גני ילדים

ההרשמה לגני ילדים תתחיל בעוד מס' חודשים, ובמספר מקומות בארץ כבר החלה. עבור מרבית ההורים, בייחוד אלו שזו הפעם הראשונה בה הם נדרשים לבחור עבור היקר להם מכל גן, זוהי משימה לא קלה בכלל, אז הנה מס' נקודות חשובות שעל ההורים לתת דעתם עליהן לפני קבלת החלטה:

1. התחילו בשכנים, חברים ואמהות בגני השעשועים, שאלו אותן באיזה גן הילדים שלהם נמצאים, האם הן מרוצות, מדוע? ואם לא מדוע? שאלו מאילו דברים אינן מרוצות (קבלו מידע לגבי דברים החשובים להורים מנוסים יותר)ומדוע בחרו דווקא בגן זה.

2. קבעו פגישה עם מנהלת הגן/הגננת בפועל, אם לגן יש אתר אינטרנט כנסו אליו עוד לפני הפגישה, קראו על הגן וחשבו מה בחרו להציג באתר:

 א. התחילו משעות הפעילות של הגן, אם הגן לדוג' אינו פועל בימי שיש,י ולכם אין סידור ליום זה, אין טעם להתרשם.
ב. האם יש מידע לגבי חלוקת הגילאים בגן- בד'כ גנים מחולקים לקבוצות גיל, ונמצאים באזורים שונים בגן. החתך הנכון ביותר הוא של חצי שנה עד שנתון (לדוג' שנה וחצי עד שנתיים וחצי באותה כיתה), החשיבות במידע זה היא המשכיות- אנחנו לא רוצים לסגל את הילד כל שנה למסגרת אחרת.

 ג. כמה ילדים בכל קבוצה, וכמה מטפלות באותה קבוצה- האם סביר בעיניכם ששתי מטפלות יהיו אחראיות על קבוצה של 12 ילדים בני שנה וחצי לדוג'?

ד. מהו האני מאמין של הגננת והצוות- אם מנהלת הגן הינה גננת מוסמכת (עדיף), היא תרצה לחשוף בפניכם את האני מאמין החינוכי שלה (עקרונות, נורמות חינוכיות ודרכי התמודדות), בחלק זה תוכלו לדעת האם אתם מתחברים לסגנון חינוכי שכזה או לא.

ה. מה הילדים אוכלים במהלך היום ומי מכין את האוכל- הקפידו כי בגן יקבלו מנת בשר על בסיס יומיומי(לא נקניקייה) ולצידה פחמימות.

ו. אילו חוגי העשרה יש בגן ולאילו גילאים מיועדים- בד"כ חוגים מתחילים בגילאי שנה וחצי, ובד"כ ישנם 2 חוגים שבועיים.

3. הכינו מראש דף עם שאלות שברצונכם לשאול ומידע שהייתם רוצים לקבל.

4. כאשר אתם בגן, הביטו סביב: במה הילדים עוסקים, מי משגיח עליהם, האם האווירה בגן נעימה, מאיימת, מלחיצה.

הביטו על הצוות, האם משדר ניחוחות, שלווה ודאגה.

האם הילדים ניגשים לגננת ו/או לסייעת בבקשת נחמה/עזרה/עידוד וכיצד היא מגיבה.

חשוב שתבינו, אלו מסרים שתקבלו באופן שאינו מילולי, זוהי לא משימה פשוטה גם להקשיב למנהלת, לסייר בגן ולקלוט את המתרחש סביב. אם אינכם מרגישים שקלטתם הכל, חזרו לביקור נוסף בגן.

5. הרגישו חופשיים לשאול גם לגבי המתרחש ברגע הזה, תנו לגננת/מנהלת הזדמנות להבהיר עבורכם את התמונה.

6. חשבו כיצד המנהלת/הגננת גרמו לכם להרגיש במהלך הפגישה- האם הייתה תחושה שהתהלכה על ביצים, או  הייתה רגועה, חייכנית, ושמחה לענות על שאלות שעיניינו אתכם (עצבנות יתר, לעיתים, מצביעה על חוסר נסיון בחשיפה מסוג זה, או רצון לא להסגיר דת המתרחש מאחורי הקלעים) האם נתנה לכם להבין כי חשוב לה שתצטרפו אל המשפחה, או שלא ממש שינה לה אם תאהבו את הגן.

7. באילו מילים בחרה להשתמש כדי לתאר את הגן ואת הנעשה בו- האם השתמשה במילים חמות או קרות: אפרוחים/ילדים, משפחה/בית ו/גן/כיתה וכו'..

סוף דבר-

הורים יקרים, עומדת בפניכם משימה קשה, מלאת מחשבות, תחושות ואפילו רגשות אשמה.חשוב שתדעו, כי בחירת גן היא לחתונה קתולית - גם אם נרשמתם למקום מסוים ובתהליך הקליטה של הילד, הרגשתם כי זהו לא המקום הנכון עבורו ועבורכם, אפשר להתחרט.

 אל תוותרו על ההתרשמות האישית שלכם, ועל תסתמכו על שמועות או דעות לטוב או לרע, מה שהפריע לשכנה מלמעלה, הוא לא דווקא עקרוני עבורכם, ודעה על איש צוות שאולי כבר לא נמצא שם, לא צריכה להשפיע על התחושה ועל ההחלטה שלכם. רק אתם מכירים את הילד שלכם ואת הצרכים שלו, ואתם אלו שצריכים להביא ולהחזיר אותו מהגן ועדיף, עם חיוך ענק שמרוח לו על הפנים.

בראשית ימי המדינה, כשהיו כאן הרבה פחות ילדים וממילא גם הרבה פחות גנים, לפעמים לא היה צורך לתת לגן שם. הוא היה פשוט "הגן" או "גן הילדים" או "בית הילדים" במקרה של קיבוצים.   

החל משנות השישים, עם השינוי ההדרגתי באופי הסוציאליסטי של המדינה, חל שינוי מגמה. רוב הגנים מאז ועד לעשורים האחרונים היו קרויים על שם הגננת, שהייתה לא רק בעלת הגן אלא גם – בשאיפה – דמות פדגוגית ממעלה ראשונה.

רובנו למדנו בגנים עם שמות כמו גן לאה, גן שרה, גן רבקה וכדומה. היו אפילו גנים שהגננת שלהם פרשה והמשיכו לשמור על השם הישן.  

פלורליזציה בשמות גני הילדים
בתהליך הדרגתי נוסף, הופיעו עוד ועוד גנים עם שמות לא ישראליים – בניגוד לשמות התנ"כיים של האמהות, שכנראה עבדו טוב יותר קודם לכן. כך אפשר היה לראות גנים עם שמות כמו "גן ברוריה", "גן הלגה" ועוד.

השלב הזה סימן לא רק את הלגיטימציה החדשה לשאת שם לא-עברי (קודם לכן היו מתרגמים לעולים החדשים את שמותיהם לשמות עבריים, כבר בכניסתם לארץ). הוא סימן, אם תרצו, גם את הנסיגה מרעיון "היהודי החדש" – לא היו עוד צורך להסתיר את המוצא.

לא רק גנים, לא רק שמות
החל משנות השמונים אפשר היה לראות שתי מגמות חדשות. ראשית, במקום גנים בלבד, היו גם מעונות, ומאוחר יותר פעוטונים, משפחתונים ומסגרות נוספות שהיו בחלקן אכן שונות מהותית, גם אם במידה קטנה, מגני הילדים של פעם.

המגמה השנייה, המשיכה את השיטה של לקרוא לגן על שם הגננת, רק שהגיע דור חדש ושמות הגננות הפכו מודרניים יותר. וכך, היה כאן דור חדש של ילדים שחונך בגן יעל או גן תמר, גן מיכל וכו'.

המגמה הזו הכינה את השטח למצב המקובל בימינו, כששמות הגנים הם חלק ממיצוב שמרמז על התכנים, האווירה וסגנון החיים אליהם הגן מכוון. לדוגמא:
 
פיסגן – גן צפון תל-אביבי שהפך לרשת, ששמה דגש על גישות מתקדמות. "פיסגה" היא מילה שמוכרת בכל תחום כנראה.

הגן הירוק – ירוק אומר צמחייה וגם איכות סביבה, ובאופן כללי מעביר תחושה של מוסד שהתנאים הסביבתיים שהוא מעניק לגידול הילד עדיפים.

הגן הקסום של רותם – כאן יש שילוב בין שם הגננת, שהיא מן הסתם ילידת שנות ה-70' לכל הפחות, לבין המילה "קסום" שגם היא מאד מודרנית.

סקרים שנערכו בנושא מגלים שכיום אמינות הגן והגננת הם השיקול המשמעותי ביותר עבור רוב ההורים בבחירת הגן.

רוב ההורים מחפשים היום המלצות על גנים, ולשם הגן יש אולי חשיבות שיווקית פחותה מבעבר. ובכל זאת, שמות גנים מוסיפים ויוסיפו להתפתח, עם החינוך ועם ילדינו.