מס הכנסה

המס בישראל מבוסס על פקודת מס הכנסה וחוקים נלווים, תקנות מס הכנסה ופסקי דין.

פקודת מס הכנסה מבוססת על מערכת מיסוי שהייתה נהוגה על ידי הטורקים לפני קום המדינה. לאחר קום המדינה נחקקו בכנסת חוקים נלווים שנכנסו לתוקף ברשומות תוך 90 יום.

את תקנות מס הכנסה מחקק שר האוצר והם נכנסים לתוקף תוך 30 יום באישור ועדת הכספים של הכנסת.

פס"ד נועדו לגשר בין חילוקי הדיעות בין פ"ש לבין הנישום (לקוח) בנוגע לנתונים המופיעים בדו"ח השנתי של הלקוח. הלקוח רשאי לערער בביהמ"ש המחוזי על קביעת פ"ש. במקרה הצורך, אפשר לערער על פסיקת ביהמ"ש המחוזי בביהמ"ש העליון. פסיקת ביהמ"ש העליון מהווה תקדים מחייב למקרים אחרים דומים.

שיטות מיסוי:

שיטת המיסוי הקיימת בישראל משלבת בין שתי שיטות המיסוי הבאות:

1.       שיטת מיסוי גיאוגרפית - כל הכנסה שנוצרה בשטח הגיאוגרפי של מדינת ישראל (גם אם בעל ההכנסה הוא תושב חול) - חייב במס.

2.       שיטת מיסוי אישית - כל תושב ישראל ישלם מס בישראל (גם אם ההכנסה בוצעה בחול או התקבלה בחול).

שיטות לניהול חשבונות ודיווח:

קיימות שתי שיטות:

1.       בסיס מצטבר - ההכנסה נרשמת במועד ביצוע העסקה ללא קשר למועד קבלת הכסף. בניהול זה יופיעו חשבונות כמו : ספקים, לקוחות, שיקים דחויים וכו'..

2.       בסיס מזומן - ההכנסה נרשמת במועד קבלת הכסף בפועל. לא יופיעו החשבונות הללו.

פס"ד קבוצת השמירה : קובע כי כל אדם המחזיק או סוחר במלאי מהותי שנמכר במהלך עסקיו השוטפים, חייב לדווח לפי בסיס מצטבר. מדובר על חברה שסיפקה שירותי ניקיון והחזיקה מלאי של חומרי ניקוי. ביהמ"ש קבע כי זהו מלאי של חומרי עזר ואינו מהווה מלאי מהותי ולכן ידווח לפי בסיס מזומן.

הבחנה בין הכנסה פירותית להונית:

הכנסה פירותית - הכנסה שוטפת שמקבל אדם לפי אחד מסעיפי 2. כגון : משכורת, ריבית, קצבה- מחויבת לפי אחוז המס השולי של בעל ההכנ' אלא אם נקבע אחרת בפקודה.

הכנסה הונית - הכנסה כתוצאה ממכירת נכס קבוע. כגון : מכונה, רכב, ציוד, מוניטין, מניות וכו'- מחויבת לפי 89(ב).

1.       זכייה בהימורים, הגרלות ותחרות נושאת פרסים לפי 2 א רבתי -

עד 1.7.03 – מי שזכה בטוטו, פיס, לוטו, קזינו, שעשועון טלוויזיה – לא חויב במס.

מ- 1.7.03 – מס 25% על החלק החייב במס מהזכייה הנ"ל  (לפי סעיף 124ב) כאשר במקביל, עקב לחץ של הגופים המארגנים את ההגרלות והתחרויות נקבע פטור בסעיף    9(28) בגין זכיות נמוכות : 1/7/03-31/12/04 – תקרת הפטור 70,000 ₪.                                                                                     החל מ- 1/05 – תקרת הפטור הוקטנה ל- 50,000 ₪

אך אם הזכייה גבוהה מתקרת הפטור, יש לחשב תקרה חדשה (התקרה בפקודה פחות ההפרש מעל התקרה בפקודה), דבר שגרם לכך שכל מי שזכה עד 12/04 ב- 140,000 ₪ או יותר וכל מי שזכה החל מ 1/05 ב- 100,000 ₪ או יותר - לא קיבל פטור.

דוגמא:

אדם זכה בהגרלה בינואר 2005 בסך של 68,000 ₪. מה הפטור שקיבל וכמה מס ישלם?

תשובה:

א. חישוב תקרה חדשה :                       ב. חישוב סכום פטור:                   ג. חישוב המס:          

    זכייה בפועל 68,000                 תקרה ישנה   50,000                      68,000

    פטור 9(28)    (50,000)               תקרה חדשה (18,000)

    תקרה חדשה 18,000                 סכום הפטור  32,000              32,000                    36,000

                                                                                             פטור                            חייב לפי 2(1)

סכום המס לתשלום  9,000=25%*36,000 לפי 124ב.

רווחים בבורסה לני"ע בת"א -

א. עד 31.12.02 יחיד שהיו לו רווחים בבורסה קיבל פטור לפי סעיף 97(ג) ממס בתנאי שהפעילות 

    בבורסה לא עסקית.

פס"ד מזרחי : יועץ השקעות בבנק מזרחי שייעץ ללקוחותיו באופן פרטי. ביהמ"ש קבע את הסממנים, הלא מצטברים, לקיומה של פעילות עסקית:

1.       תדירות העסקאות – עד כדי יום יומי – הסממן החשוב מכולם.

2.       ידענות ובקיאות בתחום שוק ההון או שימוש ביועצים.

3.       השקעה במניות ספקולטיביות שיש לגביהן סיכוי/סיכון גבוה.

4.       אופי המימון – מימון הפעילות ע"י הון זר (הלוואות).

ב. ב- 1.1.03 (תיקון 132) בוטל הפטור ליחיד וחוקק סעיף 105יב   שקובע כי שנת 2003 תהווה  

     שנת מעבר ובה ישולם מס מחזור לגבי כל העסקאות :

1.       1.1.03 ועד 30.6.03 – ישולם מס מחזור 1/2%.

2.       1.7.03 ועד 31.12.03 – ישולם מס מחזור 1%.

    מס המחזור משולם בין אם היה רווח או הפסד.

ג. מכירה רעיונית דצמבר 2003:

מאפשר לכל מי שלא ביצע מכירה בדצמבר 2003 ומחזיק במניה לבצע פעולה של מכירה רעיונית בין ה- 20.12 לסוף השנה. במסגרת הפעולה מכפילים את שווי המניה ב- 1% ומקבלים את המס לתשלום אך שווי השוק הופך למחיר עלות החדש של המניה. מי שלא ביצע את המכירה הרעיונית שילם 15% על הרווח הריאלי.

ד. החל מ 1.1.04 ( לפי105 יב רבתי)  ישולם מס בשיעור 15% על הרווח הריאלי (רווח שנוצר בין יום הקניה של מניה  

    ליום המכירה מעבר לשיעור עליית המדד בתקופה. כאשר המדד שלילי בחישוב שנתי מצטבר-

    מתעלמים ממנו.)

ה. מכירה רעיונית דצמבר 2005:

רשות המיסים אפשרה לבעלי מניות לבצע מכירה רעיונית נוספת. מכירה רעיונית זו לא תמיד הייתה כדאית היות ואחוז המס לא היה 1% מס מחזור אלא 15% ושווי השוק הפך למחיר העלות (במידה ומחיר המניה ירד המס שישולם יהיה גבוה וזה סיכון שלא תמיד כדאי לקחת.)

ו.  ביום 1.1.06 בוטל סעיף 105 יב .

     הרווחים בבורסה יחויבו  כרווח הון לפי סעיף 89 ( ב ) ושיעור המס עלה ל 20%  כאמור בסעיף         91 ( ב ) לפקודה . 

רווחים בבורסה לני"ע זרים בחו"ל-

יחיד תושב ישראל שיש לו רווח ריאלי מני"ע זרים בבורסה בחו"ל חייב במס (לפי 105יב) לפי האחוזים להלן המשולם ביום קבלת התמורה :

מ 31.12.04 – 35% מרווח הריאלי

בשנת 2005 – 15% מהרווח הריאלי (סעיף 105 יג )

מינואר 2006 – 20% מהרווח הריאלי (תיקון 147  , החיוב לפי 89 (ב) לפקודה )

רווח ריאלי- הרווח בין יום הקניה ליום המכירה מעבר לשער הדולר.

ני"ע זרים שנרכשו לפני 2005 ונמכרו בשנת 2005:

בגלל שאחוז המס ירד מ- 35% ל- 15% יש לחלק את הרווח הריאלי לשניים:

תקופה א' – מיום הקניה ועד ליום 31.12.04

תקופה ב' – מ- 1.1.05 ועד ליום המכירה

הכנסות מימון אינטגראליות לעסק-

הכנסות מימון מחויבות לפי סעיף 2(4) לפקודה בסכום מס נמוך מהחיוב בסעיף 2(1). אבל כאשר הריבית משויכת לעסק היא תחושב כחלק בלתי נפרד מאותו עסק והמס על הריבית יחושב לפי שיעור המס השולי בעסק. הוצ' מימון יחשבו כשייכות לעסק כאשר הכסף המושקע בבנק (שממנו נובעים הכנסות מימון) הוא חלק ממעגל עסקי שוטף, כגון: סכומים שנתקבלו כפיקדונות במשרד עו"ד או מקדמות שנתקבלו מלקוחות בעסק וטרם דווחו כהכנסה (בגלל דיווח על בסיס מצטבר שמחייב לדווח רק עם ביצוע העסקה וללא קשר למועד קבלת הכסף).

פס"ד קבוצת בונה ערים (קי.בי.עי) : חברה קבלנית לבניה שבנתה פרויקט דירות וקיבלה מקדמות מלקוחותיה ע"ח הדירות שיקבלו בעתיד. עד לתחילת הבניה החברה השקיעה את המקדמות באיגרות חוב בבנק וצברה ריבית. ביהמ"ש קבע שההכנ' רבית הן הכנ' מימון אינטגראליות לעסק והם חייבות לפי 2(1).

רווח מעסק אקראי ועסקת אקראי בעלי אופי מסחרי

עסק אקראי - עסק מזדמן שפעילותו אינה קבועה ואין מנגנון עיסקי קבוע (בניגוד לעסק)    לדוגמא : קייטנה, חוג, שיעורים פרטיים, בזאר וכו'.. יחויב לפי שיעורי מס רגילים.(לפי סעיף 121 לפקודה ).

עסקת אקראי – נקיטת יוזמה בכוונה להפיק רווח מעסקה כלשהיא.

            ישנם שני סוגי עסקת אקראי :

1.       עסקת אקראי במקרקעין: היות ורווח ממכירת דירה במישור הפרטי פטורה ממס ובמישור העסקי מחויבת במס, יש ניסיון לבצע פעולות במקרקעין כאילו במישור פרטי.

דרכים לזיהוי עסקת אקראי במקרקעין:

א. תקופת ההחזקה של הנכס - ככל שתק' ההחזקה קצרה סממן המסחריות מתחזק.

פס"ד אליסון מימון השקעות : קנו מגרש גדול שהיה מיועד לחלוקה למגרשים קטנים אך בגלל פרוצדורה של העירייה, המגרש עמד ריק במשך 4 שנים ולא בוצעה בו חלוקה. מכרו את השטחים כחצי שנה לאחר קבלת האישורים והחלוקה. ביהמ"ש קבע כי תק' ההחזקה מתחילה מיום שבו הסתיימו עבודות הפרצלציה (חלוקת השטח) ולכן תק' ההחזקה בנכס קצרה ובעלת אופי מסחרי.

ב. ידענות ובקיאות של מבצע העסקה - מחזקת את סממן המסחריות.

פס"ד בן ציון מירון : שני עורכי דין שהתמחו במקרקעין רכשו מגרש ומכרו אותו ברווח כעבור מס' חודשים. ביהמ"ש קבע שמלבד תק' ההחזקה הקצרה יש שימוש בידע ובקיאות ולכן חייב במס.

פס"ד הלינג : קבלן בניין שמכר את ביתו הפרטי. ביהמ"ש קבע כי אין כאן סממן עסקי בגלל בקיעותו בתחום אלא עסקה פרטית ולכן לא חייב במס.

ג. מימון העסקה בהון זר (הלוואה) – מימון רכישה באמצעות הלוואה, משיכת יתר וכו'..(למרות שיש כסף בבנק) מחזק את הסממן עסקי.

ד. תדירות – אדם בעל היסטוריה של עסקאות רבות, באופן יחסי, בתחום הנדל"ן מחזק את כוונותיו המסחריות.

ה. דירה שנייה - אדם שיש לו יותר מדירה אחת מחזק את כוונותיו המסחריות.

פס"ד איתן הראל : מתווך מקרקעין שקנה דירה שנייה בהזדמנות באמצעות משכנתא . כעבור תק' קצרה נקלע לקשיים כלכליים ומכר את הדירה ברווח. ביהמ"ש קבע כי למרות שהתק' קצרה, יש שימוש בידע (מתווך), זוהי דירתו השנייה והיה שימוש בהון זר לא מדובר בעסקת אקראי משום שהוצגו בפניו ראיות המוכיחות שאם לא היה מוכר את הדירה היה קורס כלכלית.

ו. מבחן אופי הנכס – נכס שנמכר בכמויות גדולות משדר מסחריות.

עסקת אקראי בתיווך :

אדם המתווך (בעסקת נדל"ן) או משדך (בנישואים) בין שני אנשים ולא מדובר במשלח ידו ובתמורה מקבל שכר טרחה יחויב במס על עסקת אקראי.

פס"ד אלימלך פרידמן : תלמיד ישיבה שתיווך בין שני תלמידים בעסקת מכירת דירה וקיבל דמי תיווך טען כי לא ציפה לקבל תמורה. ביהמ"ש קבע כי אי הציפייה לא רלוונטית והוא חייב במס.

 פס"ד דב ברנשטייו :  פקיד בבנק שקישר בין שני אנשים לביצוע עיסקת מכירת דירת מגורים. בתמורה קיבל מהם דמי תיווך . ביהמ"ש מחייב ההכנסה לפי 2(1) , ויחד עם זאת מוסיף שגם אם לא יוכח קיומו של סממן מסחרי , ניתן יהיה לחייב את ההכנסה לפי 2(10) .

סעיף 85 – הערכת מלאי בשווי שוק (בעסק בלבד):

מדובר על מלאי בעסק ממשי בלבד (לא בעסק/ת אקראי) ואינו חל לגבי מתן שירותים ע"י בעל מקצוע חופשי כמו: עו"ד .

הסעיף מטפל בכמה מצבים שבהם  המחוקק רואה במלאי כאילו שנמכר במחיר השוק גם אם בפועל לא הייתה מכירה או  שהייתה מכירה במכיר נמוך ממחיר השוק .

היות ומלאי שנרכש נרשם בהוצ' השוטפות של העסק, על מנת לאזן את הספרים יש להראות את מכירתו. במידה והמלאי הופך לרכוש קבוע לא מתבצעת מכירה ולכן סעיף זה מאפשר לבצע "מכירה רעיונית" לצורך חישוב מס בלבד. סעיף זה משמש ככלי עזר שמורה לנו לחייב לפי מחיר שוק אך החיוב מתבצע על הכנסה מעסק לפי 2(1).

     1. מכירת מלאי ללא תמורה או בתמורה חלקית לאדם שלמוכר יש עימו יחסים מיוחדים. לדוגמא: בעל חנות רהיטים שנותן להוריו במתנה חדר שינה. יחויב במס על שווי השוק של אותו חדר שינה.

      2. מלאי שנותר בעסק שפעילותו הופסקה : מלאי כזה, בפועל, בדרך כלל לא שווה כלום אבל הוא יחויב במס לפי שווי שוק מיום הפסקת הפעילות בעסק. לדוגמא: חנות בגדים שנסגרה ונותר מלאי שעלותו 2,000 ₪ ושוויו 10,000 יחויב במס על מכירה רעיונית בשווי שוק 10,000 ₪ למרות שאם יימכר המלאי בפועל, הוא יימכר רק ב 2,000 ₪

3.       שינוי ייעודו של מלאי לרכוש קבוע : הפיכת מלאי לרכוש קבוע נחשבת כמכירת המלאי לרכוש הקבוע בשווי שוק וירשם במקביל במחיר עלות ברכוש הקבוע בספרים. לדוגמא: בעל חנות למוצרי חשמל שהתקין 3 מזגנים מהמלאי של העסק באולם התצוגה יחויב במס לפי 2(1) מכוח סעיף 85.

4.       שינוי יעוד זמני :

פס"ד גן לאה עוז : קבלן בניין שלא הצליח למכור את אחת הדירות והעמידה להשכרה (הדירה הפכה לנכס קבוע שניתן להשכרה ומביא הכנסה חודשית קבועה). ביהמ"ש קבע כי אם מדובר בהשכרה לתק' קצרה של עד 6 חוד' ובמקביל הקבלן מוכיח כי הוא מנסה למכור את הדירה (ע"י מתווכים, פרסום בעיתון וכו') לא מופעל לגביו סעיף 85.

עסקה מלאכותית:

אדם שמבצע עסקה שכל מטרתה היא הימנעות בלתי נאותה ממס – פ"ש רשאי להתעלם מפעולה/עסקה זו בטענה כי היא מלאכותית. חובת ההוכחה חלה על פ"ש.

עסקה של רכישת חברה אחרת  תהיה לגיטימית אם :

1.       רוכשים חברה מתחרה באותו תחום, כמו: מסעדה באותו אזור.

2.       החברה הרוכשת ממשיכה את פעילות החברה הנרכשת מאותה נקודה, תוך כדי תהליך של הבראה.

כלומר: כאשר רוכשים חברה ללא פעילות, אפשר להפעיל סעיף זה בקלות.

פס"ד רובינשטיין : חברה לבניין שרכשה חברה שעסקה במכירת דגי נוי . במאזן החברה הנרכשת היו הפסדים נצברים . מיד לאחר רכישתה שינו את שמה והעבירו אליה  הכנסות מתחום הבניה על מנת לקזז את ההפסדים משנים קודמות . ביהמ"ש המחוזי אישר את הפעולה , אך ביהמ"ש העליון הפך את החלטת המחוזי וקבע שמדובר בעיסקה מלאכותית שמטרתה הפחתת מס לא נאותה , לכן רשאי פ"ש להתעלם מהעיסקה ע"פ סעיף 86 .

פס"ד אולפני הסרטה הרצלייה : גב' לקחה הלוואה (כשהערב להלוואה היה חבר שהיה גם מנהל באולפני ההסרטה) ורכשה זכויות הפצה בסרט באופן עצמאי. הסרט כשל והיא התקשתה להחזיר את ההלוואה. המנהל, שהיה ערב, דאג לכך שהחברה תרכוש את זכויות ההפצה מהגברת (שבאמצעות הכסף שתקבל תוכל לפרוע את ההלוואה וכך הוא לא יצטרך לשלם את ההלוואה, מתוקף היותו ערב). החברה ביקשה להפחית את המס כתוצאה מההוצאה/ההפסד מהסרט שכשל. ביהמ"ש קבע כי העסקה מלאכותית וכל מטרתה היא לשלם פחות מס וכדי שהערב לא יצטרך לשאת בהוצאת תשלום ההלוואה.

הכנסה ממשכורת:

המבחנים לקיום יחסי עובד-מעביד:

1.       מבחן המרות והפיקוח – המעסיק קובע לעובד את שעות העבודה, סוג העבודה, סכום המשכורת ויש פיקוח ישיר על עבודתו השוטפת.

2.       מבחן כלי העבודה – שכיר עובד עם הכלים של המעביד. עצמאי עובד עם כלים שבבעלותו.

3.       עבודה אישית – שכיר מבצע את העבודה בעצמו, עצמאי יכול להיעזר במחליף.

      4.   מבחן ההשתלבות- כאשר מדובר בעובד שמועסק מחוץ לשטח המפעל ,צריך לוודא שהם

               מספקים שרותים בשמו של האירגון ולמעשה משמשים כשליחים שלו .

כל  סכום שמקבל עובד ממעבידו חייב במס לפי 2(2). גם טובות הנאה שמקבל עובד חייבים במס, (רק על החזר הוצ' ממעביד כמו: החזר נסיעות, העובד לא יחויב במס) וירשמו בתלוש כשווי.

הטבות לעובד:

יש לבדוק מי הנהנה העיקרי מההטבה. במידה והמעביד הוא הנהנה העיקרי – העובד לא יחויב במס.

1.       לימודים והשתלמויות: כאשר המעביד מממן לימודי מקצוע חדש כמו: מקצוע אקדמאי, ייעוץ מס, שמאות וכו'.. זוהי טובת הנאה לעובד כי הוא יוכל להשתמש במקצוע זה גם בעתיד. במידה ומדובר בהשתלמויות קצרות למטרת העשרת ידע ומיומנות טובה יותר – העובד לא חייב במס.

2.       ביגוד: פריט לבוש שניתן לעובד עם סמל החברה – טובת הנאה למעביד.

פס"ד דן : ביהמ"ש קבע שפריט, שסביר להניח, שהעובד יעשה בו שימוש מחוץ למקום העבודה, הינו טובת הנאה לעובד והוא יחויב במס, לדוגמא: משקפי שמש, מעיל יוקרתי..

3.       מתנות: מתנה שניתנה לעובד תיכנס לתלוש המשכורת ותחויב במס, פרט למתנה לאירוע משפחתי עד סכום של 170 ₪ בשנה.

4.       הנחות: עובד שרוכש פריט או מקבל שירות ממקום העבודה שלו, במחיר נמוך ממחיר השוק והשירות/הנחה לא ניתנו לכלל הציבור, יחויב בשווי השרות/הנחה שקיבל .

פס"ד עיריית בת ים: נתנה לעובדיה חינוך חינם לילדים. ביהמ"ש קבע כי ההנחה ניתנה רק בגלל היותם עובדים בעירייה ולכן יש לחייבם על ההנחה שקיבלו.

5.       מגורים: כאשר העובדים גרים בדירה ששכר עבורם המעביד, עקב היותם רחוקים מהבית, לתק' קצרה וזמנית ולצורך סיום פרויקט מסוים העובד לא יחויב במס. במידה והמגורים הם לתקופה ארוכה וקבועה, טובת ההנאה היא של העובד והוא יחויב במס.

פס"ד רזניק: מרצה בטכניון (מהדרום), קיבל דירה למגורים בחיפה, ללא שכ"ד. ביהמ"ש קבע כי מדובר בהטבה לעובד וכי הוא יחויב בתלוש המשכרות בגין שווי שכירות.

הכנסות מימון: הפרשי הצמדה, הפרשי שער, ריבית, דיבידנד, דמי ניכיון, אג"ח:

שלא כמו הכנסות מימון אינטגראליות (במעגל העסקי) סעיף זה מדבר על הכנ' מימון ליחיד במישור הפרטי. בעבר הכנ' ליחיד מריבית שנוצרה במוסד בנקאי היו פטורות אולם מיום 1.1.03 (תיקון 132) יחויב במס מופחת של 10-15%.

הפרשי הצמדה:

סכום שמקבל יחיד מאדם אחר בתוספת לקרן. סכום זה שווה לסכום הקרן כפול עליית המדד בין שתי נק' זמן (בהתאם לשנוי במדד המחירים לצרכן המתפרסם ב- 15 לכל חודש ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). מועד החיוב ביום קבלת הכסף ושיעור המס ההתחלתי הוא 30% - הכנסה פסיבית.

הפרשי שער:

סכום שמקבל יחיד מאדם אחר בתוספת לקרן. סכום זה שווה לסכום הקרן כפול השינוי שחל בשער החליפין בין שתי נק' זמן. הכנסה פסיבית , שעור מס התחלתי 30% .

ריבית:

הריבית הריאלית שמקבל יחיד מאדם אחר (לא ממוסד בנקאי) מעבר לסכום הפרשי ההצמדה. מועד החיוב הינו ביום קבלת הכסף. שיעור המס ההתחלתי 30%. הכנסה פסיבית .

דיבידנד:

חלוקת הרווח של החברה לבעלי המניות [רווח לאחר תשלום מס חברות לפי סעיף 126(א) ]

בשנת ,2004- 35%

 בשנת 2005 – 34%

בשנת 2006 – 31%

בשנת 2007 -29%

בשנת 2008 – 27%

בשנת 2009 -26%

בשנת 2010 -25%

על הדיבידנד שיקבלו בעלי המניות הם ישלמו מס לפי סעיף 125ב לפי השיעורים הבאים:

1.       עד 1.1.06 – 25%.

2.       החל מ- 1.1.06 – 20% ,  לפי תיקון147 , פרט ל"בעל מניות מהותי"

*בעל מניות מהותי המחזיק מעל 10% במניות החברה – 25%

ריבית על אג"ח:

אג"ח – תעודה המקנה זכות לקבלת ריבית לפי תנאים מוסכמים בתאריכים ידועים מראש. ריבית זו יכולה להיות קבועה ללא הצמדה או צמודה + ריבית ריאלית.

אחוז המס על ריבית מאג"ח נקבעת לפי מחזיק האג"ח:

הבחנה בין הכנסה הונית להכנסה פירותית

יש להבחין בין שתי סוגי ההכנסות כדי שנדע לפי איזה סעיף לחייב .

פס"ד בודנהיימר : זוג שמחזיק במניות של חברה. הם התגרשו והבעל רכש את המניות של גרושתו. נקבע בניהם כי התמורה תתבצע בתשלומים חודשיים קבועים לאורך מס' שנים. ביהמ"ש קבע כי התמורה בתשלומים לא הופכת את העסקה מהונית לפירותית. הדבר הקובע הוא מקור ייצור ההכנסה ובמקרה זה ההכנסה הינה ממכירת מניות שהן נכס קבוע ולכן ההכנסה הונית וחייבת במס מופחת לפי 89(ב).

סעיף 2(6) מכירת דמי מפתח והשכרת נכסי מקרקעין:

סעיף 2(5) קצבה, מלוג ואנונה

קצבה – סכום שמקבל אדם באופן קבוע עפ"י חוק. כמו: קצבת זקנה, שארים, פנסיה וכו'..חלק מהקצבאות פטורות ממס [לפי 9(6)] אך החלק החייב יחשב כהכנסה מיגיעה אישית.

מלוג – סכום שמקבל אדם כתוצאה מהחלטת ביהמ"ש. כמו: דמי מזונות. בפועל יש פטור לפי סעיף      9(22).

אנונה –  סכום שמקבל אדם בקביעות לאחר שויתר על סכום חד פעמי שיכול היה לקבל. לדוגמא: אדם בגיל פרישה שיכול לפדות את כספי הפנסיה ההונית אך מקבל הצעה מחברת הביטוח לקבל תשלום חודשי קבוע עד יום מותו.

מכירת דמי מפתח והשכרת נכסי מקרקעין:

 דמי מפתח

 זכות (בעלת ערך כספי גדול) שמקבל אדם (מכוח חוק הגנת הדייר) לגור או לקיים עסק בנכס מסוים לתק' של עד 99 שנים ולשלם בתמורה סכום סמלי של דמי שכירות (בסכום נמוך משמעותי מהסכום המקובל בשוק). לדוגמא : דירה בבעלות עמידר.

כאשר הדייר המוגן מוכר את הזכות שלו התמורה מתפצלת לשניים:

1/3 לבעל הנכס והוא יחויב במס לפי 2(6) – היות וזו הכנסה פסיבית אחוז המס ההתחלתי אמור  

       להיות 30% אך סעיף 124 קובע שאם ישולם המס תוך 30 יום אחוז המס יהיה 35% קבוע.

2/3 לדייר המוגן: אם דמי המפתח שימשו למטרה עסקית – יחויב לפי 89(ב) כהכנסה הונית.

                         אם דמי המפתח שימשו למטרת מגורים – לא יחויב במס.

השכרת נכסי מקרקעין

הבחנה בין הכנסה פסיבית לשכירות ברמה של עסק:

השכרה של מס' מבנים במקביל מהווה הכנסה פאסיבית אך אם ההכנסה היא בהיקף גדול ובנוסף מסופקים גם שירותים נלווים, כמו:שמירה / ניקיון, ההכנסה תחויב לפי 2(1) כהכנסה מעסק.

שיפוצים במבנה השכירות:

1.       שיפוץ תמורת הקטנת דמי שכירות-כאשר שוכר מבצע שיפוץ משמעותי בנכס שכור ובתמורה בעל הנכס מקטין או מבטל את דמי השכירות לתק' מסוימת, בעל הנכס יחויב על הכנסה בגובה שווי השיפוץ.

פס"ד דביר : שוכר שביצע הסקה מרכזית במבנה שכור ובתמורה הוקטנו דמי השכירות שלו. ביהמ"ש קבע -בעל הנכס חייב לפי 2(6) בגובה שווי השיפוץ.

2.       משפץ מתנדב-אדם ששוכר נכס ומשלם את מלא דמי השכירות ואת מלא השיפוץ כמו: אינסטלציה, ריצוף, חלוקת קירות וכו' על חשבונו .

פס"ד כפר המכבים רעננה קובע מתי יש לחייב את בעל הנכס על שיפוץ זה:

א. אם תק' השכירות קצרה (עד שנתיים).תק' ארוכה משמשת את מטרות השוכר

ב. סוג השיפוץ- אם בעל הנכס יכול להפיק תועלת כלכלית מהשיפוץ. גם אם תק' השכירות קצרה צריך לבדוק אם השיפוץ טוב לכל מטרה וסוג של עיסוק ואם כן יש לחייבו.

השכרת דירה למגורים בישראל

יחיד שמשכיר ליחיד אחר דירה למגורים בלבד פטור ממס על דמי השכירות.

תקרת הפטור לפי הוראת השעה:

שנת 2004 – 90,000 ₪ בשנה

שנת 2005 – 64,000 ₪ בשנה

שנת 2006 – 45,000 ₪ בשנה

שנת 2007 – הפטור מבוטל.

אם דמי השכירות בפועל עולים על התקרה יש לחשב תקרה חדשה (התקרה פחות ההפרש מעל התקרה)

ראה בדוגמא.

סעיף 122:

יחיד שמשכיר דירה למגורים רשאי לפי סעיף זה, לשלם מס של 10% בלבד, אך לא יוכל לדרוש הוצ' ואת המס יש לשלם באמצעות מקדמות במהלך השנה.

*החל משנת 2007, בעקבות ביטול הפטור, כששכ"ד עולה על תקרת הפטור בסכומים משמעותיים (יותר מחצי) יש אפשרות לבחור בין סעיף 122 לסעיף 2(6).

 השכרת דירת מגורים שלא למטרת מגורים

אדם המשכיר דירת מגורים למטרה עסקית לא יקבל פטור בכלל.

 כמו כן אם יש לו ,פרט לדירת המגורים ,דירה המושכרת למטרה עיסקית נפחית את גובה דמי השכירות שקיבל בעבור דירה זו מהפטור שניתן לפי הוראת השעה.

דוגמא:

דירה א' מושכרת למגורים תמורת 48,000 ₪ בשנה.

דירה ב' מושכרת למשרד עו"ד תמורת 58,000 ₪ בשנה. תקרת הפטור 90,000.

תשובה:

דירה ב' חייבת במס על הכנסה משכירות לפי 2(6). אין פטור.

דירה א'

הכנסות משכ"ד                         106,000  (48,000+58,000)

תקרת הפטור                 (90,000)

הפרש מעל התקרה         16,000

חישוב תקרה חדשה                                                                                  48,000

תקרה בפקודה               90,000

הפרש מעל התקרה         (16,000)                                                     16,000            32,000

שכ"ד דירה ב'               (58,000)                                                        פטור            חייב לפי 2(6)

יתרת פטור חדשה          16,000

 השכרת נכסים ע"י תושב ישראל בחו"ל

סעיף 122 א

סעיף זה חוקק בינואר 2003 ומאפשר לתושב ישראל, בעל הכנסות מהשכרת דירות (גם לא למגורים), לשלם מס בשיעור מופחת בתנאים מסוימים:

דוגמא:

רכישת משרד בקנדה בעלות 80,000 ₪. מרכיב הקרקע 1/3. פחת 4% לשנה. אחוז מס שולי בישראל – 49%. כמה מס ישלם בגין שכירות לפי 122א וכמה לפי סעיף 2(6)?

להלן הוצ' בגין הנכס:

ריבית על הלוואה בחול – 20,000

תיקונים – 10,000

שכ"ד מבנה – 160,000 בשנה

מס ששולם בחו"ל – 24,000

תשובה:

לפי 122א                                                                                       לפי 2(6

 הכנסות  160,000                                                הכנסות             160,000       

              הוצ' פחת     (21,333)                                                   הוצ' פחת  (21,333)=2/3*4%*800,000   

  ריבית           (20,000)                                                   רווח משכירות  138,667

  תיקונים       (10,000)                                                    אחוז מס            15%

רווח משכירות108,667                                                          20,800         

(אחוז מס שולי 49%                                                         זיכוי מס בחו"ל (0

מס בישראל    53,247                                 יתרה לתשלום   20,800           

(זיכוי מס בחול(24,000

יתרה לתשלום 29,247

לפי הדוגמא עדיף לבחור בסעיף 122א.

הכנסה ממכירת נכסים שאינם נדל"ן:

מדובר על השכרה של נכסי מיטלטלין (כמו: מכונות, ציוד, רכב) והקניית שימוש בנכסים לא מוחשיים

.(כמו ידע, פטנט, זיכיון)

לגבי נכסים מוחשיים:

יש להבחין בין השכרה פסיבית להשכרה בהיקף גדול שמגיעה לכדי עסק.

.(פס"ד פגאסוס : השכרה של מטוס אחד לא מגיעה לכדי עסק ולכן חייב לפי 2(7

לגבי נכסים לא מוחשיים :

. ( ההכנסה הונית-כאשר הנכס הלא מוחשי נמכר  - חייב לפי 89(ב

פס"ד רוזנברג : החזיק בידע ליצוא מכשירי פלס (לבניה). הקים חברה ומכר לה את הידע. ביהמ"ש קבע כי ההכנסה הונית, יש מכירת ידע והעברת בעלות של הידע מכיוון שלפי החוזה רוזנברג לא

רשאי לעשות שום שימוש בידע לאחר מכירתו, אלא לטובת החברה ובשמה

ההכנסה פירותית-במידה ויש הקניית זכות שימוש ללא העברת זכות, כאשר יש הגבלה לשימוש

 והידע נמכר לתק' קצרה ואח"כ חוזר לבעליו (לא שכיח), או כאשר יש הגבלה לשימוש בידע

הנרכש באזור מסוים בלבד מקנה למוכר הידע זכות למכור את אותו ידע במקום אחר

אין העברת זכות מלאה וחד פעמית ההכנסה תחוייב לפי 2(7).

הכנסה ממכירת פטנט, זכויות יוצרים או מדגם :

סעיף שמחייב הכנסות, שאמורות להיות הוניות [לפי 89(ב)], כהכנסות פירותיות אך רק כאשרמתקיימים התנאים המצטברים דלקמן:

1. מדובר במכירה של הממציא/יוצר.

2. מדובר במכירה לצמיתות.

3. הפטנט / היצירה אינם קשורים לתחום עיסוקו השוטף של הממציא / יוצר.

כלומר: אם התנאים המצטברים מתקיימים ההכנסה תחויב כהכנסה פירותית.

אחוז המס המקסימאלי ליחיד לפי סעיף 125 הוא 40% (חברה תחויב לפי מס חברות).

מחילת חוב :

מחילת חוב יכולה להינתן לעסק שמדווח לפי בסיס מצטבר (רשם הוצאה במועד ביצוע העסקה לפני שפרע את ההתחייבות)

  סעיף 3(ב)(1)

 כאשר מתבצעת מחילת חוב יש לרשום הכנסה ממחילת חוב בשנת המס שבה נתקבלה

 המחילה (לא עושים דוח מתקן לשנה שבה נרשמה ההוצ').

   רישום ההוצאה בספרים -    לחובת קניות   /   לזכות ספק

   יש לרשום את ה"הכנסה" -   לחובת ספק     /   לזכות הכנסה ממחילת חוב

 *הכנסה תרשם רק  אם בעבר נרשם – לחובת הוצאה  / לזכות ספק.

   סעיף 3(ב)(2) :

 כאשר הספק מקבל את החוב בחזרה מהחייב  אך מחזיר לו אותו (בצורת מענק), לפני  שהוא

 פורע את החוב או עד שנה אחרי פירעון החוב, החייב יחויב על הכנסה ממחילת חוב כי יש פה          ניסיון להתחמק מרישום ההכנסה (לפי הסעיף הקודם) ומתשלום המס. 

  רישום ההוצאה -                   לחובת קניות   /   לזכות ספק

  תשלום החוב לספק-              לחובת ספק     /   לזכות קופה

 קבלת כסף מחדש מהספק –  לחובת קופה   /   לזכות ספק

  כביכול, היות ונרשם לחובת קופה לזכות ספק אין רישום הוצאה ולכן אי אפשר לחייב לפי  

  הסעיף הקודם ולכן יהיה חייב לפי סעיף זה.  

דין מיוחד לאגודות שיתופיות

האמור בסעיפי 3(ב)(1) ו- 3(ב)(2) לא יחול לגבי מענק או מחילת חוב שקיבלה אגוד שיתופית מהמדינה .

כאשר אגודה שיתופית (קיבוץ ,מושב) מקבלת מענק / מחילת חוב מהמדינה  או מגוף נתמך מדינה:

1. המענק כולו יהיה פטור ממס

2. אך, במידה ולאגודה השיתופית יש הפסד מעסק אי אפשר להעבירו לקיזוז מהכנסות 

    בשנה הבאה. יש לקזז אותו השנה כנגד המענק שנתקבל.

א. אם המענק גדול מסכום ההפסד ונותרה יתרה מהמענק - הוא פטור ממס.

ב. במידה וההפסד גבוה מהמענק יקוזז ההפסד עד גובה המענק ואי אפשר 

                  להעביר את יתרת ההפסד לקיזוז בשנה הבאה.

יודגש שסעיפים 20 א ו-21 ב  כן חלים  על אגודה שיתופית .

רווח מפדיון מניות הניתנות לפדיון

כאשר יש לאדם רווח ממניות שניתנות לפדיון  ע"י החברה ממנה קיבל את המניות (המחיר שקיבל גבוה מהמחיר ששילם):

1. פדיון עד 31.12.02 – 35% מס  על הרווח.

2. פדיון החל מ-1.1.03 – 25% (תיקון 132).

3. אם המניות התקבלו לפני 1.1.03 ונפדו אחרי 1.1.03 הרווח מחולק לשני תקופות:

                        א. מיום קבלת המניות עד 31.12.02 - 35%

                        ב. מ - 1.1.03 עד ליום הפדיון – 25%

4. ביום 1.1.06 (תיקון 147) נקבע שאם מחזיק המניות אינו בעל מניות מהותי (פחות מ-10%) אחוז המס מיום 1.1.03 ועד יום הפדיון יהיה 20%. בכל מקרה יהיו רק שתי תקופות.

**כנגד הכנסה מסעיף זה לא ניתן לקזז שום הוצ' או פטור.

* סה"כ התקופה 4.25 שנים  .                                          * סה"כ התקופה 4 שנים .

  מס לתשלום 164,779=95,294+69,485                        מס לתשלום 189,844=116,016+73828                        

* בחלופה ב' שיעור המס ירד ל-20% (תיקון 147) היות ובעל המניות מחזיק ב- 8% בלבד. 

  (אם היה בעל מניות מהותי – יותר מ- 10% היה משלם 25% מס).

החזר מקופת פיצויים מרכזית למעסיק

מעסיק מפקיד לקופת פיצויים מרכזית סכום המכסה את הפיצויים השנתיים המגיעים לעובדיו (משכורת אחרונה כפול מס' שנות עבודה). הפקדות אלו הינם הוצאה מוכרת למעסיק לפי סעיף 17(5). סעיף 3(ד) מחייב במס מעסיק שקיבל מהקופה המרכזית סכום שמשך המעסיק (שנשאר בקופה בגלל עובד שהתפטר ולא היה זכאי למשוך את הפיצויים). לפי תקנות מ"ה העוסקות בניכוי במקור, קופת הפיצויים חייבת לנכות במקור 40% מהמעסיק.

*גם כאשר עומד לזכות המעסיק סכום כזה אך הוא לא מקבל בפועל את הכסף אלא מקזז אותו כנגד הפקדות עתידיות – הוא יחויב במס לפי סעיף זה.

שווי קופ"ג לתגמולים - בתוקף עד 31.12.04

קופ"ג היא קופה בה מפקידים העובד (5%) והמעביד (5%) סכומים שימשוך העובד עם סיום עבודתו. הסעיף קובע שאם המעביד משלם עבור העובד על שכר מעבר לתקרה של 10,000 לחודש, נחייב את העובד בשווי קופ"ג (ההפרש מעל התקרה כפול חלק המעסיק).

שווי קופ"ג לפנסיה מקיפה -  עד 31.12.04

סכום שמפרישים כל חודש העובד (5.5%) והמעביד (6%) ויעמוד לרשות העובד בגיל פרישה. כאשר המעסיק מפריש לעובד על משכורת גבוהה מהתקרה בסך 28,000 ₪ לחודש, העובד יחויב בשווי (ההפרש מעל התקרה כפול 6%).

*עד 31.12.04 כל אחת מהתקרות עמדה לבד ולכן עובד שהופקד עבורו 28,000 לקופ"ג לפנסיה ועוד 10,000 לקופ"ג לתגמולים היה פטור ממס על שני הסכומים.

שווי קופ"ג לפנסיה מקיפה החל מינואר 2005

1. סעיף 3(ה)(1) בוטל ומוזג לסעיף 3(ה)(3).

2. התקרה לקופ"ג לתגמולים – 7,200 ₪ לחודש. חלק המעסיק ינוע בין 5% ל- 7.5%.

3.       התקרה לקופ"ג לפנסיה מקיפה – 28,000 ₪ לחודש. אך אם המעסיק מפריש לשני הקופ"ג התקרה הכוללת תהיה 28,000 ₪ לחודש או בגובה משכורתו החודשית של העובד (אם היא נמוכה מהתקרה).

דוגמא:

א. משכורת חודשית 15,000 ₪. אם משלמים עבור העובד לקופ"ג לתגמולים 4,000 ₪ אז  

    התקרה לפנסיה מקיפה תהיה 11,000=15,000-4,000.

ב. משכורת חודשית 40,000 ₪. אם משלמים עבור העובד לקופ"ג לתגמולים 7,200 ₪ אז 

    התקרה לפנסיה מקיפה תהיה 20,800=28,000-7,200.

שינוי עיסוק או פטירה של נישום המדווח לפי בסיס מזומנים

היות ובעל מקצוע חופשי מדווח רק עם קבלת הכסף יכול להיות מצב בו הוא יספק את השירותים, יחול שינוי במצבו (שינוי עיסוק או פטירה) ורק לאחר מכן יקבל את הכסף:

1. במצב של שינוי עיסוק – ההכנסה נחשבת ליגיעה אישית ותחויב לפי מדרגות המס הרגילות.

2. במצב של פטירה – ליורשים הכנסה פסיבית ולכן אחוז המס ההתחלתי 30% אך מקסימום 40% (לפי סעיף 125א).

החיוב במקרים אלו יהיה לפי 3(ו) ולא לפי הסעיפים הרגילים .

ריבית רעיונית ומימוש זכות לרכישת נכס/קבלת שירות בפחות ממחיר השוק

זהו סעיף עזר שבאמצעותו אפשר, רק במצבים הרשומים מטה, לחייב לפי אחד מסעיפי 2.

1.  אם ההטבה מהמעביד לעובד- יחויב בתלוש (כל חודש) לפי 2(2)

2.  אם ההטבה מהספק ללקוח- יחויב פעם בשנה (בדו"ח שנתי) לפי 2(1)

3.  אם ההטבה היא מהחברה לבעל השליטה או קרוב שלו - יחויב פעם בשנה (בדו"ח

     השנתי) לפי 2(4).

בעל שליטה-מי שמחזיק בלפחות 5% מהזכויות.

קרוב בעל שליטה-מוגדר בסעיף 76(ד): בן-זוג, אח/ות, הורה, הורי-הורה, צאצאים ובן זוג של כל אחד מאלה.

*** אדם שהוא גם שכיר וגם בעל שליטה יחויב לפי 2(2).

הסעיף חל כאשר :

1.       מימוש זכות: כאשר אחד מהנ"ל מממש זכות לרכישת נכס או קבלת שירות במחיר נמוך ממחיר השוק, מחייבים אותו, במועד המימוש, בהפרש בין מחיר השוק למחיר ששילם.

פס"ד יאיר דר – מדובר על אופציות במניות או מניות שלא נסחרות בבורסה. ביהמ"ש קבע כי מועד החיוב הוא מועד מימוש האופציה ולא מועד קבלתה.

2.       רבית רעיונית: כאשר אחד מהנ"ל מקבל הלוואה ללא ריבית והצמדה או בריבית נמוכה ממדד + 4% לשנה, הוא יחויב על ריבית רעיונית.

עובד שכיר שמקבל הלוואה עד 6,800 ₪, יחויב רק על המדד.

דוגמא:

חברה שנותנת הלוואה לבעל שליטה בה בסך 100,000 ₪ ללא ריבית וללא הצמדה והמדד 2% בשנה.

החיוב יהיה :                 2,000 = 2%*100,000

                                    4,080 = 4%*102,000

סה"כ ריבית רעיונית        6,080 ₪

מניעת מיסוי כפול

פס"ד רימון ביטוח ופיננסים: סוכן ביטוח קיבל פרמיות מלקוחותיו. בנוסף, קיבל אישור מחברת הביטוח שבמקום להעביר אליה את הכספים, ישמור אותם אצלו למס' חודשים. הסוכן הפקיד את הכספים בבנק בפיקדון וקיבל ריבית שחויבה כהכנ' מימון אינטגראלית לפי 2(1). פ"ש רצה לחייב אותו על הריבית הרעיונית לפי 3(ט),עקב ה"הלוואה" שקיבל מחברת הביטוח ללא ריבית וללא הצמדה. ביהמ"ש קבע שלא ניתן לבצע מיסוי כפול על אותו כסף. היות ושילם על הריבית בפועל אין אפשרות לחייבו גם על ריבית רעיונית אלא על הגבוה מבין השניים. (אם הריבית בפועל 10,000 והריבית הרעיונית 15,000 ניתן לחייב על ריבית רעיונית רק על 5,000 נוספים).

התייחסות למשיכות פרטיות כהכנסה :

בפס"ד חזן קובע ביהמ"ש שאם יש הסכם הלוואה בין החברה לבעל המניות וע"פ ההסכם  הוא פורע את ההלוואה בתשלומים קבועים וידועים , אכן ניתן להתייחס ליתרה כהלוואה .

בפס"ד כרובי קובע ביהמ"ש שאם יתרת החובה גדלה כל הזמן מבלי שיהיה הסכם הלוואה מסודר , הרי לא מדובר בהלוואה , ולכן ניתן לראות ביתרת המשיכה כדיוודנד , בעיקר אם במאזני החברה יש יתרת עודפים המאפשרים חלוקת דיוודנד .(יתרת המשיכה תהיה דיוודנד נטו.)

אם במאזן אין עודף ניתן לראות ביתרת המשיכות שכר עבודה או דמי ניהול , ובהתאם לכך לחשב את המס.

מיסוי מימוש זכות בחברה :

רק כאשר יש בפועל מימוש זכות מתקיים ארוע מס . זכות אינה גורמת לארוע מס .

סעיף 3(י)

הסעיף קובע שאם ניתנה לאדם הלוואה, ללא ריבית והצמדה או בריבית נמוכה, מחברה שמנהלת הנה"ח כפולה ואין אפשרות לחייב את אותו אדם לפי 3(ט), יחייבו את נותן ההלוואה בהכנסה מריבית רעיונית (סכום ההלוואה כפול המדד בתקופה) שיעור המס יהיה 40% (במקום 31% מס חברות) ולא ניתן לקזז כנגד ההכנ' הנ"ל הפסד או הוצ' כלשהיא .

הכנסות מחו"ל:

מינואר 2003 הסעיף מבוטל.

כיום כל תושב ישראלי יחויב בישראל גם על הכנסות בחו"ל לפי סעיף 2 רישא.

עד ליום 31.12.05 -  תושב ישראל שיש לו הכנסה בחו"ל חייב במס לפי סעיף זה אך יקבל זיכוי ממס ששולם בחו"ל לפי סעיף 196 לפקודה.

*תחילה יש לבדוק אם הכסף נתקבל במלואו בישראל, במידה ולא ניפנה לסעיף 5(1).

עסק ומשלח יד בחו"ל

עסק בחו"ל – עסק בחו"ל שהשליטה (50%+ בזכויות ) והניהול (החלטות ופעילות שלא בשוטף) נמצאים בישראל יחויב במס בישראל לפי 5(1).

משלח יד בחו"ל – תושב ישראל שעוסק או עסק (עד שנתיים אחורה) בישראל באותו משלח יד בו הוא עוסק בחו"ל (בין אם הוא שכיר והיה בארץ עצמאי ולהיפך) יחויב במס בישראל.

פס"ד אחיטוב : מהנדס ישראלי שעבד בחו"ל כמהנדס מכונות גדולות, חייב בישראל על הכנ' ממשלח יד.

פס"ד ברופמַן : עסק בארץ כמשבץ יהלומים ובחו"ל כממיין יהלומים. ביהמ"ש קבע – לא אותו משלח יד ולכן לא חייב בישראל לפי 5(1).

בתיקון 132 לפקודה (החל 1.1.03) שונתה שיטת המיסוי  , והכנסות שיש לתושב ישראל בחו"ל מעסק ו/או משלח יד ניתן לחייב לפי 2(1) לפקודה . אם ההכנסה לא בטוח נכנסת להגדרה משלח יד , ניתן לחייבה לפי 2(10) .

תושב ישראל שכיר בחו"ל

תושב ישראל שעובד כשכיר אצל מעסיק ישראלי

1. אם המעסיק הוא מדינת ישראל – ישלם מס תמיד.

2. אם המעסיק הוא תושב ישראל אחר – ישלם מס ב-4 השנים הראשונות מיום צאתו לחו"ל.

מכוח סעיף 67א יש אפשרות להכיר לעובד בהוצ' כמו:טיסות, הוצ' רפואיות, שכירות למגורים ,שכ"ל לילדים עד גיל 18 והמס יחויב במדרגות מס דולריות.

3.פטור בגין חלק מהמשכורת

*כאשר אפשר לחייב את התושב הישראלי גם לפי 5(1) וגם לפי 5(3) הוא יחויב לפי 5(3) כי המס נמוך יותר. בכל מקרה יקבל זיכוי לפי סעיף 196 על מס ששילם בחו"ל.

המצב החוקי החל מ-1.1.03

החיוב במס מתבצע לפי 2(2) , יחד עם זאת כל החישובים ממשיכים לחול ע"פ תקנה מכח סעיף 67א לפקודה .

הפרשי הצמדה,ריבית, דמי שכירות ותמלוגים ששילם תושב ישראל לתושב חו"ל

מינואר 2003 הסעיף בוטל והוחלף עם 4א. הכנסות אלו ממוסות כיום לפי 2 רישא.

עד ינואר 2003 ההכנ' לעיל, של תושב חוץ מתושב ישראלי, חייבות במס לפי סעיף זה. תושב ישראל מחויב לנכות 25% מס במקור ולהעביר את המס לפ"ש תוך 7 ימים, לפי סעיף 170 (ניכוי במקור) ולפי סעיף 18(ה) (הוצאות), על מנת שיכירו בהוצאותיו.

מקום יצירת ההכנסה [במקום 5(4)]:

זהו סעיף הקובע, החל מינואר 2003, תנאים שעוזרים לקבוע אם הכנסה של תושב חו"ל מתושב ישראלי [לפי 5(4)] הופקה או לא בישראל. אם הוכח לפי 4א שההכנסה הופקה בישראל הוא יחויב במס בישראל לפי 2 רישא (מכוח סעיף 4א).

         א.   הכנסות ממשלח יד / עסק – מקום ביצוע מרבית הפעילות וההחלטות היום-יומיות.

         ב.   עיסקת אקראי – מקום ביצוע עיסקת האקראי .

          ג.    הכנסות מריבית והפרשי הצמדה – מקום מושבו של המשלם.

         ד.   הכנסה מדמי שכירות – מקום השימוש בנכס.

         ה.   הכנסות מתמלוגים – מקום מושבו של המשלם.

זיכוי ממס על מיסי חו"ל

בינואר 2003 בוטל סעיף 196 ובמקומו נחקקו סעיפים 199-205 , שעוסקים במתן זיכוי לתןשבי ישראל בעבור מיסים שחוייבו בחו"ל . בעיקרון מדובר באותה טכניקה.

הכנסות באזור:

סעיף המתייחס להכנסות באזור – שטחי יהודה ושומרון, חבל עזה ויריחו.

(לפני ינואר 2003 לא ניתן היה לחייב הכנסות באזור לפי סעיפי 2 ).

החל מינואר 2003 נקבע כי אזרח ישראלי הא גם תושב ישראלי ולכן ניתן להחיל עליו את סעיפי 2 כמו שמחילים לגבי הכנ' מחו"ל (אך עדיין יקבל פטור על מס כפל). סעיפי 3 בוטלו ונותרו סעיף 3א(ג) ו- 3א(ה) בלבד.

סעיף 3א(א)

כיום מבוטל. כיום כל הכנ' של אזרח ישראלי היא כמו הכנ' של תושב ישראלי ותחויב לפי סעיפי  2 לפקודה. עד ינואר 2003 הסעיף קובע מיהו  אזרח ישראלי:

1.       תושב ישראלי

2.       מי שמחזיק באזרחות ישראלית.

3.       תושב האזור שרשאי לעלות לישראל לפי חוק השבות.

4.       תאגיד שהוקם ופועל באזור ואחד ממחזיקי המניות בו מחזיק ב- 10% לפחות מהזכויות.

סעיף 3א(ב)

כיום מבוטל והחיוב הוא לפי סעיפי 2. עד ינואר 2003 - כל  סוגי ההכנסה של אזרח ישראלי [כמוגדר בסעיף 3א(א)] באזור חייבת במס בישראל לפי סעיף זה. יש זיכוי לפי 3א(ה).

סעיף 3א(ג)-חברה הפועלת באזור ואינה אזרח ישראלי

במקרה בו אחד מבעלי המניות בחברה באזור הוא תושב ישראלי אך מחזיק בפחות מ-10% (ועקב כך החברה אינה אזרח ישראלי ואי אפשר לחייבה בישראל), יחויב התושב הישראלי, לפי סעיף זה, במס על ההכנסה שלו, כביכול, (הרווח של החברה כפול האחוז בו הוא מחזיק). במידה ואותו אדם יקבל בעתיד דיבידנד מהחברה באזור, הדיבידנד יהיה פטור (היות והוא שילם על חלקו בעבר).  יש זיכוי לפי 3א(ה).

סעיף 3א(ה)-זיכוי ממס ששולם באזור

כל אזרח ישראלי המחויב בישראל [לפי 3א(ב) או לפי סעיפי 2] יקבל זיכוי על מס ששילם באזור על אותה הכנסה. (במידה והמס ששילם בחו"ל גבוה מהמס בארץ-מס הכנסה לא מחזיר כסף).

כמו כן, גם אזרח ישראלי שחויב לפי 3א(ג) על חלקו היחסי ברווחי החברה יקבל זיכוי (המס ששילמה החברה כפול אחוז המניות שהוא מחזיק).

הוצאות מוכרות:

סעיף 17 רישא

סעיף העוסק בהוצאות פירותיות בלבד. הוצ' שיצאה לשם ייצור הכנסה בלבד ומתייחסת לאותה שנת מס בלבד  - יותרו לניכוי.

הוצאה פרטית : אינה מוכרת כלל .

הוצאה הונית : הוצאה שנועדה לרכישת נכס קבוע, שישמש ליתרון מתמיד גם בשנים הבאות.

                         ההוצאה תוכר בצורת פחת שנתי .

הוצאה פירותית: הוצ' שמטרתה לשמור על הקיים. תרשם בדוח רו"ה ותקטין את המס לתשלום.

הוצאות כמו : זיכיון , דמ"פ , קו חלוקה וכיוצ"ב לא ניתן להפחית . במקרים אלו מדובר בהוצאה הונית שתירשם במאזן , וניתן יהיה להביא את הסכום בחשבון רק כאשר הנכס ימכר בעתיד , במסגרת חישוב רווח הון .

שריפות :

כאשר פורצת שריפה בעסק (גם אם היא תוצאה של רשלנות) והעסק צריך לתקן את הנזקים וגם אם יש פגיעה בעסקים אחרים ועל העסק לשלם להם פיצוי כספי ההוצאות יהוו חלק מהסיכון העסקי ויוכרו כהוצ' שוטפות.

חשוב להדגיש שאם בעסק יש פוליסת ביטוח והעסק יקבל החזר הוצאות, אז ההוצ' האלה לא יוכרו .

פס"ד בן שחר זרעים – חב' שאחסנה זרעים בסמוך לחומר דליק . בחברה פרצה שריפה שהתפשטה לעסקים סמוכים. ביהמ"ש המחוזי קבע שההוצ' לא תוכר כי הייתה רשלנות. ביהמ"ש העליון קבע שהוצ' תוכר, למרות הרשלנות, כי זה עדיין חלק מסיכוני העסק.

פס"ד אַלמוֹלי השקעות – החברה הרחיבה את מבנה העסק. במהלך ההרחבה נוצר קצר חשמלי שגרם לשריפה שהתפשטה גם לעסקים סמוכים. ביהמ"ש קבע שזוהי הוצאה הונית שתרשם כחלק מעלות ההשקעה.

הוצאות מעורבות:

כאשר הוצאה כוללת בתוכה חלק פרטי בנוסף לחלק העסקי :

1.       אם ניתן להפריד בין המרכיב העסקי לפרטי, ע"י מסמכים נאותים, המרכיב העסקי יוכר.

פס"ד מעונות רוטשילד – אדם שהשכיר את קומת המרתף דרש הוצ' חשמל על כל המבנה. ביהמ"ש קבע כי היות והותקן במרתף שעון חשמל שהראה את צריכת החשמל במרתף בלבד, הוצ' החשמל בקומת המרתף יוכרו והיתר לא יותרו לפי 32(1)-פרטיות.

      2.   אם אין אפשרות לבצע הפרדה אז כל הוצאה לא מוכרת.

פס"ד בן עזר ובניו – בעל עסק נסע עם אישתו לחו"ל לתערוכות עסקיות ושילב גם אלמנטים פרטיים בנסיעה. הוא לא ביצע הפרדה בין העסקי לפרטי ולכן ביהמ"ש קבע שכל ההוצ' לא מוכרת לפי 32(2).

השתלמויות :

1.       כאשר בעל העסק משלם עבור השתלמות קצרה לעובדיו, שמטרתה העשרת ידע ושיפור מיומנויות בעבודה – ההוצאה מוכרת.

פס"ד לילי וולף – רופאת שיניים שילמה עבור השתלמות בחול בטכניקת יישור שיניים ודרשה להכיר בהוצאה. ביהמ"ש קבע כי אין מדובר ברכישת יתרון מתמיד וכי מדובר בהעשרת ידע  והתעדכנות ולכן הוצאה מוכרת.

פס"ד רכב ישראלי – שני בעלי מוסך ששילמו בעבור קורס ניהול בכיר חד שנתי וביקשו להכיר בהוצאה. ביהמ"ש קבע כי בעלי העסק שיפרו את מיומנות הניהול שלהם וההוצאה מוכרת.

פס"ד לייזר – שכיר שדרש שיכירו בהוצאות ההשתלמות שלו כנגד הכנסתו משכ"ע. ביהמ"ש קבע שלמרות ששכיר לא רשאי לתבוע הוצאות ההוצאה תוכר אם העובד סבר שללא ההשתלמות הוא יאבד את מקום עבודתו.

פס"ד בנק יהב (מחוזי ירושליים) – הבנק החליט לשפר את השכלת עובדיו ודרש שיהיה להם תואר ראשון לפחות. על מנת לשמור על העובדים הקיימים מימן לאלו שלא היה להם תואר את הלימודים בתנאי שוועדה מיוחדת תאשר כי התואר הנלמד קשור לתחום הבנקאות. ביהמ"ש המחוזי קבע כי הלימודים מהווים שמירה על הקיים ולכן הוצא' מוכרת. העניין הועבר לעליון ועדיין אין פסיקה.

2.       כאשר התשלום הוא עבור רכישת ידע כמו:לימודים אקדמאיים –  ההוצאה הונית.

פס"ד רשות הנמלים – הרשות שלימה עבור חלק ממנה על לימודים אקדמאים בחו"ל. ביהמ"ש קבע כי מדובר בהוצאה הונית לא מוכרת.

פס"ד שלושה רו"ח (מחוזי צפת) – עסקו בראיית חשבון והחלו בלימודים לתואר ראשון במשפטים. דרשו את ההוצאה כי לטענתם הידע המשפטי תרם להם בעבודתם כרו"ח. ביהמ"ש קבע כי יש יתרון מתמיד מרכישת ידע חדש ולכן ההוצאה לא תוכר.

**באופן חריג, נציבות מס הכנסה מאפשרת להכיר בהוצאה של 50% משכ"ל לתואר שני למשפטים בלבד, באוניברסיטת בר אילן בלבד ובמסלול חד שנתי בלבד.

קנסות :

בעיקרון, קנס מהוה עבירה על החוק ולכן ההוצאה אינה מוכרת.

פס"ד אלגשווילי – קיבל קנס ממשרד החקלאות כי צרך כמות מים גדולה מהמותר בשנת בצורת. הוא טען כי הגדלת ההשקיה הגדילה את הכנסותיו ולכן ההוצאה היא בייצור הכנסתו אך ביהמ"ש החליט  שהקנס מהוה עבירה על החוק ולכן לא מותרת ההוצאה.

פס"ד אוצר אשראי המזרחי – בנק שקיבל קנס מבנק ישראל היות ורמת הנזילות הכספית שלו (היות והבנק נתן המון הלוואות לא היה לו מספיק כסף נזיל) הייתה מתחת למינימום המותר בחוק. הבנק טען שהגדלת ההלוואות (שגרמה לרמת הנזילות הנמוכה) הגדילה את הכנסות המימון שלו ולכן ההוצאה הוצאה בייצור הכנסה. ביהמ"ש קבע כי יש כאן עבירה על החוק וההוצאה לא מוכרת.

פס"ד בית מלון אל-ערביה – בית מלון בי-ם שהוטל עליו קנס כי עבר על חוק הפיקוח על המטבע.  ביהמ"ש קבע כי הענישה הפלילית מספיקה והתיר את ההוצאה .

פס"ד דלל – בעל מוסך שהונה את חברת הביטוח ע"י הגדלת חשבוניות תיקון רכבים בהסדר. הוא נתפס ושילם לחברת הביטוח את הכסף. הוא דרש את ההוצאה וביהמ"ש קבע כי ההחזר אינו קנס אלא החזר סכום שדווח בעבר כהכנסה ולכן ההוצאה מוכרת.

הוצאות פרסום:

הוצאות פרסום של אדם על שלטי חוצות , עיתונות, בתקשורת וכיוצא באלו המהוות שמירה על הקיים יותרו בניכוי גם אם הן גבוהות וגם אם הן הוצאו בסמוך לתום שנת המס (כאשר ברור שהתועלת הכלכלית תהיה בשנה הבאה ויש כאן רצון להקטין את תשלום המס).

פס"ד אליהו – ביהמ"ש קובע שגם הוצאות פרסום גבוהות יותרו בניכוי.

פס"ד יעקבי – חברה שפרסמה את מוצרי הניקוי שלה בסוף שנת המס. פ"ש טען כי הגדלת ההכנסות לא תהיה באופן מיידי וביקש לדחות את מועד ההכרה לשנים הבאות. ביהמ"ש קבע שההוצאות יותרו כולם השנה, במועד שבו יצא מסע הפרסום.

הוצאות פרסום שאינן מהוות שמירה על הקיים לא יותרו בניכוי.

פס"ד פרדס סינדיקט – החברה שילמה על הוצאות פרסום במגזר חדש (שלא הכיר את מוצריה קודם). ביהמ"ש קבע שמדובר ביצירת מוניטין ולכן ההוצאה הונית ולא מוכרת.

פס"ד כהן את בייטנר – הציבו  שלט פרסום קבוע  על גג עסקם –  הוצאה הונית לפי ביהמ"ש.

הפרשה חשבונאית:

לגבי הוצאות שההתחייבות לפרוע אותן נוצרה השנה אבל התשלום בפועל יהיה בעתיד הרחוק:

1.       הפרשה לתיקונים בגין נכס שנמכר –  אדם שמוכר נכס, שנחשב למלאי עסקי ונמכר במהלך העסקים השוטף ונותן אחריות תיקונים למס'  שנים .

2.       הפרשה להפסד בגין תביעות משפטיות – כאשר מוגשת כנגד אדם תביעה .

       נכיר בהוצאות אלו כיום רק כאשר מתקיימים התנאים המצטברים דלקמן:

                    ●סבירות מימוש ההתחייבות בעתיד היא ודאית.

פס"ד תל-רונן – הוגשה תביעה כנגד חברה קבלנית שטענה כי אחד המגרשים שבבעלותה שייך לאדם אחר. החברה דרשה הוצ' הפרשה אך הגישה כתב תביעה שפוסל את כל הטענות כלפיה. ביהמ"ש קבע כי ההוצאה לא מוכרת היות והסבירות למימוש  ההפרשה בעתיד אינה ודאית.

                    ●ניתן להגיע לאומדן מדויק של ההוצאות העתידיות ע"י ניסיון העבר או ע"י חוות דעת של מומחים בתחום.

                    ●ההפרשה הנדרשת היא מול גורם חיצוני.

פס"ד ארקיע  - החברה משפצת את מנועי המטוסים שלה כל 3 שנים ודרשה הוצאות הפרשה לתיקונים היום. ביהמ"ש קבע כי ההוצאה לא מוכרת מכיוון שלא מדובר במלאי עסקי שנמכר והמטוסים בבעלות החברה  ולכן אין גורם חיצוני שמבצע את התיקונים.

                    ●השרות שסופק או הנכס שנמכר, אשר בעבורם מבקשים לרשום את ההפרשה , קשורים למהלך העסקים השוטף של העסק.

הוצ' מימון 

הוצאות מימון שהוצאו בעבור הלוואה, משיכת יתר או אשראי ספקים שקיבל העסק יותרו בניכוי רק אם הכסף (שקיבל מההלוואה) שימש אותו לפעילות עסקית כמו רכישת מלאי, ציוד וכו'.

פס"ד שרה לוּרְיָה - בעלת עסק עצמאי שמשכה מקופת העסק את כל הרווח הנקי לאחר מס שנותר והיות ולא נותרו לה מזומנים למימון הפעילות היא לקחה הלוואה וביקשה את הוצ' המימון. ביהמ"ש קבע שהוצ' המימון מוכרות היות ובעסק עצמאי הרווח הנקי שייך לבעל העסק.

פס"ד החברה לפיתוח טבריה – לחברה היו מס' חברות בת. אחת מחב' הבת נזקקה להלוואה עקב הפסדים. החברה לפיתוח טבריה לקחה הלוואה, העבירה אותה לחברת הבת (ללא ריבית) ודרשה את הוצ' המימון ששילמה על ההלוואה שלקחה. ביהמ"ש קבע כי ההוצאות מוכרות היות והחברה לפיתוח טבריה עוסקת במתן הלוואות במהלך עסקיה השוטף .

אם ההלוואה שלקחה החברה לא שימשה אותה לפעילות עסקית – ההוצאה לא מוכרת.

פס"ד נכסי כֹהנים – החברה לקחה הלוואה למימון ההפסדים של חברת הבת שלה אך ביהמ"ש פסק כי היות וחברת נכסי כהנים לא מתעסקת במתן הלוואות באופן שוטף ההוצ' לא מוכרת.

פס"ד פז גז – החברה חילקה דיבידנד לבעלי מניות, עקב מחסור במזומנים לקחה הלוואה ודרשה את הוצ' המימון של ההלוואה. ביהמ"ש המחוזי קבע כי ההוצ' מוכרת מכיוון שלא היו משיכות פרטיות אלא חלוקת דיבידנד עפ"י חוק . ביהמ"ש הפך את ההחלטה , תוך שהוא מפנה לפס" מאפית אנגל ופס"ד מורן הנדסת בנין , ולמעשה אומר שההלואה לא הייתה לצורך יצור הכנסה אלא לצורך אינטרס של בעלי המניות.

פס"ד מאפיית אנג'ל – החברה השתמשה בכספי העסק כדי לרכוש מגרש למטרות השקעה. הכסף אזל והחברה לקחה הלוואה ודרשה הוצ' מימון. ביהמ"ש קבע כי ההוצ' לא מוכרת כי שימשה למימון רכישת המגרש ולא למימון הפעילות עסקית (יש לשייך את הוצ' המימון להשקעה)

פס"ד מורן הנדסת בניין – בעלי המניות בחברה ביצעו משיכות פרטיות וכשאזל הכסף לקחה החברה הלוואה ודרשה את הוצ' המימון. ביהמ"ש קבע שההלוואה מימנה את המשיכות הפרטיות של בעלי המניות ולא את הפעילות העסקית ולכן ההוצ' לא מוכרות.

פס"ד קוֹפילֶביץ – עובד שכיר הלווה כסף לחברה שהיה בעל מניות בה ללא ריבית ותבע הוצ' מימון כנגד הכנסותיו משכ"ע. ביהמ"ש קבע ששכיר לא רשאי לתבוע הוצ' מימון ולכן ההוצ' לא מוכרת.

פס"ד חלף ב'.ב' – החברה ביקשה הלוואה בבנק אך נדרשה להפקיד חלק לתוכנית חיסכון וחלק לפעילות העסקית. החברה ביקשה להכיר בהוצ' המימון על כל ההלוואה אך ביהמ"ש קבע :

א.      אם החיסכון נמצא בחשבון העסקי והמס המשולם על הכנסות הריבית ממנו הוא לפי 2(1) אז נכיר בכל הוצ' המימון.

ב.      אם החיסכון הוא בחשבון פרטי ושיעור המס על הכנסות הריבית ממנו נמוך, הוצאות המימון על החיסכון לא יוכרו.

דוגמא: נתקבלה הלוואה 1,000,000 ₪ מהבנק בריבית 10% לשנה. 40,000 הופקד לחיסכון ונתקבל מהבנק ריבית 5%.

תשובה:

לפי העסק -        הכנסות ריבית               20,000=5%*40,000

                        הוצאות ריבית               (100,000)=10%*1,000,000

                        הוצאות מימון נטו          80,000

לפי מס הכנסה -             חיסכון(400,000)                       פעילות שוטפת(600,000)

הכנסות ריבית                             20,000                                                                 0

הוצאות ריבית                            (40,000)                                           (60,000)

הוצאות מימון נטו                        20,000 לא מוכר                                 60,000     מוכר לפי 17(1)

ריבית למס הכנסה :

מחולקת לשניים :

א. ריבית עבור חוב שנוצר עקב השומה : כאשר נוצר לאדם רווח בסוף שנה הוא צריך לשלם מס על הרווח. אם המקדמות ששילם נמוכות מהמס שעליו לשלם, ההפרש (בין המס לתשלום לבין המקדמות)  יהיה צמוד +4% ריבית. הריבית הנ"ל לא תוכר כהוצ.

פס"ד פֶלְזֵשְטֵיְין – הוצ' מימון שמשולמות למס הכנסה בתוספת למס על הרווח  מהוות הוצאות לאחר ייצור ההכנסה ולכן לא מוכרות לפי 32(7).

ב. ריבית בניכויים : המעביד חייב לנכות משכרו של העובד מס ולהעבירו למס הכנסה בכל 15 לחודש שלאחר המשכורת.

1. אם המעביד לא שילם בזמן את הניכויים אז, במועד התשלום, תתווסף ריבית (מעין קנס) על אי תשלום במועד כחוק. ריבית זו היא הוצ' לא מוכרת.

2.       אם המעביד לא שילם את כל המס שהיה צריך לשלם, כי לא חייב את העובדים בשווי על הטבות שקיבלו (מתגלה במהלך ביקורת ספרים בעסק), פ"ש קובע, לפי מיטב שפיטתו, את סכום המס בשומת ניכויים. לשומה זו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית והם יוכרו כהוצאה היות והם חלק מהוצאות המשכורת.

בפס"ד הד  הקריות - ביהמ"ש עושה את ההבחנה הנ"ל .

הוצאות שכירות

הסעיף מכיר כהוצאה פירותית הוצאות שכירות של נכס (מוחשי:ציוד או לא מוחשי: ידע) המשמש לפעילות עסקית. אך גם אם שולמו השנה הוצאות מראש עבור מס' שנים, יוכרו רק הוצאות השכירות של אותה שנת מס, גם אם הדיווח הוא לפי בסיס מזומן.

תקנות ליסינג:

התקנה באה למנוע דרישה של הוצאות פחת מופרזות בתקופה קצרה במקום לפרוס אותם על מס' שנים. יכול להיות מצב בו אדם יעשה חוזה בו הוא משכיר נכס במחיר גבוה מאוד ולתקופה קצרה מאוד ובסוף התקופה הוא קונה את הנכס במחיר סמלי.

התקנה קובעת תנאים שיש לעמוד בהם כדי שההוצ' יוכרו:

1.       העסקה מתבצעת עם חברה שקיבלה אישור מהנציב לביצוע עסקאות ליסינג.

2.       תק' השימוש - * אם מדובר בעסק קטן (הנה"ח חד צדדית) הוא יפרוש את התשלומים  על

 פני כל תקופת החיים הכלכלית שנקבעה במ"ה.

    * אם מדובר בעסק גדול (הנה"ח כפולה) הוא יכול לפרוש את התשלומים 

       על 75% מתקופת החיים הכלכלית שנקבעה במ"ה.

תק' החיים הכלכלית נקבעת לפי אחוז הפחת שנקבע ( לדוגמא: אם הפחת הוא 20% אז התקופה הכלכלית היא 5 שנים= 100/20).

3.       דמי שימוש – מחיר השוק ביום חתימת החוזה לחלק למספר התשלומים (לפי תקופת החיים הכלכלית של הנכס). התשלומים יהיו שווים וההפרש בניהם יהיה שווה (חודש,חודשיים או שלושה חודשים) והתשלום האחרון יהיה 3 חודשים לפני סיום החוזה.

תשלומים לפני הפעלת הנכס:

הוצאות שיוצאות, בגין חוזה הליסינג, לפני שמתחילים להפעיל את הנכס –לא מוכרות אלא יתווספו לעלות הנכס ויופחתו לפי שיטת הקו הישר (מיום הפעלת הנכס ועד תום תק' השימוש).

קבלת הנכס בתום התקופה:

אם העסק מקבל את הנכס בתום התקופה עליו לרשום את עלות הנכס בספרים – 0. ביום שימכור את הנכס התמורה תחשב כרווח הון (כי מדובר בנכס הוני).

הוצאות תיקונים, שיפוצים וחידושים

יש לבחון האם ההוצאות הנ"ל מהוות שמירה על הקיים ואז ההוצאה תוכר או שההוצאות מהוות השבחה מהותית בנכס ואז ההוצאה לא תוכר, לפי המבחנים דלקמן:

1.       תדירות ההתבלות של הנכס היא גבוה. כמו: משאית.

פס"ד קיבוץ העוגן - המפעל בקיבוץ סלל כביש משובש המוביל למפעל ודרש את ההוצאות. ביהמ"ש קבע כי אין הוצאות השבחה ושההוצאה תותר כי תדירות ההתבלות של הכביש גבוהה.

2.       אין הפרש משמעותי בין עלות התיקון לעלות הנכס המתוקן.

פס"ד אַרְטֶן עוֹזִיָה – בעל העסק החליף את הריצוף שהתבלה בעסק לריצוף יקר מהקודם. ביהמ"ש קבע כי תוכר הוצאה עד גובה עלות הריצוף הישן וכל היתרה תחשב כהשבחה מהותית ותתווסף לעלות הנכס.

3.       כאשר מבצעים תיקון על מנת להחזיר מצב לקדמותו (אם נגרם נזק).

פס"ד קואופרטיב הנמל החדש – הקואופרטיב החליף מנועים ב-12 מהמשאית שברשותו. ביהמ"ש קבע כי החלפת מנוע מהווה השבחה מהותית.

פס"ד בְלוּ צ'ילבי – בעל משאית ששיפץ את המנוע. ביהמ"ש קבע כי שיפוץ מנוע מהווה שמירה על הקיים ולכן ההוצאה  מוכרת.

חובות אבודים:

כאשר אפסו הסיכויים לגבות כסף מלקוח החוב הופך להיות חוב אבוד.

חוב אבוד יוכר רק בתנאים הבאים:

1.       החוב נוצר  בפעילות של עסק/משלח יד ובעבר נרשם כהכנסה.

2.       מוצו כל ההליכים המשפטיים האפשריים לגביית החוב, אך עדיין אי אפשר לגבותו. אם החוב בסכום נמוך מההוצאות המשפטיות – החוב יוכר בלי  להוכיח מיצוי הליכים.

פס"ד דלק השרון – חברת דלק ויתרה לאחד הסוכנים שלה על חלק מסכומי החוב ודרשה את הסכום כחוב אבוד. ביהמ"ש קבע כי לא היה מיצוי של הליך משפטי ולכן ההוצאה לא תוכר.

3.       החוב יוכר כחוב אבוד רק בשנת המס בה הוא הפך לאבוד.

4.       אפשר להוציא חשבונית זיכוי על חוב אבוד לפי סעיף 20(א) לחוק מע"מ בתנאי שהחוב הוכר כחוק אבוד לפי סעיף זה.

פס"ד אלקה השקעות – החברה דיווחה על הכנסות מעסק בגין שירותים שסיפקה. החייב פשט את הרגל והחברה רשמה חוב אבוד וביקשה להוציא חשבונית זיכוי כדי לקזז את המע"מ ששילמה בעבר. ביהמ"ש העליון שינה מוסכמות וקבע שניתן להוציא חשבונית זיכוי בגין חוב אבוד שהוכר לפי סעיף 17(

5.       אם העסק הצליח לגבות את החוב (לאחר שהפך לחוב אבוד ) הוא ירשום אותו כהכנסה לפי 2(1).

הבחנה בין הפסד שוטף להפסד הוני :

פס"ד זיסו גולדשטיין –חברה, שהיה בעל מניות בה, לקחה הלוואה והוא היה ערב לה אישית. הבנק מימש את העברות ובעל המניות ביקש להכיר במימוש הערבות כהפסד שוטף (כי הוא יכול לקזז אותו כנגד כל הכנסה ). ביהמ"ש קבע שהיות והוא לא עוסק במתן הלוואות באופן שוטף  ההפסד יחשב להפסד הוני (מותר לקזז כנגד הכנסות מעטות).

פס"ד אוגדה השקעות – החברה רכשה חברות שכשלו, השקיעה בהם במשך מס' שנים, העלתה את ערכן ומכרה אותם ברווח. אחת החברות שהשקיעה בה נמכרה בהפסד. החברה ביקשה להכיר בהפסד כהפסד שוטף. ביהמ"ש קבע כי אם יש החזקה בהשקעות (לתקופה ארוכה) ויש הפסד אז הוא יחשב להפסד הון. אם יש השקעה במניות (החזקה בחברות הנ"ל לתקופה קצרה) אז ההפסד הפסד פירותי כי מדובר במלאי עסקי .

פס"ד שיריון – חברה נתנה הלוואה לחברה שבשליטתה. אך עקב קשיים כלכליים היא לא יכלה להחזיר את ההלוואה . החברה שנתנה את ההלוואה ביקשה להכיר בהלוואה שנתנה כהפסד שוטף .

ביהמ"ש קבע כי החברה לא עוסקת במתן הלוואות במהלך העסקים השוטף , ולכן ההפסד הוא הפסד הון .

פס"ד נדיר סֶגַל – בעל עסק שנתן הלוואה לחברה שלו והבנק מימש את הערבות דרש הפסד הון. ביהמ"ש קבע שרק אם אי אפשר לדרוש מהחברה את הכסף, כי החברה בהליכי פירוק, אפשר לדרוש  הפסד הון.

הוצאות נלוות לשכר:

הסעיף מכיר בהוצאות הסוציאליות שמשלם מעביד עבור עובדיו:

5.43% לביטוח לאומי

8.33% בהפקדה בקופת פיצויים

 הפקדה לקה"ל עד 7.5%

הפקדה לקופ"ג לתגמולים או לקצבה 5%-7.5%

 עד2.5% אובדן כושר עבודה

*לפי 18(א) יותרו רק בשנה שבה שולמו בפועל.

הפקדות המעביד לקופת פיצויים:

לגבי הפיצויים (8.33%) יש לשים לב לשני דברים:

1.       הפקדות בגין פיגורים משנים קודמות : אם מעביד מפקיד לקופה בשנה מסוימת סכום גדול שאמור לכסות על שנים קודמות בהן לא הופקד לקופה אז מס הכנסה מחלק את סכום ההפקדה לשלוש שנים ובכל שנה יכיר בשליש מההוצאה.

2.       הפקדות מיותרות מעבר לנדרש : לפי תקנה 19(ב) לתקנות קופת גמל אפשר לצבור בקופת הפיצויים עד 10% מעבר להתחייבות המופיעה בעתודה לפיצויים. אם ההפרש בין היעודה (התחייבות עתידית) ולבין העתודה (הפרשה קבועה) עולה על 10% אז כל ההפרש לא מוכר השנה ומועבר לשנה הבאה (בה יבחן מחדש  ההפרש ).

הסעיף מאפשר להכיר בהוצאות בגין קה"ל לעצמאים לפי החישוב הבא:

1.       ההכנסה המזכה כפול 4.5%.

2.       הסכום שהופקד בקה"ל לעצמאי פחות (ההכנסה המזכה כפול 2.5%).

התוצאה הנמוכה מבין השניים היא ההוצאה המוכרת!

ההכנסה המזכה:

1.       בהכנסה המזכה מתייחסים אך ורק להכנסה מעסק או ממשלח יד.

2.       בבדיקת ההכנסה המזכה יש להשוות בין ההכנסה בפועל לבין התקרה בסעיף. הנמוך מבין השניים יחשב להכנסה המזכה . התקרות הן כדלקמן:

בשנת 2005 – 215,000 ₪

בשנת2006 – 219,000 ₪

דוגמא:

ההכנסות בשנת המס של יעל הן – רווח מעסק – 173,250 ₪, רווח מעסקת אקראי – 18,000 ₪, הכנסה של יורשים לפי 3(ו) – 16,000 ₪, הכנסה מדיבידנד – 40,000 ₪. הופקד בקה"ל 12,128 ₪. תקרה לקה"ל 215,000 ₪. מה הרווח החייב במס?

תשובה:

ההכנסה המזכה – רק הכנסה מעסק או משלח יד ולכן 173,250 ₪. בהשוואה לתקרה של 215,000 ₪ - ניקח את הסכום של 173,250 ₪.

א.                                                           7,796 = 4.5%*173,250

ב.                                                            הופקד בקה"ל       12,128

                                      בניכוי                    (4,331)=2.5%*173,250

                                     סה"כ                 7,797

הנמוך מבין א ל- ב' הוא 7,796 ולכן הוצאות ההפקדות לקה"ל המוכרות הן 7,796 ₪.

עצמאי עם הכנסה ממשכורת:

יחיד בעל הכנסה גם ממשכורת וגם מעסק או משלח יד שמפקיד בקה"ל לעצמאים וגם בקופ"ג לשכירים יכול למשוך את שני הקופות כעבור 6 שנים כשהם פטורים ממס. כדי למנוע מצב זה נקבע בסעיף זה כי יש לבצע תיאום של ההכנסה המזכה, כלומר: מהתקרה בפקודה נפחית את סכום המשכורת עם הזכויות (אם המעסיק מפקיד לעובד לקה"ל בסכום נמוך מהמשכורת ברוטו מפחיתים רק את הסכום עם הזכויות), נשווה את התקרה החדשה עם ההכנסה המזכה ומהנמוך מביניהם נחשב את סכום ההוצאה המוכר בהתאם להוראות הסעיף.ההוצ' תוכר לפי סעיף 17(5).

דוגמא :

רווח מעסק 145,000. משכורת עם זכויות 100,000. הופקד לקה"ל 9,000. תקרה בפקודה 202,000.

תשובה:

תקרה בפקודה                     202,000

משכורת עם זכויות             (100,000)

הכנסה מזכה לפי 17(5א)                   102,000

4,590=4.5%*102,000              או                     הופקד בקה"ל    9,000

                                                            בניכוי               (2,550)=2.5%*102,000

                                                            הוצאה מוכרת   6,450

*4,590 נמוך יותר ולכן זו ההוצאה המוכרת.(להכנסה מ-2(1).)

סעיף 17(6) –נקיטת אמצעים למניעת נזקי טבע וסחף קרקע

סעיף 17(7) –נקיטת אמצעים לאפשר התגוננות מפני התקפות אויר

הוצאות אלו מהוות הוצאה הונית אך כאן מוכרות כהוצאות פירותית ומתייחסות לבניה של מקלט, סכר,חדר ביטחון וכו'..ובתנאי שלא שימש למטרה אחרת (כמו:מחסן).

הוצאות בגין הגשת דו"ח שנתי, הליכי שומה וערעור:

 דוח שנתי : הוצאות שהוציא בעל עסק עבור שכ"ט לרו"ח, יועץ מס או לכל אדם אחר שמסייע להם בהגשת הדו"ח - יוכרו. אם העסק עובד לפי בסיס מצטבר יוכל לדרוש את ההוצאה ע"ב הפרשה בשנה שאליה מתייחס הדו"ח . אם העסק מדווח לפי בסיס מזומן ,ההוצאה תותר לו רק במועד שההוצאה בפועל שולמה .

לפי סעיף 131 כל אדם או חברה בע"מ יגישו דוח למ"ה עד 31.5 שלאחר סיום שנת המס בצירוף מסמכים נדרשים

  הליכי שומה : שכ"ט שמשולמים מותרים בניכוי. לאחר הגשת הדו"ח השנתי, פ"ש בודק את הדו"ח ורשאי להביא לדיון את הנישום או מייצגו.

פס"ד סניור – ביהמ"ש קבע כי הליכי שומה בקשר לשומת מס שבח (מקרקעין) שלא קשורה לפעילות העסקית לא מותרת בניכוי.

במידה ובדיון הראשון לא הגיעו להסכמה, פ"ש מזמין את הנישום לדיון נוסף אצל אדם אחר במ"ה ואם עדיין אין הסכמה, פ"ש מוציא צו לביהמ"ש.

 הליכי ערעור : לאחר הדיון השני, אם אי אפשר להגיע להסכמה בין הצדדים פ"ש קובע את ההכנסה החייבת לפי מיטב שפיטתו ומוציא צווים לביהמ"ש. הנישום רשאי לערער בפני ביהמ"ש המחוזי עד 30 יום. שכ"ט שישולם לעו"ד המייצג את הנישום – יותרו בניכוי.

אי ניהול ספרים:אדם המנהל עסק /משלח יד ולא פותח תיק במ"ה או במע"מ ולא ניהל ספרים ולאחר שנתפס נאלץ להשתמש בשירותים מקצועיים (עו"ד,רו"ח ) – ההוצאות לא יוכרו לו .

הוצאות בין חברת מעטים לבעל שליטה בה:

היות וחברה מדווחת על בסיס מצטבר בעת ביצוע העסקה ובעל המניות בחברה מדווח על הכנסתו לפי בסיס מזומן עם קבלת הכסף, הסעיף בה למנוע מצב שבו החברה משלמת לבעל המניות בה בסוף שנה ורושמת הוצאה השנה ואילו בעל המניות מקבל את הכסף רק כעבור מס' ימים בתחילת השנה הבאה ורושם הכנסה בשנה הבאה.

לכן הסעיף קובע שהוצאות כמו :דמ"נ, שכ"ע, ריבית,שכ"ד ...בין חברת מעטים בלבד (מקסימום 5  אנשים מחזיקים בלפחות 51% בזכויות ביחד) לבעל שליטה בה ( מחזיק לפחות 10% בזכויות) תוכר לחברה רק בשנה שבה שילמה את הכסף.

החברה יכולה לתבוע הוצאות השנה (גם אם תשלם את הכסף בשנה הבאה) רק אם תנכה מס במקור בשיעור 49% עד 31.3 לאחר תום שנת המס ותעביר את המס לפ"ש תוך 7 ימים (עד 7.4).

* אם החברה אינה חברת מעטים או אם בעל המניות מחזיק בפחות מ- 10% בזכויות החברה תוכל לדרוש הוצאות וגם הפרשה עוד השנה .

הוצאות בגין מחקר ופיתוח :

למרות שהוצאות הקשורות למחקר ופיתוח הם הוניות, הסעיף מתיר הוצאות אלו כפירותיות, על מנת לעודד את תחום הפיתוח והמחקר, תוך התייחסות לשני אנשים:

1. מבצע המחקר – כל הוצאה שיוציא תותר לו, אך במידה ויקבל מענק כהשתתפות במחקר ופיתוח הוא יקזז את הסכום מסה"כ הוצאות שהוציא וההוצאה נטו תוכר לו.

2. משתתף/משקיע חיצוני במחקר – בשנת ההשקעה נכיר – או בסכום ההשקעה כפול מספר החודשים שנותרו מהחודש שלאחר ההשקעה ועד תום שנת המס,  חלקי 12 חודשים, או לפי בדיקת התקרה הבאה:

הכנסה חייבת כפול 40%  לפי הנמוך מבין השניים. או תיוותר יתרה הנובעת מההפרש בין סכום ההשקעה לסכום שהוכר השנה, היא תועבר לשנה הבאה (ותיבדק שוב לפי תנאי הסעיף).

דוגמא:

            השקעה במחקר ופיתוח –

ב- 1.4.04                                  100,000

     1.10.04                             100,000

ההכנסה החייבת של המשקיע :

בשנת 2004       460,000

בשנת 2005       200,000

            פיתרון:

            בשנת 2004 -                                        

            1.4.04                            66,667=8/12*100,000

            1.10.04                        16,667=2/12*100,000

            סה"כ הוצאות                 83,334

בדיקת תקרה:

            הכנסה חייבת    460,000

            לפי 20א                        40%

184,000   מקסימום  הוצאות מוכרות

            *83,334 נמוך מ- 184,000 (התקרה) ולכן ההוצאה שתוכר היא 83,334 ₪.

            בשנת 2005-

            סכום שהושקע                            200,000

            הוצאה שהותרה בשנת 2004       (83,334)

            יתרה שתוכר ב 2005                 116,666

בדיקת תקרה:

            הכנסה חייבת    200,000

            לפי 20א                        40%

80,000   מקסימום  הוצאות מוכרות

*116,666 גבוה מ- 80,000 (התקרה) ולכן ההוצאה שתוכר השנה היא 80,000 ₪ והיתרה תוכר בשנת 2006 בתנאי שתעמוד בתקרה..

הוצאות החזקת רכב :

1.       התקנה חלה על כל רכב, פרטי או מסחרי, שמשקלו הכולל עד 3.5 טון. על רכב כבד (משאית ) או על רכב עבודה (מונית) לא תחול התקנה.

2.       הוצ' רכב יוכרו בתנאי שהרכב משמש לפעילות עסקית כמו: הגעה ללקוחות, גם אם הרכב לא בבעלות אותו אדם.  ( הוצאות פחת יותרו רק לבעל הרכב).

3.       על פי סעיף 4 לתקנה זו - עובד שכיר לא רשאי לדרוש הוצאות רכב גם אם השתמש ברכב עבור המעסיק.

4.       ישנן הוצאות קבועות (פחת, ביטוח) והוצאות משתנות (דלק,טיפולים). אדם ששוכר רכב (בשכירות רגילה או בליסינג) – יוכרו לו הוצאות שכירות במקום פחת.

5.       לפי סעיף 6 לתקנה זו יש לרשום את מד הק"מ של הרכב בתחילת השנה ובסופה.

6.       חישוב ההוצאות המוכרות :

                                 א.   9,900 ק"מ בשנה מלאה – נסיעות פרטיות לא מוכרות. אם הרכב היה אצל הנישום חלק מהשנה-נתאם את החלק הלא מוכר לפי 825 ק"מ בחודש (9,900/12)

                                 ב.   כל ק"מ מעבר הינו עסקי ומוכר.

                                  ג.    מינימום הוצאות החזקת רכב יהיו 25% מסך כל ההוצאות. (יש להשוות בין 25% מכל ההוצאות לבין ההוצאות לפי יחס הק"מ. הגבוה מביניהם יוכר.

דוגמא:

ביום 1.1.05 נרכש רכב בעלות 120,000. פחת 15%. הוצאות בשנה – ביטוח 14,000, טסט 2,800, דלק 17,000. ק"מ עד סוף שנה 11,800.

            פיתרון:

סה"כ  הוצאות  51,800= 14,000+2,800+17,000 + 18,000(פחת 120,000*15%)

                               11,800

לא מוכר 9,900          1,900 מוכר

                        8,341=1,900/11,800*51,800

                                     או                                           

                    12,950=25%*51,800

*מתוך ההוצאות בסך 51,800 רק 12,950 מוכר והיתרה בסך 38,850 לא מוכרת.

7.       במידה והרכב בשימוש העובד והמעביד מחייב אותו בתלוש על שווי – ההוצאה מוכרת למעביד כחלק מהוצאות החזקת הרכב.(לא כהוצ' שכ"ע). סכום השווי מגדיל את החלק המוכר של הוצאות החזקת הרכב על חשבון החלק הלא מוכר.

המשך הדוגמא הקודמת: אם  היה רשום שווי שימוש 10,000 ₪ לחודש.

פיתרון:

                        הוצאות רכב      מוכר                 לא מוכר

                        51,800             12,950             38,850

שווי שימוש       -----                  10,000             (10,000)

  סה"כ                51,800                        22,950             28,850   

הוצאות נסיעה לחול: כאשר הנסיעה והשהייה בחו"ל הכרחיים לצורך ייצור הכנסה

                                   (כנס, השתלמות, פגישות) יש למלא דו"ח נסיעה ולפרט בו לגבי כל יום בנפרד את          

                                   הפגישות  שבוצעו. 

                                    יש להפריד בין ההוצאות הפרטיות לעסקיות.

  ההוצאות המוכרות הן:

כרטיס טיסה במחלקת תיירים או עסקים. אם הטיסה במחלקה ראשונה יוכר רק עלות הכרטיס במחלקת עסקים של אותה טיסה.

                    ●לינה בבתי מלון בחו”ל:

נסיעה עד 3 חודשים – שבעת הלילות הראשונים – יוכר עד 210$ ללילה.

            החל מהלילה השמיני והילך – יוכר לפי הנמוך מהשניים - 75% ממה ששולם  או 75% מ- 210$.                    

            יוכר מינימום 90$ (גם אם התוצאה נמוכה מ- 90$).

דוגמא: הוצאות לינה שלך 100$ ללילה.

בגין 7 הלילות הראשונים – יוכר מלא הסכום – 700$=7*100.

החל מהלילה השמיני יכירו ב- 90$ (גבוה מ- 75%*100).

נסיעה  למעלה משלושה חודשים – יוכר לפי הנמוך מהשניים החל מהיום הראשון- 75% ממה ששולם או 75% מ- 210$.  אך לאפחות מ- 90$ ללילה.

 שתי נסיעות או יותר שלא הייתה ביניהם שהייה רצופה של 14 יום בארץ יחשבו 

    כנסיעה  אחת.

                    ●הוצאות שהיה בחו"ל:

                                 א.    הוצאות שהיה ללא קבלות מוכרות לפי מס' ימי השהייה.  אם דורשים הוצאות לינה הסכום המוכר הוא עד 60$ ליום.

                         אם לא דורשים הוצאות לינה הסכום המוכר הוא עד 100$ ליום.

                                 ב.   שכירות רכב : הוצאות שכירות מוכרות עד 50$ ליום. (יש להראות ששהדבר נדרש לפעילות העיסקית, ולמלא דו”ח נסיעה כדי לבצע הפרדה מוחלטת בין החלק העיסקי לפרטי .)

הוצאות שאינן מוכרות :

סעיף 32(1) – הוצאות פרטיות: לא מותרות בניכוי.

סעיף 32(2) – הוצאות מעורבות:

הוצאה מעורבת שלא ניתן להפריד בין מרכיביה לא תותר בניכוי.

פס"ד מעונות רוטשילד – אדריכל  הפעיל את עסקו מהבית ודרש הוצאות חשמל בגובה 25% מכלל  הוצאות החשמל. ביהמ"ש קבע  שההוצאה נחשבת למעורבת וכל ההוצאה לא תוכר.

* ההוצאות המוכרות כאשר מפעילים עסק מהבית הם:

הוצאות חשמל – אם יש מונה נפרד (פס"ד מעונות רוטשילד)

ארנונה וועד בית – לפי שטח הרצפה היחסי.

שכירות – מוכר רק אם כתוב בחוזה שכירות "לא למטרת מגורים" ומנוכה מס 35%.

ריבית על משכנתא – לפי שטח הרצפה היחסי (פס"ד מלי השקעות)

מענקי פרישה ומוות:

מענק פרישה ומוות שמשלמת חברת מעטים לבעל שליטה בה, לקרובו או ליורשיו לא יותרו לחברה כהוצאה עד 31.12.75. (אצל המקבל פטור לפי 9(7א).)

לגבי מענק פרישה-יש להשוות בין סכום המשכורת האחרונה לבין התיקרה בסעיף  ואת הנמוך ביניהם להכפיל במס' שנות העבודה.

לגבי מענק מוות-יש להשוות בין סכום המשכורת האחרונה כפול 2 לבין התיקרה בסעיף כפול 2 ואת הנמוך בניהם להכפיל במס' שנות העבודה.

            תקרת הפטור למקבל מענק פרישה ומוות לפי 9(7א רבתי) היא –

            בשנת 2005-      9,980

            בשנת 2004-      9,890

            בשנת 2003-      10,090

*במקרה בו אדם החל לעבוד ורק לאחר תק' מסוימת הפך לבעל שליטה – הפטור לעובד יחושב החל מיום עבודתו הראשון אך ההוצאה הלא מוכרת לחברה תחשב מיום הפיכתו לבעל שליטה.

קופ"ג וקה"ל לבעל שליטה:

בחברת מעטים (עד 5 אנשים מחזיקים בלפחות 51%) שמפקידה כספים לקופ"ג לפיצויים ו/או לפנסיה מקיפה או לקה"ל לבעל שליטה בה– תוכר לה ההוצאה עד לתקרה הרשומה בסעיף10000 ש”ח .

לגבי קופ"ג לפיצויים – יוכר לה 8.33% מהמשכורת או הסכום הנקוב בתקרה, לפי הנמוך.

לגבי קופ"ג לפיצויים ופנסיה מקיפה (ביחד) – יוכר לה 13.33% מהמשכרות או התקרה, לפי הנמוך.

לגבי קה"ל – יוכר לה יוכר לה 4.5% מהמשכורת בתנאי שהמשכורת לא עוברת את התקרה של 184,544 שח לשנה. (בעל השליטה ישלם 1.5% על חשבונו).

*אם מדובר בבעל מניות שאינו בעל שליטה (מחזיק פחות מ-10%) ההוצאה תוכר לחברה לפי האחוזים הבאים: עבור פיצויים -8.33%, עבור פיצויים ופנסיה -13.33% ועבור קה"ל 7.5%.

*בשום מצב חברת מעטים לא יכולה לתבוע הוצ' עבור בעלי שליטה בה עבור קופ"ג לתגמולים .

פטור לנכים :

נכה:

1. נכה 100% - קבלת נכות מוחלטת מועדה רפואית של ביטוח לאומי.

2. עיוור.

3. נכות משוקללת של כמה איברים ברמה של לפחות 90% (מ- 89.51% מעגלים כלפי מעלה).

חישוב השקלול – בכל איבר -  אחוז הנכות שלו כפול יתרת האחוזים המשלימה ל-100%.

זוגיים - אם מדובר באיברים זוגיים מחברים את האחוזים שלהם בחישוב פשוט ואת האיברים הבודדים מחשבים לפי החישוב המשוקלל.

דוגמא: ראש – 20%

            ידיים – 30%

            אוזן – 15%

            רגליים – 48%

            צוואר – 22%

תשובה

זוגיים –

ידיים – 30%                

רגליים –48%

סה"כ    78%

חישוב משוקלל –

ראש     4.4=(100-78)*20

אוזן      2.64=[(78+4.4)-100]*15

צוואר   3.29=[(78+4.4+2.64)-100]*22

סה"כ    10.33

חישוב סופי – 78+10.33 =% 88.33 > 90% ולכן הוא לא זכאי לפטור לנכה.

אדם שמוגדר כנכה לתקופה של פחות מ- 6 חודשים – לא זכאי לקבל הקלה ממס.

אדם שמוגדר כנכה לפחות ל-6 חודשים אבל עד שנה יקבל פטור חלקי עד 60,000 ₪.

אדם שמוגדר כנכה לשנה או יותר יקבל את מלא הפטור שסעיף זה נותן.

סעיף 9 (5)(א)– הכנסה מיגיעה אישית :

נכה בעל הכנסות מיגיעה אישית (עסק, משלח יד, משכורת, קצבה) יקבל פטור עד לתקרה של 502,000 ₪ בשנה. אם הפטור מתקבל לתק' שעולה על שנה נחשב לו את הפטור באופן יחסי לפי התקופה. כל הכנסה  מעבר לתקרת הפטור מחויבת לפי מדרגות המס הרגילות.

סעיף 9 (5)(ב)(1)– הכנסה פסיבית :

נכה בעל הכנסות פסיביות (השכרה, תמלוגים, ריבית לא במוסד בנקאי) – יקבל פטור עד לתקרה של 60,000 ₪ בשנה.

הפטור אינו בא בתוספת לפטור לפי 9(5)(א). אם יש הכנסה מיגיעה אישית היא קודמת לפטור על הכנסה פסיבית.

 במידה וההכנסות מיגיעה אישית עולןת על 60000 ש"ח , אז בעצם הנכה לא יכול לנצל את הפטור לפי סעיף זה .

במידה והכנסותיו מיגיעה אישית מתחת ל-60000 ש"ח הפטור ינתן כהשלמה לפטור על ההכנסה הזו עד 60000 ש"ח. בודקים קודם את התקרה על הכנסה מיגיעה אישית ואז את הפטור על הכנסה פסיבית.

סעיף 9 (5)(ב)(2)– ריבית בבנק :

נכה שנפצע בתאונה, קיבל פיצוי, הפקיד את הכסף מהפיצוי במוסד בנקאי וקיבל ריבית, יקבל פטור על הכנסות הריבית הנ"ל עד לתקרה של 214000 ₪. (לשים לב שבשאלה רשום בפירוש שהכסף התקבל בגין פיצוי על תאונה!).

**בבדיקת הפטור לנכה יש לבחון קודם את ההכנסות מיגיעה אישית לפי התקרה של 502,000 ₪ בסעיף 9(5)(א), אח"כ את ההכנסות הפסיביות לפי התקרה של 60,000 ₪ לפי 9( 5)(ב)(1) ולבסוף את הכנסות הריבית במוסד בנקאי לפי התקרה של 120,000 ₪ לפי סעיף 9(5)(ב)(2).

דוגמא: הכנסותיו של נכה 100% הן: משכורת 34,000, השכרת משרד 100,000 ₪.

תשובה : הפטור יחושב כך – 34,000 פטורים לפי 9(5)(א). 26,000 (60,000-34,000) פטורים לפי       9(5)(ב). כל היתרה בסך 74,000 ₪ חייבת ממס לפי מדרגות המס.

אילו היו לו הכנסות מריבית 130000  ₪ הן היו מחושבות כך :

                                                                     70000=130000-60000

 פטור 60000 ₪ נוצל ולכן הפטור בגין הריבית יהיה עבור 70000  ₪ בלבד.

פטור על מענק פרישה :

אדם שהגיע לגיל פרישה וקיבל מענק פרישה או אדם שפוטר וקיבל פיצויי פיטורין יקבל פטור על המענק/פיצויים שקיבל עד לתקרה של 10,000 ₪ משכורת לחודש או בגובה המשכורת האחרונה שקיבל (לפי הנמוך מביניהם), כפול מס' שנות עבודתו.

*אם המשכורת מוגדלת בסמוך לפרישת העובד- פ"ש רשאי להתעלם מההגדלה בחישוב הפטור.

*אם הוגדל אחוז המשרה נחשב את הפטור לפי כל תקופה בנפרד.

*הסעיף מאפשר לפ"ש לאשר בקשה של עובד , שמשכורתו נמוכה וקיבל פ"פ מוגדלים , להגדלה של תקרת הפטור עד פי 2 ממשכורתו , אך לא יותר מהתיקרה הנקובה בסעיף .

דוגמא :

  מיכל עבדה במשך 15 שנה במשרה מלאה ולאחר מכן ירדה ל- 60% משרה למשך 5 שנים נוספות

  וקיבלה 4,800 ₪ לחודש. עם פרישתה שולם לה 150,000 ₪ מענק.

  תשובה:

              4800 =60%

              8000 = 100%

פטור –  120,000=8,000*15

            24,000=4,800*5

סה"כ    144,000 פטור ויתרת המענק בסך 6,000 חייבת במס.

פריסה רעיונית של המענק החייב:

החוק מאפשר לבצע פריסה של המענק החייב- מתאפשרת פריסה של שנה עבור כל 4 שנות עובדה אבל עד 6 שנים (כולל שנת הפרישה). המענק מחולק לחלקים שווים. מחשבים את אחוז המס הצפוי והפורש ישלם ביום קבלת המענק מקדמה למ"ה, שתופחת מסכום המענק.

הפורש יגיש למ"ה בכל שנת פריסה דו"ח. במידה ובאחת משנות הפריסה תהיה לו הכנסה נוספת היא תתווסף לסכום המענק הפרוס באותה שנה ויחושב אחוז מס חדש ומס לתשלום חדש ואז יהיה עליו לשלם את יתרת המס לתשלום בצמוד למדד + 4% ריבית לשנה. אם יהיה לו הפסדים באותה שנה הם יקוזזו מחלק המענק הפרוס ואז מ"ה יחזיר לו מס בצמוד למדד+4% רבית לשנה.

רצף זכויות בין מעבידים :

אדם  שפורש מעבודתו ועומד לרשותו מענק, רשאי לבקש לבצע רצף בין שני מעסיקים, אם הוא עומד בתנאים הבאים:

1.       הוא התחיל לעבוד אצל המעסיק החדש תוך 12 חודשים מיום סיום עבודתו אצל המעסיק הישן.

2.       המענק שעומד לזכותו יישאר בקופת הפיצויים.

3.       המעביד החדש יפקיד עבור העובד לאותה קופת פיצויים עם תחילת עבודתו.

אם העובד עמד בתנאים הנ"ל:

1.       לחישוב הפטור נחבר את התקופה ממעסיק א' עם התקופה אצל מעסיק ב' ונראה בהם תקופה אחת.

2.       בחישוב הפטור לפי 9(7א רבתי)(א)(1) נכפיל את משכורתו האחרונה של העובד אצל המעסיק האחרון (הגבוהה יותר) בכל שנות עבודתו (גם  בשנים בהם  עבד אצל מעסיק א' וקיבל משכורת נמוכה יותר).

העובד יכול להתחרט תוך 24 חודשים מיום הפרישה מהמעביד הראשון , הוא יקבל את המגיע לו מקופת הפיצויים ללא ההפקדות השייכות לזמן שעבד אצל המעסיק השני . לצורך חישוב הפטור נצמיד את המשכורת האחרונה שקיבל מהמעסיק הישן למדד עד ליום שהודיע שהתחרט .

פטור ממס בגין קצבה מזכה :

אדם המגיע לגיל פרישה (גבר-67, אישה-64) ומקבל קצבה חודשית מקופת הפנסיה זכאי לפטור בשיעור 35% מהקצבה המזכה. היתרה תחשב להכנסה מיגיעה אישית ותחויב לפי מדרגות המס.

קצבה מזכה – הקצבה החודשית בפועל או  תקרה הנקובה בסעיף, לפי הנמוך מביניהם.

בשנת 2005 -6840 ₪ לחודש .

בשנת 2006 -7020 ₪ לחודש .

*גם מי שפרש לפני גיל הפרישה בשל נכות של לפחות 75% יהיה זכאי לקבל את הפטור .

דוגמא:

קצבה חודשית :                                           5000 ₪

חישוב הפטור  :                   1750  ₪ = ₪5000*35%

דוגמא:

קצבה חודשית :                                           9000 ₪

חישוב הפטור  :                   2475  ₪=  7020 ₪*35%      (תיקרה)

שילוב של מענק פרישה פטור עם קצבה מזכה:

אדם שפורש מעבודתו ומקבל מענק פרישה [פטור לפי 9 (7א רבתי)(א)(1) ] ובמקביל בתוך 5 שנים מיום קבלת המענק מתחיל לקבל קצבה מקופת הפנסיה , בחישוב הפטור משלבים בין השניים.

1.       מענק פטור לשנה פלוס הקצבה המזכה = סה"כ כולל.

2.       אם הסה"כ גבוה מהתיקרה הנקובה ב-9א, צריך להקטין מהפטור המגיע על הקיצבה , סכום שמתקבל מהכפלת הקיצבה המזכה בהפרש שבין הסכום הכולל, לתקרת הפטור בסעיף ,מחולק בסכום הכולל .

              1.      מענק פטור לשנה (בדר"כ משכורת חודש) XXX = מענק פרישה פטור ממס

                                  +                                                      +                 מס' שנות עבודה

                        קצבה מזכה                                            XXX

                        סה"כ  כולל                                             XXX

             2.       סכום להפחתה XXX = (תקרת פטור 9א – סה"כ כולל) * קצבה מזכה

                                                                           סה"כ כולל

             3.                                         פטור מחושב    XXX = 35% * קצבה מזכה

                                                                       הפחתה           (XXX)

                                                                        יתרת הפטור   XXX

 שמירת מלא הפטור על הקצבה תוך כדי חיוב המענק:

ניתנת אפשרות לנישום לשמור את מלא הפטור (ללא ההפחתה הנ"ל) בשיעור 35% מהקצבה המזכה (למרות שהוא מקבל גם קצבה חודשית וגם מענק פטור) ,אך חלק מהמענק הפטור, השווה להפרש בין התקרה לפי 9א רבתי לבין הקצבה המזכה כפול מס' שנות העבודה, יהפוך להיות חייב במס.

דוגמא:

בהמשך לדוגמא למעלה מהי תשובתך אם מיכל רוצה לשמור את מלא הפטור על הקצבה?

תשובה:

סה"כ כולל                                 8,300

תקרת קצבה לפי 9א רבתי          (6,840)

הפרש                                        1,460

מענק פטור שהופך לחייב                        43,800=30*1,460

קצבה :

פטור מחוש ב                 1,155=35%*3,300

הפחתה                         (0)

יתרת פטור                    1,155

         מענק פטור                                                                       קצבה

          150,000                                                            3,300

חייב                 פטור                                            פטור              חייב

43,800             106,200                                   1,155               2,145

 קצבה עתידית:

אדם שפרש וקיבל מענק פטור ומתחיל לקבל קצבה חודשית אחרי 5 שנים מיום קבלת המענק הפטור – כאשר מחשבים את סכום המענק הפטור לשנה מפחיתים מהמענק הפטור 10% עבור כל שנה החל מהשנה ה-6 ועד השנה ה-15.

היוון קצבה:

היוון – ערך נוכחי (היום) של כסף עתידי. (הבאת סכומי כסף מהעתיד להווה).

התקנות מאפשרות לאדם לבצע היוון של כספי הפנסיה העתידיים העומדים לרשותו,

 כלומר: לדרוש מקופת הפנסיה שלו מקדמה חד פעמית ובתמורה לכך יוקטנו סכומי הקצבה החודשית העתידית שהוא אמור לקבל כשיגיע לגיל פרישה.

סעיף זה קובע שאם מהוונים על חשבון החלק הפטור של הקצבה – כל דמי ההיוון פטורים. אם מהוונים יותר מהחלק הפטור אז חלק יחסי מדמי ההיוון יהיו חייבים.

כדי לבצע את החישוב של החלק החייב :

1.       יש לבדוק מה סכום הקצבה ברוטו שאותו אדם היה זכאי לה לפני ההיוון.

2.       יש להשוות את מקסימום הפטור על הקצבה שמגיע לאדם –

(קצבה מזכה  כפול 35%) פחות (סכום הקצבה ברוטו כפול אחוז ההיוון).

התוצאה תאפשר לנו לדעת האם כל הקצבה הינה על חשבון החלק הפטור או שחלקה חייבת.

יש לשים לב – אם כל הפטור נוצל ונותרה יתרה על חשבון החלק החייב של הקצבה – כל הקצבה נטו תהיה חייבת במס.

סעיף 9 (13א רבתי) – פטור על הפרשי הצמדה שנוספו לתמורת הפקעה:

אדם שמפקיעים ממנו נכס ומקבל בתמורה כסף – אם הכסף שולם לו במועד מאוחר מהמועד שנקבע, הוא יקבל תוספת של הפרשי הצמדה בגין הפקעת הנכס - הפרשי ההצמדה אלו פטורים ממס.

סעיף 9 (15) – פטור בגין הפרשי שער שמשלם תושב ישראל לתושב חוץ:

תושב חוץ המקבל מתושב ישראלי הפרשי שער עבור הלוואה במט"ח או אשראי ספקים פטור ממס. לגבי האמור בסעיף 18(ה) המחייבת את התושב הישראלי לנכות במקור מס לתושב החוץ כדי שיוכרו הוצאותיו – הדבר לא חל על הפרשי שער והם יוכרו גם בלי חובת הניכוי.

סעיף 9 (16א רבתי) + 9 (16ב רבתי) -  פדיון קה"ל לשכיר ועצמאי :

הסעיף פטור לסכומי הקרן ההצמדה והריבית בפדיון של קה"ל :

1.       אם הפדיון היה כעבור 6 שנים מיום ההפקדה הראשונה – כולו פטור

2.       אם הפדיון בוצע כעבור 3 שנים והוא היה למען השתלמות בישראל – כולו פטור.

3.        יש לשים לב שאם אדם הפקיד בקופה סכומים מעל לתקרה של ההכנסה המזכה לפי סעיף 3(ה)  - חלק מהריבית הריאלית תחויב ב 15% מס החל מינואר 2003 וב 20% מס החל מינואר 2006 לפי סעיף 125ג רבתי לפקודה.

פטור בגין תשלום לבית אבות:

אדם שמלאו לו לפחות 60 והוא עובר לגור בבית אבות ובמקביל משכיר את דירת המגורים שבבעלותו יוכל לקזז את דמי השכירות שקיבל כנגד עד 50% מההוצאה של בית האבות והיתרה תהיה פטורה ממס לפי הוראת השעה (השכרת דירה למגורים).

*אי אפשר לשלב את הפטור עם סעיף 122 אבל ניתן לשלב אותו עם הוראת השעה.

דוגמא :

תשלום לבית אבות לשנה :    100000 ש"ח

משכיר דירת מגורים תמורת :  90000  ש"ח לשנה .

פתרון :        40000= ( 2 /100000 )- 90000

על 40000 ש"ח יוכל לבקש פטור לפי הוראת השעה .

פטור ממס לעולה חדש ותושב חוזר :

עולה חדש – מי שעלה לישראל לראשונה ומחזיק בתעודת עולה ממשרד הקליטה.

תושב חוזר – היה בעבר תושב, ניתק את עצמו מישראל לפחות ל- 3 שנים וחזר לישראל.

סעיף 14 (א) הכנסות מנכסים בחו"ל:

עולה חדש ותושב חוזר יקבלו פטור ל - 5 שנים מיום שהגיעו לישראל עבור הכנסות שיש להם בחו"ל (מריבית, דמי שכירות, דיבידנד ותמלוגים) בגין נכסים שהיו ברשותם לפני שהגיעו לישראל.

סעיף 14 (ב) הכנסות מעסק בחו"ל:

עולה חדש בעל הכנסות מעסק בחו"ל יקבל פטור במשך 4 שנים מיום עלייתו לישראל בתנאי שהעסק קיים לפחות 5 שנים לפני שעלה לישראל.

תקנות מכוח סעיף 16ב רבתי:

הסעיף נותן סמכות לשר האוצר לקבוע תקנות פטור עבור הכנסות מהפרשי הצמדה מסוימים. נקבעו 2 תקנות:

1.       מי שמחזיק בלפחות 5% מהזכויות של חברה בע"מ יכול לתת לחברה הלוואת בעלים ולקבל הפרשי הצמדה שיהיו פטורים [הוצאות הפרשי ההצמדה יותרו לחברה לפי 17(1)].

2.       תנאים לפטור בגין הפרשי הצמדה מסוימים:

                                             א.   הפרשי הצמדה שנוספו למכירת נכס פרטי – פטורים. לדוגמא: אדם שמוכר את דירת המגורים שלו בתשלומים צמודים. הפרשי ההצמדה יהיו פטורים.

                                             ב.   הפרשי הצמדה שנוספו לפיצוי שאינו חייב במס – יהיו פטורים. לדוגמא: אדם שרכש דירת מגורים וקיבל פיצוי מהקבלן על פגמים שנמצאו בדירה. הקבלן שילם את הפיצוי באיחור בתוספת הפרשי הצמדה. הפרשי ההצמדה יהיו פטורים עפ"י תקנה זו כי הפיצוי מהקבלן לא חייב במס.

                                              ג.    הלוואה בין שני יחידים – יחיד שנותן הלוואה ליחיד וגובה ממנו הפרשי הצמדה יקבל פטור על הפרשי ההצמדה בתנאי שהלווה ימציא לו אישור שהוא לא ידרוש את הפרשי ההצמדה כהוצאה ובתנאי שהמלווה לא עוסק במתן הלוואות באופן סדיר.

                                             ד.   החזר פיקדון מבית אבות – אדם שנכנס לגור בבית אבות משלם פיקדון  שמתקזז לו עם השנים. אם הוא עוזב את בית האבות ומלאו לו לפחות 65 שנים - יגיעו לו או ליורשיו, במקרה ונפטר, יתרת הפיקדון בתוספת הפרשי הצמדה. הפרשי ההצמדה יהיו פטורים.

הפסד מעסק או משלח יד בשנה השוטפת :

הפסד שנוצר בשנה מסוימת מעסק או משלח יד ניתן לקיזוז כנגד הכנסה מכל מקור אחר באותה שנה. יש לבצע את הקיזוז קודם כנגד הכנסות בעלי שיעור מס גבוה על מנת להגיע לחיסכון מקסימאלי.

פס"ד אחא גולדשטיין –  ביהמ"ש קובע כי  הפסד מעסקת אקראי איננו ניתן לקיזוז כלל , ואילו הפסד מעסק אקראי ניתן לקיזוז .

*חייבים לבצע קיזוז  הפסדים גם כנגד הכנסות ששיעור המס שלהם נמוך (לדוגמא: הכנ' מדיבידנד 25%) וגם כנגד הכנסות פטורות.

יתרת הפסד מעסק שהועברה לשנים הבאות :

יתרת ההפסד העסקי (עסק ,משלח יד ועסק אקראי ), שלא ניתן לקזז אותה בשנה השוטפת , תועבר לשנים הבאות לקיזוז כנגד רווחים מעסק, משלח יד, רווח הון בעסק או רווחים מעסק אקראי בלבד!

**כאשר בתרגיל יש הפסדים שוטפים והפסדים משנים קודמות – ראשית נקזז את ההפסדים מהשנים הקודמות לפי 28(ב) ולאחר מכן נקזז את ההפסד השוטף כנגד כל מקור הכנסה לפי 28(א).

** הפסדים מש"מ 2007 ואילך ניתן יהיה לקזז בשנים הבאות גם ממשכורת בתנאי שהעסק נסגר , ובעל העסק מועסק כשכיר .

קיזוז כנגד הכנסות בעלי שיעורי מס נמוכים :

עד דצמבר 2002 – ניתנה לנישום אפשרות לבחור אם ברצונו לקזז את ההפסד כנגד רווח הון אינפלציוני בשיעור נמוך של 10% או לחילופין, לשלם את המס על הרווח הון האינפלציוני ולהעביר הפסד גבוה יותר לשנים הבאות.

החל מינואר 2003  , אדם יכול  לבחור שלא לקזז הפסד  כנגד ההכנסות הבאות :

                    ●הכנסות ריבית ממוסד בנקאי (פקדון וחיסכון ).

                    ●הכנסות מני"ע סחירים אשר המס בגינן הוא לא יותר מ- 15% (החל מינואר 06 – 20%)

                    ●רווח אינפלציוני.

רווח הון אינפלציוני : התייקרות שנוצרת מעליית מחירים, לא עליית ערך אמיתית. ממוסה ב- 10%. (דוגמא: שינוי מחירי הרכב  עקב עליית מחירים).

הפסד מהשכרת מבנה :

אדם שיש לו הכנסות מהשכרת מבנה לפי 2(6) שלא מגיע לכדי עסק ,ונוצר לו הפסד בגין ההשכרה יכול לקזז את ההפסד הזה בשנים הבאות כנגד כל הכנסה ששייכת לאותו מבנה בלבד (הן אם אלו הכנסות מהשכרת המבנה והן אם מדובר ברווח ממכירת המבנה לפי חוק מס שבח).

*אם היקף ההשכרה מגיע לכדי עסק וההכנסות ממנו מטופלות ע"י סעיף 2(1) , אז הפסד מהשכרה כזו יטופל לפי סעיפים 28(א) ו-28 (ב) .

**אדם שקיבל הכנסות שכירות מראש ודיווח על כולן היום לפי סעיף 8ב רבתי, יכול שייווצר לו בשנים הבאות הפסד, היות והוא ירשום הוצאות על אותו מבנה בכל שנה ושנה אך כל ההכנסות נרשמו בשנה הראשונה. לאדם כזה יש אפשרות לקזז את ההוצאות השנתיות הללו כנגד כל הכנסה אחרת באותה שנה .

הפסד מסעיף 2(7) :

הסעיף מתיר קיזוז שנוצר כתוצאה מהשכרה של נכסים מוחשיים ברי פחת לפי 2(7) בלבד. הפסד מהשכרת נכס לא מוחשי (פטנט,ידע) – לא ניתן לקיזוז.

בשנת ההפסד נבחר את ההפסד או את הפחת על אותו נכס, לפי הנמוך מביניהם, והוא יועבר לקיזוז בשנים הבאות כנגד כל ההכנסות החייבות לפי סעיף 2(7), כולל הכנסות מנכסים אחרים (גם נכסים לא מוחשיים).

דוגמא:

                            מכונה                       ציוד                  ידע

הכנסה לפי 2(7)             10,000             10,000             10,000

הוצאות:

פחת                              (7,000)             (3,000)             ------

שונות                            (4,500)             (11,500)           (11,200)

הפסד                            (1,500)             (4,500)             (1,200)

תשובה:

1.       אפשר לקזז את ה- 1,500 הפסד עבור המכונה (היות והוא נמוך מהפחת של 7,000) בשנים הבאות כנגד כל הכנסה אחרת מ 2(7).

2.       אפשר לקזז  הפסד בסך 3,000 ₪  עבור הציוד כנגד כל הכנסה מ-2(7) בשנים הבאות (הפחת בסך 3,000 קטן מהפסד של 4,500). היתרה בסך 1,500 לא ניתנת לקיזוז.

3.       לגבי הידע – הפסד בסך 1,200 ₪ לא ניתן להעברה לשנים הבאות לפי סעיף 22 כי מדובר בנכס לא מוחשי ולא בר פחת.

4.       אם היה בידע רווח לא היה אפשר לקזז את ההפסדים על המכונה והציוד כנגד הרווח מהידע ויש לשלם מס על רווח הון.

הפיכת הפסד הון להפסד שוטף :

הסעיף מאפשר להפוך הפסד הוני ממכירת נכס או מכונה להפסד פירותי . אם בשנה שבה נמכרו המכונות או הציוד בהפסד, נרכשו חדשים להחלפתם  ועלות המכונות או הציוד החדשים שווה או עולה על סכום הפסד ההון ניתן להכיר בהפסד כפרותי.

במידה ועלות המכונה/ציוד  החדשים קטנה מסכום ההפסד  - יחולק ההפסד לשניים: חלק, בגובה עלות המכונה החדשה, יוכר כהפסד שוטף והיתרה תישאר הפסד הון.

המכונה המחליפה לא חייבת להיות אותה מכונה, אך חייב להיות לה אותו שימוש.

הפסדים בחו"ל :

החל מינואר 2003 – הפסדים שנוצרו לתושבי ישראל בחול חולקו לשניים:

1.       הפסד פאסיבי בחו"ל – סל פאסיבי.

2.       הפסד עסקי בחו"ל – סל עסקי.

סל פאסיבי:

הפסדים מריבית, דמי שכירות ותמלוגים שיש לתושב ישראל בחו"ל יקוזזו כנגד כל ההכנסות הפסיביות הנ"ל בחו"ל ללא הבחנה בין מדינות העולם.

פחת שנובע מהשכרת מבנה בחו"ל ניתן לקיזוז גם כנגד רווח הון ממכירת המבנה.

אם לאחר כל הקיזוזים בחו"ל נותרה יתרת הכנסה פאסיבית בחו"ל ניתן לקזז אותה גם כנגד הפסדים עסקיים בחו"ל.

אם תישאר יתרת הפסד פאסיבי היא תעבור לשנים הבאות לקיזוז כנגד הכנסות פאסיביות בחו"ל.

סל עסקי :

הסל העסקי בחו"ל מחולק לשניים :

1.עסק שנשלט מישראל

2.עסק שלא נשלט מישראל.

*בשני המקרים ניתן לקזז את ההפסדים העסקיים כנגד רווחים מעסקים אחרים בחו"ל.

*אם לאחר הקיזוזים תישאר יתרת הפסד עסקי ניתן לקזז אותה כנגד הכנסות פאסיביות בחו"ל.

*אם לאחר קיזוז ההכנסות הפאסיביות בחו"ל תישאר יתרת הפסד עסקי – יש לבדוק אם מדובר בעסק נשלט או לא נשלט מישראל:

ý     אם העסק נשלט מישראל ניתן לקזז אותו כנגד הכנסות חייבות בישראל.

ý     אם אחרי שקוזז ההפסד מחו"ל כנגד הכנסות בישראל נשארת יתרת הפסד – הוא יועבר לשנה הבאה לקיזוז בחו"ל לפי אותו סדר.

אם העסק לא נשלט מישראל לא ניתן להביא אותו לקיזוז בישראל. יתרת ההפסד תעבור לשנים הבאות לקיזוז בחו"ל (מהכנסות עסקיות ואחר כך פאסיביות).

סדר החישוב:

1.       יש להתחיל בחיבור כל ההכנסות מעסק או ממשלח יד. אם יש הפסדים משנים קודמות צריך לקזז אותם לפי ס' 28 (ב) .

2.       מההכנסות הללו יש להפחית את ההוצאה המוכרת בגין קה"ל לעצמאי עפ"י סעיף 17(5א).

3.       מוסיפים את כל יתר ההכנסות החייבות במס שיש לאותו אדם. אם יש הכנסה שחלקה פטור יש להוסיף רק את החלק החייב שלה (לדוגמא: זכייה בהימורים, קצבאות,שכ"ד למגורים).

                    ●לפני שמשבצים את ההכנסות הפסיביות, בודקים למי יש הכנסה גבוהה יותר מיגיעה אישית, ואצלו משבצים את הפסיביות ללא קשר אם הוא בן הזוג הרשום .

                    ●בכל מקרה יש לבדוק חריגים לענין הכנסות תלויות ושיוך הכנסות פסיביות.

4.       מסכמים את סה"כ ההכנסות.

5.       מפחיתים את הניכויים האישיים ,(47,47א) ,ומקבלים את ההכנסה החייבת.

6.       מההכנסה החייבת מחשבים את המס לפי מדרגות המס (אם יש לאותו אדם הכנסה שנקבע לה שיעור מס מיוחד יש לחשב את המס על אותה הכנסה בנפרד ואז על היתרה מחשבים לפי מדרגות המס).

(בעיקרון את הפסיביות לא מפרידים אלא משלבים בתוך מדרגות המס הרגילות , אלא אם ההכנסות מיגיעה אישית נמוכות ולא מגיעות למס שולי של 30% .)

7.       מהמס המחושב (שהתקבל בסעיף 6 לעיל) מפחיתים את הזיכויים האישיים ומקבלים את יתרת המס לתשלום. ( יש לשים לב לזיכויים שניתן לשבץ ללא הבחנה אצל אחד מבני הזוג לבין זיכויים שאין לנו שיקול דעת היכן לשבץ .)

8.       מיתרת המס לתשלום יש להפחית את המקדמות ששולמו במהלך השנה ומס במקור אם נוכה ,  ומקבלים את המס לתשלום או להחזר.

חישוב המס:

חישוב המס מתבצע לפי מדרגות המס הקבועות בסעיף 121 לפקודה. המדרגות מתחילות מ- 10% עד 49% אבל אם יש לאדם הכנסה בעלת שיעור מיוחד צריך לחשב את המס על אותה הכנסה בנפרד, לדוגמא:

1.       ריבית על פיקדון במוסד בנקאי – 10%. (החל מינואר 06 – 15%).

2.       ריבית ריאלית על תוכנית חיסכון במוסד בנקאי – 15% לפי 125ג (מינואר 06- 20%).

3.       דיבידנד רגיל 25% לפי 125ב רבתי.(החל 1.1.06 20% אצל בעל מניות לא מהותי )

4.       דיבידנד ממפעל מאושר – 15% לפי 47(ב)(2) לחוק עידוד השקעות.

5.       זכייה בהימורים – החלק החייב בלבד 25% - לפי 124ב רבתי.

6.       שכ"ד למגורים – אם בוחרים בחלופת סעיף 122 – 10% מבלי לתבוע הוצאות.

7.       דמי שכירות בחו"ל – אם בוחרים בחלופת 122א רבתי – 15%. ניתן לתבוע פחת בלבד.

8.       רווח ראלי בבורסה לני"ע בת"א : בשנים 2004-2005  15% . בשנת 2006 20% .

9.       רווח ראלי ממכירת ני"ע זרים בבורסה בחו"ל :

                                                    עד 2004  35% , בשנת 2005 15% ,בשנת 2006 20% .

10.   רווח ממכירת דמי מפתח כשהמס שולם תוך 30 יום : 35% לפי ס' 124 לפקודה .

11.   רווח מפדיון מניות הניתנות לפידיון , לפי 3(ג) : עד 12.02 35% , החל 1.03 25% . 

            החל 1.06 אם מדובר בבעל מניות לא מהותי 20% רטרואקטיבי מ-1.03 .

הכנסות עם שעורי מס מקסימלים.

                    ●הכנסות לפי 2(9) ממכירת פטנט , זכות יוצרים או מדגם .

                    ●הכנסות לפי 3(ו) לאחר פטירה , המס המקסימלי עליהם יהיה 40% .

                    ●הכנסות מהימורים לפי 2(א רבתי).

הכנסות שלא ניתן לקזז כנגדן שום הוצאה (קופ"ג , ביטוח לאומי וכ"ו).

                   1.זכיה בהימורים , הגרלות או תחרות נושאת פרסים , לפי 2(א) . המס 25% לפי 124(ב).

                   2.הכנסות מהשכרת דירה למגורים . כאשר בוחרים בס' 122 , המס 10% .

                   3.רווח מפידיון מניות לפי 3(ג) .

                   4.ריבית רעיונית לפי 3(י) .

ניכויים אישיים:

1.       סעיף 47א רבתי ניכוי בגין תשלומים למוסד לביטוח לאומי

יחיד שמשלם למוסד לביטוח לאומי, במהלך השנה, סכומים ע"ח הכנסותיו , שאינן ממשכורת, יקבל הטבה בצורה של ניכוי אישי : הסכום ששולם לביטוח  לאומי כפול 52%. הסכום ששלום לביטוח לאומי לא כולל מס בריאות, קנסות, ריבית והצמדה. כל סכום ששולם במהלך השנה (גם אם הוא עבור חוב משנים קודמות) יחשב כחלק מהתשלום הכללי לביטוח לאומי.

2.       סעיף 47 ניכוי בגין הפקדות בקופ"ג:

יחיד שמפקיד באופן עצמאי עבור עצמו, בן זוגו, הוריו או ילדיו סכומים לקופ"ג רגילה או לקופ"ג לפנסיה מקיפה, בבנק או בחברת ביטוח, יקבל ניכוי בחישוב המס שמחושב כאחוז מהכנסתו המזכה.

הכנסה מזכה- הכנסות של אדם מכל המקורות השונים או התקרה בפקודה לפי הנמוך.

קופ"ג - המצב החוקי עד 31.12.04:

הפקדות לקופ"ג של אדם עד גיל 50:

יש הכפיל את הכנסתו החייבת של אדם לפי הסדר הבא:

                                                         א.   הכנסות ממשכרות ללא זכויות סוציאליות כפול 5%.

                                                         ב.   הכנסות ממשכרות עם זכויות סוציאליות כפול 0%.

                                                          ג.    הכנסות אחרות (חוץ ממשכורת) כפול 7%.

יש לבדוק כי סה"כ ההכנסה לא עולה על התקרה השנתית בסך 118,800 ₪.

הפקדות לקופ"ג של אדם מעל גיל 50:

מי שמלאו לו בתחילת שנת המס 50 והוא מפקיד באופן עצמאי לקופ"ג לעצמו, לבן זוגו, להוריו או לילדיו יקבל ניכוי דלקמן:

                                                               א.   הכנסות ממשכרות ללא זכויות סוציאליות כפול 7.5%.

                                                               ב.   הכנסות ממשכרות עם זכויות סוציאליות כפול 0%.

                                                                ג.    הכנסות אחרות (חוץ ממשכורת) כפול 10.5%.

                    ●יש לבדוק כי סה"כ ההכנסה לא עולה על התקרה השנתית בסך 118,800 ₪.

                    ●יש לבצע בדיקת תקרה – לשכיר – התקרה  (118,800) כפול 5%.  לבעל הכנסות אחרות – התקרה כפול 7%.

השפעת ההוצאה לקה"ל על ההפקדה בקופ"ג .

במידה ואדם הפקיד לקה"ל לעצמאיים צריך תחילה לחשב את ההוצאה המוכרת לקה"ל , להוריד אותה מההכנסה , ורק אז להשוות את ההכנסה עם התקרה בפקודה , ולקחת את הסכום הנמוך מבינהם .

הפקדות לקופ"ג לפנסיה מקיפה של אדם מתחת לגיל 50:

כדי לעודד הפקדה בקופ"ג לפנסיה מקיפה ניתן להגדיל את אחוז הניכוי מ-7% לעד 4% נוספים ועד מקסימום 11%, בתנאי שיש לאותו אדם הכנסות אחרות בלבד (לא ממשכורת) והוא מפקיד סכומים שעולים על 12% מהכנסתו המזכה. החישוב יבוצע  מהרווח לאחר קה"ל.

הפקדות לקופ"ג לפנסיה מקיפה של אדם מעל גיל 50:

יחיד שמלאו לו 50 בתחילת שנת המס והוא מפקיד באופן עצמאי לקופ"ג לפנסיה מקיפה לעצמו, לבן זוגו, להוריו או לילדיו יוכל להגדיל את אחוז הניכוי מ-10.5% לעד 6% נוספים, בתנאי שיש לאותו אדם הכנסות אחרות בלבד (לא ממשכורת) והוא מפקיד סכומים שעולים על 15.5% מהכנסתו המזכה. החישוב יבוצע  מהרווח לאחר קה"ל.

זיכויים אישיים:

נק' הזיכוי מופחתות מהמס המחושב. יש להם ערך שנתי המופיע בסעיף 33א רבתי:2,136 ₪ בשנה:

1.       נק' זיכוי בסיסיות:

                                             א.   סעיף 34: יחיד תושב ישראל -2 נק' זיכוי.

                                             ב.   סעיף 36 : בעבור נסיעות – תינתן 0.25 נק' זיכוי נוספת (ללא קשר אם קיבל נסיעות בפועל או לא).

                                              ג.    סעיף 36א רבתי : אישה  תושבת ישראל – 0.5 נק' זיכוי.

לסיכום:כל גבר מקבל 2.25 נק' זיכוי בסיסיות וכל אישה מקבלת 2.75 נק' זיכוי בסיסיות.

2.       נק' זיכוי מיוחדות:

סעיף 35 :

עולה חדש בעל תעודת עולה, שעלה לישראל לראשונה יקבל הטבה למשך 42 חודשים מיום עלייתו שיחולקו כך:

18 חודשים ראשונים – 3 נק' זיכוי נוספות בכל שנה.

12 החודשים הבאים  - 2 נק' נוספות כל שנה (במקום 3 נק').

12 החודשים הבאים – 1 נק' זיכוי כל שנה ( במקום 2 נק').

ניתן להקפיא את ההטבות בתנאים הבאים:

                    ●העולה גויס לצה"ל לשירות סדיר מלא חלקי.

                    ●העולה נרשם ללימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה.

                    ●העולה יוצא מישראל לתק' של לפחות 6 חודשים ומקסימום 3 שנים.

לעולה שהגיע לארץ במהלך השנה, נחשב את הנק' השנתיות בממוצע שנתי.

בן זוג לא עובד 

            עד 31.12.04 – יחיד שבן זוגו לא עובד ואין לו הכנסות יקבל נק' זיכוי 1 נוספת לכל שנה.

         החל מ 1.1.05 – רק יחיד מוטב (שהגיע לגיל פרישה) ובן זוגו לא עובד ואין לו הכנסות אחרות               

         יקבל נק' זיכוי אחת נוספת לכל שנה.

בן זוג עוזר בעסק

 יחיד שבן זוגו עוזר לו בהפעלת העסק / משלח יד לפחות 24 שעות בשבוע, לפחות 9 חודשים מתוך שנת המס  יקבל, בעבור כל הילדים ,אם יש להם ילדים עד גיל 19, ביחד 1.75 נק'. אם אין להם ילדים בגיל הרלוונטי יקבל 1.5 נק' .

חייל/ת משוחרר/ת או מי שביצע שירות לאומי:

         ●אם השירות היה לפחות 24 חודשים – 2 נק' זיכוי נוספות למשך שנתיים החל מחודש לאחר      השחרור.

         ● אם השירות היה פחות מ- 24 חודשים אך לפחות שנה – נק' זיכוי 1 נוספת למשך שנתיים החל מחודש לאחר השחרור.

  נק' זיכוי בגין ילדים:

  סעיף 66 (ג)(3) :

אישה נשואה  שיש לה הכנסות מיגיעה אישית – נק' זיכוי נוספת עבור כל ילד עד גיל 19, אך בשנת לידתו ובשנת בגרותו רק 0.5 נק'. נק' הזיכוי ניתנת רטרואקטיבית החל מ 1.1 של שנת הלידה.

נקודות הזיכוי הללו ינתנו רק כנגד הכנסות מיגיעה אישית.

גבר נשוי לא יקבל נק' זיכוי לפי סעיף זה!

1.לפי החוק , מותר לפקיד מס הכנסה (פקיד השומה) לבקש מכם מסמכים הקשורים לניהול העסק, ולכן אין טעם לסרב.

2.אתם רשאים לבקש מן המבקרים תעודה מזהה

3.בעת בדיקת קניה, הקפידו לציין את כל הפרטים על גבי חשבונית המס

4.לגבי עסק בו יש קופה רושמת, ניתן להחתים את העובד על טופס המעביר אליו את האחריות לניהול הקופה

5.ניתן לבקש מסמך מסכם מפקיד המס ובו נכתבו עיקרי הדו"ח

לטיפים נוספים , אנא צפו בוידאו הבא בנושא ביקורת מס הכנסה

דיווח נכון על הכנסות ותשלום מס ההכנסה במועד מבטיח את מימון השירותים שמעניקה המדינה מצד אחד ואת מילוי החובות האזרחיות של כל אחד מאיתנו מצד שני, כשכולם משלמים מס הכנסה - כולנו משלמים פחות והחברה שלנו מרוויחה יותר.

דוח שנתי ניתן להגיש  אחד משני הטפסים:

1. דוח שנתי ליחיד - מיועד לכל אוכלוסיית הנישומים (טופס 1301), כיום ניתן להגיש דוח מקוון (דוח אות מגישים דרך האינטרנט). הגשת דוח באופן זה אינה אומרת שאין צורך להדפיס ולהגיש לפקיד השומה את הדוח חתום על ידך.

2. דוח לשכירים (טופס 0135) - מיועד לשכיר שאינו חייב בהגשת דוח ומבקש החזר מס. שכיר החייב בהגשת דוח חייב להגישו גם באופן מקוון.

מילוי הדוח השנתי כנדרש והגשתו במועד מבטיחים טיפול יעיל ומהיר.

1. יחיד החייב להגיש דין וחשבון

א. תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים בתחילת שנת המס

ב. בן זוג שאיננו "בן זוג רשום" שהצהיר בדוח שהגיש, כי ידווח על הכנסותיו בנפרד.

ג. תושב ישראל שטרם מלאו לו 18 שנים בתחילת שנת המס איך הייתה לו בשנה זו הכנסה חייבת בסכום של 69,580 ש"ח או יותר.

ד. תושב חוץ שהייתה לו הכנסה חייבת במס בישראל.

ה. אדם שבשנת המס מכר זכות במקרקעין או עשה פעולה באיגוד , כהגדרתן בחוק מס שבח מקרקעין, שאינן פטורות מהמס לפי חוק זה, ולא שילם מס שבע בשיעור המרבי החל לפי חוק מיסוי מקרקעין או שהמס לגביו חושב בדרך של פריסה.

ו. חובת הגשת דוח לעניין נאמנות.

1. נאמן בנאמנות תושבי ישראל או נאמן בנאמנות לפי צוואה שנחשבת כתושבת ישראל, ובלבד שהיוצר לא בחר להיות בר השומה ובר החיוב וכן שלא נבחר יור מייצג או נהנה מייצג.
2. נאמן שהיו לו הכנסה או נכס בישראל.
3. יוצר בנאמנות תושבי ישראל, שבחר להיות בר השומה ובר החיוב או נהנה בנאמנות לפי צוואה.
4. יוצר מייצג או מהנה מייצג.

נאמן, יוצר מייצג או נהנה מייצג החייבים בהגשת דוח יגישו אותו על גבי טופס 1327.

ז. "בעל שליטה" ב"חברת משלח יד זרה" או ב"חברה נשלטת זרה" כהגדרתם בפקודת מס הכנסה.

ח. אדם שעשה פעולה שנקבעה כתנון מס החייב בדיווח.

ט. מי שפקיד השומה דרש ממנו להגיש דין וחשבון אף אם לפי האמור להלן אינו חייב בכך.

אי הגשת דוח למס הכנסה במועד ללא אישור מפקיד השומה, גורר הטלת קנסות או נוסף על כך ניתן להגיש נגד הנישום כתב אישום לבית המשפט, שכן אי הגשת הדוח המועד היא עבירה על פי החוק, שדינה מאסר שנה או קנס או שני העונשים כאחד.

פקיד השומה רשאי, במקרה של אי הגשת הדוח, לערוך שומה לפי מיטב השפיטה, כלומר לקבוע את ההכנסה החייבת ואת המס המגיע מהנישום לפי שיקול דעתו.

נישום - באנגלית TaxPayer - זהו כל ישות שהיתה לו הכנסה בשנת המס, נישום יכול להיות חברה, עצמאי, שכיר ועוד.

רק הגשת הדוח השנתי תיחשב כהשגה על שומה בהיעדר דוח.

ניתן להטיל קנס על פי חוק העבירות המנהליות והתקנות שהותקנו מכוחן בשל אי הגשת דוחות ועבירות אחרות על פי הוראות פקודת מס הכנסה.

הקנס יבוא במקום העמדה לדין בגין העבירה, אך בנוסף לקנס המוטל כיום בגין אי הגשת דוחות במועד.

הכנסה חייבת - זוהי סה"כ ההכנסה לאחר ניכוי ההוצאות שהוצאו על מנת לייצר אותה, ולאחר קיזוזים הניכויים והפטורים.

במילים פשוטות: אם השקענו החודש 20,000 ש"ח בפרסום המוצר שלנו (הוצאת פרסום), כתוצאה מהפרסום הרווחנו 120,000 ש"ח, זה אומר שההכנסה החייבת היא 100,000 ש"ח , כאשר ניכויים = הוצאות.

בפרקים ג'-ה' לדוח השנתי יש לרשום את ההכנסה החייבת לפני הפחתת הניכויים האישיים (ללא ההוצאות).

מילוי הדוח על ידי מי שאינו נשוי:

טופס מס' 1301 תוכנון כך שיתאים למילוי גם ע"י בני זוג נשואים. אם אתה רווק/ה, פרוד/ה, גרוש/ה, אלמן/ה, את הפרטים בדוח יש לרשום בשדות המתייחסים ל"בין הזוג הרשום".

בני זוג: בני זוג נשואים, החיים יחד ומנהלים משק בית משותף, נחשבים לעניין מס הכנסה כ"בני זוג".

לבני זוג מתנהל תיק אחד במס הכנסה הנושא את שמות שניהם

בני זוג רשאים להגיש דוח אחד שיכלול את הכנסות שניהם, או להגיש שני דוחות נפרדים. גם אם הוגשו דוחות בנפרד, יקלוט אותם פקיד השומה כדוח אחד משותף לשני בני הזוג.

,בני זוג, ראשים יחד לבחור, או פקיד השומה רשאי לקבוע, מי משניהם יהיה "בן הזוג הרשום", בן הזוג האחר נקרא "בן הזוג". על בחירתם, צריכים בני הזוג להודיע עד שלושה חודשים לפני תחילתה של שנת המס. לבחירה או לקביעה של "בן הזוג הראשום" תיתכן השלכה על חיוב המס.

חישוב נפרד וחישוב מאוחד:

על פי החוק, רואים את הכנסות שני בני הזוג כהכנסתו של בן הזוג הראשון, חישוב המס נעשה במאוחד לגבי הנכסות שני בני הזוג. במקרים מסוימים יכול "בן הזוג" לבקש כי ייערך חישוב מס בנפרד. כל אחד מבני הזוג יהנה "בחישוב נפרד" ממדרגות המס הנמוכות , מניכויים וזיכויים אישיים.

א. הכנסה מיגיעה אישית - אם הכנסת בן הזוג נובע מיגיעה אישית מאחד המקורות הבאים ובתנאי שאין תלות בין מקור ההכנסה של בן הזוג לבין מקור ההכנסה של "בן הזוג הרשום":

1. מעסק (שהוא פעיל בו), ממשלח יד או מעבודה,.
2. מקצבה(פנסיה) המתקבלת ממעביד לשעבר או מקופת גמל לקצבה, וכן מקצבה חייבת מס המשתלמת מאת המוסד לביטוח לאומי.
3. חלק החייב במס ממענק פרישה מעבודה (פיצויי פיטורין) או מקצבה שהוונה.
4. דמי שכירות מהשכרת נכס, אשר שימש במשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו להפקת הכנסה מיגיעה אישית בעסק או משלח יד בידי בן הזוג שהפעיל את העסק.
5. קצבת אבדן עושר עבודה המשתלמת מקופ"ג לקצבה או לתגמולים או המשתלמת עפ"י ביטוח מפני "אובדן כושר עבודה".

ב. הכנסה משותפת לבני הזוג - במקרים רבים ניתן לערוך חישוב נפרד של המס על הכנסת בן הזוג, גםאם  יש תלות בין מקורות ההכנסה:

1. הכנסה של בני זוג העובדים בעסק משותף (לא בדירת המגורים שלהם) למרות שקיימת תלות במקור ההכנסה בין בני זוג העובדים דרך קבע ביחד באותו עסק או משלח יד, רשאים בני הזוג לתבוע, כי יעירך חישוב נפרד על הכנסה עד סך של 45,000 ש"ח אצל בן הזוג, בהתקיים התנאים הבאים:

• כל אחד מבני הזוג עבד במקום העיסוק הקבוע 36 שעות בשבוע לפחות במשך תקופה של 10 חודשים או יותר בשנת המס. אם נדרש חישוב נפרד לגבי חלק משנת המס, בתנאי שכל אחד מהם עבד בעסק 10/12 מהתקופה.
• לבני הזוג אין הכנסה אחרת מעסק, משלח יד או משכורת.
• הודעה על תביעה נמסרה לפקיד השומה חודש לפחות לפני תחילת התקופה שבעדה נדרש החישוב הנפרד של המס או מועד אחר באישור פקיד השומה.

     2. לגבי הכנסה של משפחה אומנת, שנתקבלה מן המדינה או מרשות מקומית בעד טיפול בילדים שהופנו אליה, יראו שלושה רבעים ממנה כהכנסה מיגיעתה הישית של האישה.

     3. לגבי הכנסה מיגיעה אישית במשק חקלאי המשותף לבעל ולאישה, אם הוכח כי אחד מהם עובד בעיקר מחוץ למשק, יראו שלושה רבעים מן ההכנסה כהכנסת בן הזוג העבוד בעיקר במשק.

ג. הכנסה מרכוש - הכנסות מרכוש של בני הזוג , יתווספו להכנסתו של בן הזוג שיש לו הכנסה חייבת מיגיעה אישית גבוהה יותר. אולם אם לאחד מבני הזוג יש הכנסה מרכוש,שהיה בבעלותו שנה לפני נישואיו, או מרכוש שקיבל בירושה, רשאי בן הזוג לתבוע חישוב נפרד של המס על הכנסתו זו. אם יש לבן זוג זה הכנסה אחרת שלגביה נערך חישוב מס נפרד (בין מרכוש ובין מיגיעה אישית), תיווסף הכנסה זו להכנסה האחרת.

חלק א' - פרטים כלליים, סעיף "בני זוג נשואים"

בחלק א' הינך נדרש לסמן X במקומות המתאימים, יש לציין במשבצות המתאימות בפרק זה האם הדוח המוגש הוא על הכנסות  "בן הזוג" בלבד, או גם על הכנסות בן זוגו, האם בן הזוג מגיש דוח בנפרד, האם קיימת תלות במורות ההכנסה, האם בן הזוג עזר בהשגת ההכנסה ועוד:

1. בני זוג נשואים

==============================================

הדו"ח הוא על   [ ] הכנסותיי והכנסות בן/בת זוגי      [ ] הכנסותי בלבד

[ ] בן/בת זוגי מגיש/ה דוח בנפרד - מצ"ב הדוח/הצהרה של בן/בת זוגי.

==============================================

[ ] אני מגיש/ה דוח לשנת מס זו למרות שאיני חייב/ת - בקשה להחזר מס

  [ ]  אין הכנסה לבן/בת זוגי    [ ] בן/בת זוגי עזר/ה לי בהשגת ההכנסה

===============================================

"בן הזוג הרשום" ייחשב כמגיש הדוח. אם יש הכנסות לשני בני הזוג, יש לכלול אותן בדוח.

ההכנסות מיגיעה אישית, השייכות ל"בן הזוג הרשום" יירשמו בטופס 1301 תחת הכותרת "בן הזוג הרשום"

(בטור הימני), בהתייחס לזהותו של "בן הזוג הרשום", כפי שמצויין על גבי המדבקה.

הכנסות מיגיעה אישית, השייכות לבן הזוג שאינו "בן הזוג הרשום", יירשמו תחת הכותרות "בן/בת הזוג" (בטור השמאלי). גם ניכויים וזיכויים, הניתנים לשני בני הזוג, יירשמו כך.

הכנסות מרכוש משותף לשני בני הזוג, יירשמו בטור הימני תחת הכותרת "הכנסות שני בני הזוג".

בני זוג פרודים יוכלו להגיש דוח בנפרד, עליהם לציין X במקום המתאים בחלק א' ולצרף הצהרה חתומה בידי בן /בת הזוג על גבי טופס 4440, כי הוא/היא מדווח/ת בנפרד על ההכנסות.

בדברי ההסבר למילוי הדוח, במקום שרשום "בן זוג" הכוונה לבן או בת הזוג של "בן הזוג הרשום". בדברי ההסבר או בדוגמאות כל מקום הנוקט לשון זכר, הכוונה גם לנקבה.

מילוי טופס הדוח השנתי עבור מס הכנסה, סעיף "בן הזוג הרשום":

==========================

[  ] קיימת       [  ]  לא קיימת     תלות במקור הכנסותי והכנסות בן/בת זוגי.

[  ] הגשתי בקשה לחשיבו נפרד לפי סעיף 66ה לפקודה ע"ג טופס 4431 (העתק מצ"ב)

==========================

בני זוג נשואים , המקיימים משק בית משותף, רשאים לבחור מי משניהם יהיה "בן הזוג הרשום". הכנסות בני הזוג ייראו, לעניין מס הכנסה, כהכנסת בן הזוג הרשום והיא תחויב על שמו. למרות זאת ניתן לבקש חישוב נפרד של המס על הכנסות בני הזוג בתנאים המפורטים בחוק, ראה דברי הסבר בנושא בתחילת פרק זה, יש לסמן האם קיימת תלות במקור הכנסות בני הזוג.

אצל בני זוג העובדים ביחד במקום עיסוק קבוע והמבקשים חישוב נפרד בתנאים המפורטים בדברי ההסבר הנ"ל והגישו בקשה במועד, יסמנו זאת ויצרפו לנוחיות משרד השומה העתק מטופס ההודעה בנושא (טופס 1344).

ככלל, במקרים בהם נערך לבני הזוג חישוב מס נפרד, תיוחס ההכנסה שאינה מיגיעה אישית של שני בני הזוג, על שם בן הזוג, שהכנסתו החייבת מיגיעה אישית גבוהה יותר.

אולם אם ההכנסה מרכוש נובעת מנכס שהיה בבעלות אחד מבני הזוג שנה לפני הנישואין, או שהוא קיבל את הרכוש בירושה בתקופת הנישואין, היא תחויב על שם אותו בן זוג, אם הוא מבקש זאת ותצטרף להכנסותיו האחרות - אם יש כאלה.

בני הזוג ראשים להגיש יחד בקשה בכתב לפקיד השומה לשינוי "בן הזוג הרשום", לפחות שלושה חודשים לפני תחילת שנת מס כלשהי ובתנאי שהכנסתו של "בן הזוג הרשום" בשנת המס שקדמה לשנה בה נעשתה הבקשה הייתה לפחות רבע מהכנסתו של בן הזוג. בני הזוג לא יוכלו לשנות את בחירתם זו במשך 5 שנות מס. פקיד השומה רשאי לקבוע "בן זוג רשום" לשנת מס בה הייתה הכנסתו של "בן הזוג הרשום" על פי בחירת בני הזוג, פחותה מרבע מהכנסת בן זוגו.

[  ]  מצ"ב נספח לחישוב ההכנסה בגין תשלומים עודפים של מעביד לקרן השתלמות וקופת גמל (טופס 134).

====================

שכיר שעבד ביותר ממקום עבודה אחד ואשר הופרש עבורו בשני המקומות לקופת גמל ולקרן השתלמות מעל התקרות הנקובות בחוק וכן שכיר המבקש ניכוי בשל תשלומיו לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, יצרף חישוב על התשלומים העודפים על גבי טופס 134.

מילוי הדוח השנתי עבור מס הכנסה, סעיף "נכס בחו"ל"

כך זה נראה:

===================

[  ]  בשנת המס היו לי, לבן/בת זוגי או לילדיי שטרם מלאו להם 18, נכס/ים בחו"ל בשווי של 1,728,000 ש"ח או יותר

===================

אם היה לך בשנת המס נכס בחו"ל בשווי 1,728,000 (זהו הסכום עבור שנת מס 2009, יש לברר מה הסכום כרגע) ש"ח או יותר, ציין עובדה זו במשבצת המתאימה.

סעיף "נאמנות" בדוח השנתי למס הכנסה:

כך זה נראה:

=================

[  ] הנני יוצר בנאמנות, בר-שומה ובר-חיוב. דו"ח זה כולל את הכנסות ואת הכנסות הנאמנות (מצ"ב טופס 151ח)

[  ] הנני נהנה בנאמנות שההכנסות שחולקו לי מהנאמנות כלולות בדו"ח זה (מצ"ב העתק טופס 142)

=================

נישום שהוא או בן זוגו יוצר בנאמנות, בר-שומה ובר חיוב יכלול את הכנסות הנאמנות בדוח זה, יציין זאת במשבצת המתאימה ויצרף טופס 142.

נכים ועיוורים צריכים לציין בדוח השנתי למס ההכנסה את העובדה הזו, זהו סעיף 6 בחלק א' (פרטים כלליים).

לפי החוק: כל נישום שהוא או בן זוגו עיוור או נכה לפי סעיף 9(5) לפקודה בשנת המס ויש בידו אישור מפקיד השומה, יציין

זאת במשצבת המתאימה.

דוח שנתי למס הכנסה, סעיף חנ"ז (חברה נשלטת זרה):

איך נראה הסעיף?

==============

[  ]  הנני בעל שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ נסחר בחו"ל       [  ] כן, מצ"ב טופס 150    [ ] לא

[  ] הנני בעל זכויות בחבר בני אדם תושב חוץ שאינו נסחר          [  ] כן, מצ"ב טופס 150    [ ] לא

=================

נישום שהוא או בן זוגו בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ נסחר בחו"ל ו/או בעלי זכויות בחבר בני אדם תושב חוץ שאינו נסחר, יציין זאת במשבצת המתאימה ויצרף טופס 150, לפרטים נוספים ראה הנחיות למילוי הטופס. אם אינך בעל שליטה ובעל זכויות באמור לעיל, עלייך לסמן X במשבצת לא.

מס הכנסה - מילוי דוח שנתי למס הכנסה- סעיף "תכנון מס":

אם קיימת פעולה שהיא תכנון מס החייב בדיווח מכוח סעיף 131 (ז) לפקודה, עליך לציין זאת במשבצת המתאימה ולצרף

טופס 1213.

בהתאם לתקנות מס הכנסה קיימות 13 פעולות שחייבות בדיווח.

פירוט והסברים נוספים ראה בדברי הסבר לטופס, אם לא קיימת פעולה כלשהי שהיא תכנון מס, עליך לסמן X.

מילוי דוח שנתי למס הכנסה, סעיף "עסקאו קשורות עם צדדים קשורים":

איך זה נראה?

==========

בשנת המס היו לי או לבן/בת זוגי עסקאות עם צדדים קשורים בחו"ל כמשמעותן בסעיף 85א לפקודה 

[  ]  כן, מצ"ב טופס 1385       [  ]  לא

============

קיימת חובה לפרט בדוח השנתי ביצוע עסקאות בינלאומיות בהתאם לתנאי השוק וכם לצרף לדוח את הנספח (טופס 1385) בו יצהיר הנישום כי עסקאות עם הצדדים הקשורים בחו"ל נערכו בתנאי שוק כפי שאלה נקבעו והוגדרו בפקודה ובתקנות.

הטופס מתייחס לכל חוזה (עסקה) עם צד קשור ויש לציין אם מדובר בעסקה חד פעמית. לכל עסקה יש לצריף טופס/הצהרה נפרד.

לגבי כל חוזה/עסקה יש לפרט בקצרה את העסקה, את פרטי הצד הקשור (לרבות מקום מושבו) וכן את מחיר העסקה שנקבע בין הצדדים.

אם קיימת עסקה כאמור, עליך לציין זאת במשבצת המתאימה ולצרף טופס 1385.

אם לא קיימת עסקה, יש לסמן X בריבוע "לא"

מס הכנסה , דוח שנתי - סעיף ניהול ספרים.

איך סעיף זה נראה?

נישום שהיו לו הכנסות מעסק, חייב לנהל ספרים בהתאם להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות).

יש לציין בטופס הדוח את הפרטים הנדרשים לגבי ניהול הספרים, התוספת על פיה מנוהלים הספרים,

שיטת הדיווח ועוד. כמו כן יש לציין האם תיעוד הפנים (החשבוניות והקבלות וכו') מופר באופן ממוחשב או ידני.

איך ממלאים את חלק ב' בדוח השנתי שיש להגיש למס הכנסה בסוף שנת המס:

מספר תיק

התיק במס הכנסה המתנהל על שם הנישום. תיק של בני זוג נשואים, מתנהל על שם שני בני הזוג. מספר התיק הוא מספר הזהות של אחד משני בני הזוג או מספר מיוחד שנקע לתושבי חוץ. מספר התיק חשוב לצורך זיהוי התיק אך אינו משפיע על קביעת "בן הזוג הרשום" וחישוב המס, כפי שיוסבר בהמשך.

פרטי "בן הזוג הרשום" ובן/בת הזוג

אם אתה נשוי ומנהל משק בית משותף עם מי שאתה נשוי לו, עליך למלא בחלק זה, ובשאר חלקי הדוח את הפרטים עליך על בן / בת זוגך, גם אם לאחד מכם לא היו הכנסות בשנה זו.

במדבקה שורפה לטפסים מופיעים הפרטים של שני בני הזוג ומצויין מי משניהם הוא "בן הזוג הרשום". אם הפרטים נכונים, הדבר את המדבקה במקום המתאים ותהיה פטור ממילוי הפרטים. אם הפרטים אינם מעודכנים או שגויים, רשום את הפרטים הנכונים. בני זוג נשואים אשר אינם חיים יחד ואינם מנהלים משק בית משותף, אינם נחשבים כ"בני זוג" לעניין הגשת הדוח. לפיכך, אם אתה פרוד/ה ציין זאת בסעיף המתייחס למצב המשפחתי בשנת המס וצרף הצרהרה על גבי טופס 4440. פרוד אינו צריך לכלול את פרטי מי הוא נשוי לו והכנסותיו בדוח שהוא מגיש.

שינוי הפרטים האישיים בעת הגשת הדוח

אם מאז שהוגש הדוח הקודם השתנה מעמדך (שכיר/עצמאי), עיסוקך, כתובתך או פרטים אחרים המופיעים בחלק ב', נא סמן X במשבצת בשורה של השינוי.

כתובת למשלוח דואר

יש לציין במפורש את הכתובת שאתה מבקש כי ישלחו אליה דברי דואר, אם אם זו אחת הכתובות שרשמת בחלק זה.

העיסוק העיקרי

תאר ופרט במספר מילים את הענף בו הינך עוסק, תיאור מדויק של העיסוק יבטיח טיפול יעיל יותר בדוח שהגשת והיענות רבה יותר לפניותך. לדוגמא: אם הכנסתך העיקרית היא ממסחר בהלבשת נשים, רשום "קמעונאות להלבשת נשים". אל תרשום "בעל חנות" באופן סתמי.

הצהרת מגיש הדוח ופרטי המסייע

אם נעזרת למילוי הדוח ברואה חשבון, עורך דין, יועץ מס מייצג או אדם אחר, תמורת תשלום, הקפד על רישום מדויק של פרטי המסייע וכי חתימתו לא תיעדר. רק רואה חשבון, עורך דין, ויועץ מס רשאים לייצג אותך במשרדי מס הכנסה וזאת בתנאי שהוגש לפקיד השומה ייפוי כוח מתאים. אם ייפוח כוח כזה לא נשלח בעבר לפקיד השומה, שלח נא טופס 2297/א בהקדם למחלקת המודיעין בנציבות מס הכנסה, או למשרד השומה.

אם המסייע הוא רואה חשבון, יועץ מס או עו"ד עליו לכלול בפרטי המסייע את שם איש הקשר במשרדו, שעימו יוכל משרד השומה לערוך בירורים בנושא הדוח השנתי ופרטים חסרים.

מספר זהות של "בן הזוג הרשום"

בסעיף זה, יש לרשום את מס' הזהות של "בן הזוג הרשום" ושל בן זוגו במקום המיועד לכך.

במרבית המקרים מס' התיק זהה למס' תעודת הזהות של "בן הזוג הרשום". אשר המספר שונה, חשוב לציין זאת בגוף הדוח על מנת למנוע טעויות במילוי הדוח ע"י הנישום ובקליטתו במשרדי מס הכנסה. לנוחיות ממלא הדוח באינטרנט, אם שגית בבחירת בן הזוג הרשום, על פי הרישומים תעיר על כך המערכת. כפי שצוין לעיל, לזהותו של "בן הזוג הרשום" יכולה להיות השפעה על חישוב המס. לכן בעת מילוי הדוח, יש לשים לב כי ההכנסות השייכות ל"בן הזוג הרשום" ולבן/בת הזוג יירשמו בטורים המתאימים.

סעיף 1  הכנסה מעסק או ממשלח יד

רשום כאן את ההכנסה כולל הכנסה מחו"ל לאחר ניכוי ההוצאות מעסק או ממשלח יד, לרבות ריבית והפרשי הצמדה (לרבות הפרשי שער), במידה שהן הכנסה עסקית בידך (כל זאת עם ההכנסה הושגה מיגיעתך האישית, אם לאו, רשום את ההכנסה בסעיף 11). אם יש לך הכנסה מעסק או משלח יד, צרף פרוט על גבי טופס נספח א', לגבי כל עסק בנפרד. את הטפסים אם לא נשלחו אליך, תוכל למצוא באתר רשות המיסים או לקבלם במשרד פקיד השומה.

יש לכלול בהכנסתך מעסק או ממשלח יד כל תקבול או שווי טובת הנאה שקיבלת הקשורים לעיסוקך. לרבות הפרשי ריבית ומימוש זכויות לפי סעיף 3(0) לפקודה, זכות או בהלוואה שקיבלת ממי שאתה מספק לו שירותים (ראה הסבר בסעיף 3 פסקה ב').

אם קיבלת הלוואה לורך ייצור הכנסתך מעסק או ממשלח יד, ונותן ההלוואה מחל לך על החזרתה, או אם קיבלת מענק בהקשר לייצור הכנסתך, ייראו מחילת החוב או המענקים כהכנסה החייבת במס בידך. אם מחילת החוב או המענק קשורים לרכישת נכס בר-פחת , לא ייראו אלו כהכנסה בידך, אך המחיר המקורי של הנכס, יוקטן בגובה החוב שנמחל או המענק שניתן לך, הן לצורך חישוב הפחת בגין הנכס והן לעניין רווח ההון לכשיימכר הנכס.

עצמאי יכול לנכות מהכנסתו מעסק או ממשלח יד חלק מהסכומים ששילם לקרן השתלמות לעצמאים ו/או כפרמיה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה.

מגיע לך הרבה כסף ממס הכנסה!

אנו, אבסולוט יועצים בע״מ, מתמחים מזה כעשור בהשגת החזרים גבוהים ככל שניתן ממס הכנסה. ההחזרים הגבוהים ללקוחותינו מתקבלים לאחר בדיקה מעמיקה ומקיפה על-ידי רואה חשבון צמוד, הכוללת בין היתר:

2) בדיקת זכאות להחזרי מם הכנסה לגמלאים במצבים הבאים: גמלאי בלבד, גמלאי העובד גם כשכיר, גמלאי העובד גם כעצמאי.

2) בדיקת זכאות להחזר תשלומי בטוח לאומי במצבים הבאים: גמלאי העובד גם כשכיר, בעלי הכנסות מעל המכסימום החייב בדמי בטוח לאומי(גם אם בוצעו תיאומי מס עדיין קיים סיכוי להחזרים ניכרים), גמלאי העובד גם כעצמאי.

בדיקת הפעילות בניירות ערך סחירים ואפשרות קיזוז הפסדים מול רווחים בשנים הבאות. בדיקת שומות מס שבח ששולם ואפשרות פריסת המס/קיזוז מהפסדים מניירות ערך.

2) בדיקה ותיקון שומות מס הכנסה לגמלאים אשר פנו למס הכנסה בעבר או מידי שנה.

2) ניצול פטורים המגיעים לגמלאים במצבים הבאים: גמלאים אשר לא בצעו הוון קצבה, גמלאים שסיימו לשלם את הוון הקצבה שבצעו, בעלי הכנסה מגמלה נוספת, גמלאים שפרשו לאחרונה ונוכה להם מם מפיצויי פרישה שקיבלו.

2) שילוב חקיקה מיסויית רלבנטית בעת דרישת ההחזרים ממס הכנסה. דרישת מכסימום הטבות המס שמניעות לכם ולא קיבלתם אותן!

לתשומת לבנם: ניתן לדרוש החזרי מס בעבור שש השנים האחרונות או חלקן. החזר 0ס שלאם יידרש במועד, לא יוחזר! סודיות ושירות אדיב ומקצועי מובטחים!

ליצירת קשר: טלפון: 1-700-700-567, ימים א׳-ה; 18:00-08:00 או דרך אתר האינטרנט שלנו: www.backtax.co.il

מנסיוננו בשירות גמלאי צה״ל, העבודה בתחום החזרי מס הכנסה וגם בתחום החזרי ביטוח לאומי הנה רבה. גמלאים רבים אינם מודעים לזכויותיהם המסתכמות, במקרים רבים, בהחזר׳ מס בגובה עשרות אלפי שקלים לגמלאי. פנו אלינו גם אם פניתם לאחרונה באופן עצמאי למס הכנסה וגם אם הנכם בט1חים שלא מגיע לכם החזרים. בשיחת טלפון עם ר1אה החשמן שלנו, תוכלו לקבל מ1שג באשר לסיכוי להחזרים וגובה ההחזרים המש1ער.

לידיעתכם: אנו מלווים את התהליך עד אשר החזרי המס יועברו ישירות לחשבונכם בבנק. במידה ולא תהיה זכאות להחזר - לא תחוייבו בתשלום.

רואה חשבון טוב יכול לעזור לכם לחסוך מאות עד אלפי שקלים בכל חודש (תלוי כמובן בהיקף הפעילות שלכם) מבחינת מס.

לא כולם יודעים אבל גם אם אתם שכירים, ובטח ובטח אם אתם עצמאים - ניתן ע"י תכנון נכון, וחוקי, חשוב להדגיש, לחסוך את הסכומים הנ"ל. וזאת ע"י תכנון מס לגיטימי, אשר רואה חשבון טוב יודע לעשות.

כיצד תדעו אם מגיע לכם החזר מס או אם אתם יכולים לחסוך במס? אופציה אחת היא להיכנס לאתרים של משרדי רואי חשבון - בהרבה מהם יש שאלונים קצרים וטיפים לחסכון במס, אופציה אחרת הינה לקבוע פגישת היכרות באחד מהמשרדים המובילים - ושם כבר ינחו אתכם על הפעולות הנדרשות לשם חסכון במס.