שינוי בחיים

 מכירים את הרגשה בה אתם קמים בוקר אחד ואומרים לעצמכם "זהו, נמאס "! כך אני לא מסכים לחיות יותר, אני חייב שינוי, רוצה לעשות משהו משמעותי עם חיי".

מה נמאס?

אולי מקום עבודה תובעני אשר לא משאיר לנו רגע פנאי. אנו רוצים מאוד לעזוב, אך פוחדים לעשות את הצעד ומקווים בסתר ליבינו  שנפוטר וכך לא נצטרך לקבל החלטה. אך מייד לאחר מחשבה נוספת נאמר לעצמנו "אם נפוטר, ניפגע ונתקשה להתאושש מהפגיעה".

אולי זה זוג נשוי שהדבק היחיד המחבר בניהם הוא הכתובה שנכתבה ביום החתונה. הם היו בטוחים שיצליחו לחיות כמו באגדות חיי אושר ועושר, אך בפועל האהבה נשחקה כבר מזמן, התשוקה נעלמה ובמקרים מסוימים הם כבר מזמן ישנים בחדרים נפרדים. אך כשעולה מחשבה על פרידה, נשלף מיד "סל התירוצים": הילדים יפגעו, המצב הכלכלי, מה יגידו השכנים, לצאת לשוק הפנויים פנויות...

אולי זה קשר עם חבר ילדות שברור לנו שנשארנו חברים רק מכוח  ההרגל והנושאים המשותפים בינינו כבר מזמן לא משותפים ובכל מפגש כזה נלקחת מאיתנו כמות אדירה  של אנרגיה, ובכל זאת לא מנתקים את הקשר.

השאלה המתבקשת היא: אם אנו כל כך משתוקקים לשינוי אז מה כל כך משתק אותנו? מה בדיוק עוצר בעדינו?  

ישנן כמה סיבות העוצרות בעדנו: הראשונה - המקום הנוח והמוכר בו אנו נמצאים, במקום זה אין הפתעות, הכול מוכר, הדברים ברורים וידועים. כמו נעלי הבית הישנות והטובות שלנו, האם אנו מוכנים להתרגל עכשיו לנעל חדשה? היא לא נוחה כמו הנעל הבלויה והטובה.

הסיבה השנייה העוצרת אותנו היא המחשבה. מחשבות יכולות לקחת אותנו למחוזות מפחידים, אנו הופכים להיות במאי סרטים, בונים תסריטים, מפתחים כל מיני תיאוריות מפחידות ומנסים לנחש מה יכול לקרות.

הסיבה השלישית היא הפחד מהלא נודע שמשתק אותנו ומכניס אותנו לחרדות ולחוסר עשייה.

שינוי לעיתים מתרחש שלא בשליטתנו אלא בשל נסיבות: כמו פיטורין, רצון לגירושין מצד בן הזוג, הקשר עם חבר הילדות ההולך ונחלש. במקרים אלו אין לנו ברירה ואנו משנסים כוחות ויוצאים לדרך חדשה.

מדוע כשהדברים אינם בשליטתנו אנו מצליחים לגייס את כל הכוחות והאומץ ופועלים לקדם את עצמינו?

האם כדאי לחכות לרגע בו לא תהיה לנו ברירה ונאלץ לגייס את הכוחות ואז לפעול?

האם כדאי להמתין שוב ושוב לגורל ולנסיבות שתגענה? או שכדאי לקבל החלטה מעצימה ולהיות אלה שמובילים את חיינו במקום להיות מובלים?

האם יש בנו את התשוקה לקבל  את החיים המגיעים לנו ועל מה כדאי שנוותר בכדי שנוכל ליצור לעצמנו את החיים שאנו רוצים?  

איך מקבלים החלטה על שינוי?

ראשית כדאי לדעת התשובות נמצאות אצלך ,אתה  יודע   טוב יותר מה רצוי וטוב עבורך ולמרות  זאת אתה לא  מצליח למצוא פתרונות 

קל לך  יותר לייעץ לחבר  מאשר לייעץ לעצמך

במקרים שהשאלות  בוערות בך  אך אינך  מצליח  להגיע אל התשובה רצוי לדבר על כך  עם חבר קרוב  או איש מקצוע  ,הם יוכלו על ידי שאלות נכונות  ומכוונות להאיר לך את המקומות מהם אתה בורח ,אם תענה בכנות על כל השאלות יתברר לך שאתה יודע את התשובה  אך לא העזת לענות עליה בעצמך

אפשרות נוספת היא לדמיין את עצמכם לאחר השינוי הרצוי.הרגישו את התחושה, בִּדקו האם אתם מרגישים טוב במקום החדש, האם התחושה טובה, דמיינו איך תרגישו במידה ולא תצליחו, מה תהיה התחושה שלכם, מה הדבר הנורא ביותר שעלול לקרות?  

 מזמינה אתכם להיות פחות נוקשים עם עצמכם ולדעת לסלוח כפי שאנו סולחים לאחר.להעיז, להתעורר, ולהגיד שהחיים הם כאן ועכשיו ומי שלא מנסה לא יצליח.

כדאי לזכור תמיד, אם תחכו לשינוי ישנה בהחלט אפשרות שתחכו לנצח,

.