות בתכנת ה-פוטושופ בכדי שלא ליצור מצב שהוא אינו אמיתי.
אז לאיזה סוג אתם משתייכים? האם אתם מושפעים מהטלויזיה, מהפרסומות, מהתמונות במגזינים? או האם אתם מעצבים בעצמכם ובכך מגדירים לעצמכם אופנה משלכם?
מי שנותר בדד בצד הוא לאו דווקא אינו אופנתי, אלא מאד ייחודי, כזה שלא מרגישה שמה שהחברה ו/או התקשורת מכתיבים לו זה מה שצריך להיות ואני גם לא אומרת שזה שהולך עם הזרם הוא קל דעת, הוא פשוט אוהב את מה שאחרים אוהבים, מה שהולך עכשיו.
אבל אל תשכחו שהכל, הכל פשוט קמפיין פרסומי אחד ענק. תדמו את זה לרשימת ההשמעה בגלגל"צ, כמה דוחפים שירים ומשמיעים אותם ללא הפסקה עד כדי שטיפת מח ולבסוף, כולם בחרים בשירים אלו למקום הראשון כי הם בעצם שומעים אותם כל היום ובסוף, מה לעשות, לומדים לאהוב אותם? טוב, לא כולם, אבל הרוב.
אז אתם רוצים להיות אופנתיים? עשו זאת בשיא היצירתיות. ולא על ידי התמכרות לחברה או לתקשורת.
בהצלחה!
