זוגיות על פי הקבלה – רצון לשלמות רוחנית

ביחד או לבד

כשאנו מוצאות את הבן זוג שייעד לנו הבורא אנו מרגישות נחת, מרגישות שלמות יותר ומוכנות להתקדם הלאה מהחיים כנשים בודדות ולהתאחד עם בן הזוג. התחושות הללו נובעות מכך שבעצם מציאת בן הזוג והכניסה לחיים זוגיים איתו, אנחנו מתקדמות שלב אחד אל עבר התיקון שלנו ומאותו רגע התהליך רק מאיץ ומאפשר לנו למצות את הפוטנציאל הנשי שלנו.

נשים רבות מרגישות מסופקות גם ללא בן זוג, מרגישות שהן ממוקדות במטרות שלהן ויכולות לממש את שאיפותיהן בלי עזרתו של אחר, רק בגלל שהן סומכות על עצמן. הקבלה לא מפחיתה בערך של היכולות שלנו לעשות עבור עצמנו, והתפיסה שאנחנו רק מרגישות שלמות אמיתית עם בן זוג אינה נובעת מראייה שוביניסטית אלא מהסתכלות עמוקה יותר על המטרות שלנו בחיינו, לא המטרות הגשמיות אלא הרוחניות.

זיווג רוחני

מבחינה רוחנית הנפש של כל אחד ואחת מאיתנו אינה שלמה, במציאות הרוחנית הראשונה היינו כולנו שלמים, מכילים בתוכנו חלק גברי ונשי ולא מרגישים כל חוסר בזכות היותנו דבוקים לאור האינסוף וניזונים מהנתינה של הבורא. אולם, משירדנו לעולם הגשמי התפצלו נשמותינו, החלק הגברי נכנס לגוף של גבר והחלק הנשי נכנס לגוף של אישה.

הנפש שלנו, הנשמה שלנו, שהתפצלה, לא שוכחת לעולם את השלמות שהייתה נחלתה בעבר ודוחפת כל אחד מאיתנו לחפש את החצי השני שלו כדי להתאחד בעולם הגשמי ולהתחיל לעבוד על תיקון אישי, כדי להתאחד שוב בעולמות הרוחניים ולחזור לתחושת הסיפוק האינסופית שממנה התחלנו.

מטרת הזוגיות

אם כן, החיבור שאנו חשות בזוגיות הוא באמת עמוק כמו שאנחנו חושבות וקשה לתפוס עד כמה הוא משמעותי עד שלא מתחילים לעבוד על הזוגיות ומגיעים לרמות מודעות, אהבה ואושר שלא ידענו כמותן לפני כן.

יש משהו משחרר בידיעה שאנחנו לא לבד בעולם, שיש לנו משלים, אדם אחר שמחפש אותנו וכשנמצא זה או זו, גם אם לא היינו אנשים רוחניים לפני כן, לא נוכל להתעלם מהתחושה שזה פשוט הבנאדם הנכון, הבנאדם שאנו מרגישות כאילו הכרנו מאז ומעולם ואנחנו חייבות לשזור את חיינו בחייו.

הרצון הפנימי להיות עם בן הזוג, החיבור העוצמתי והאהבה, הם שידחפו אותנו לנסות להיות טובות יותר ולצמוח בתוך הזוגיות, יחד עם בן הזוג ולתקן את עצמנו. התיקון שלנו מתבסס על ההבנה שכדי ליהנות מחיי שפע רוחניים עלינו להיות מסוגלות להכיל שפע שכזה ואנחנו כנשים צריכות ללמוד כיצד לקבל מבן הזוג שלנו.

לכאורה לקבל נשמע פשוט, אבל הדרך אינה פשוטה ומושתתת על כך שנלמד תחילה לתת, נפטר מצרכים אגואיסטים ונהיה טהורות בדרכנו ומחשבתנו, מוכנות רק לקבל כדי לתת לאחר. מהאלטרואיזם נוכל לצמוח כנשים ולהשפיע על בני הזוג לעשות זאת גם, נתעלה רוחנית ונשלים בזאת את משימתנו עלי אדמות.

מאת ענת יהל סימן טוב

מרכז קבלה לנשים אימון ופיתוח אישי ברוח היהדות והקבלה

מצאו אותי בגוגל

מרכז קבלה לנשים , אימון ופיתוח אישי , ברוח היהדות והקבלה , כוחות הנפש באשה שבך , מודל עץ החיים , אימון יהודי לנשים , טיפול וייעוץ זוגי , בואי כלה , ערבי כלה , ענת יהל סימן טוב

אישה מקודשת בכסף (כלומר שבעלה מקנה לה חפץ ששווה לפחות פרוטה ובכך היא עוברת לרשותו, למשל טבעת נשואין), או בשטר (שטר של התחייבות כספית), או בביאה (כלומר שמסכימה לקיים יחסים עם הגבר ובכך להיחשב לאשתו). רק קידושי כסף נהוגים היום.

ההתחייבות הכספית שמוקנית בכתובה פירושה שהבעל מחוייב מיידית לשלם לאשה מאתיים זוז (סכום גבוה השווה לערך מסויים של מתכת יקרה) וכן התחייבויות נוספות, לכן הדבר מרתיע מלגרש אשה ללא שיקול דעת ורק מתוך התפרצות של רגע.

הבעל מתחייב לזון, לפרנס ולהלביש אותה, לכבד, לעבוד למענה, וכן לשמור עבורה סכום כסף מסויים שבמידה ויגרש אותה ייגבה ממנו עבורה.

טבעת הנישואין יכולה להיות מכסף או זהב, אך אסור לשבץ בה אבן יקרה משום סוג, מחשש שאשה תחשוב אותה ליקרה יותר ממה שהיא, ואם ייוודע לה שהאבן זולה ממה שחשבה, יתברר שזה מבחינתה מקח טעות ושלא היתה מוכנה לקבל חפץ זה בתור מחיר לנישואיה לגבר. במצב זה יש חשש שהנשואין ייחשבו לחסרי תוקף, כי אישה צריכה להיות בטוחה בדעתה שאכן היא מעוניינת בנישואין.

ביום החופה מכפרים לחתן ולכלה על כל חטאיהם, לכן מוסיפים לכך צום כתשובה על כל חטא בעברם.

כעקרון נאמר שבתולה נישאת רק ביום רביעי, כך שמייד לאחר ליל כלולות אם תהיה בעיה כלשהי בין בני הזוג יוכלו לגשת מיידית לבית דין שמתכנס בימי שני וחמישי. בימינו שאין תוקף לתקנה הזו, המגבלה העקרית היא לקבוע את החופה ליום שהכלה טהורה מנידתה ותוכל לטבול במקווה טהרה ולקיים יחסים עם בעלה בליל כלולותיה.(היום זה לא תקף וחתונות מתקיימות בכל ימות השבוע, מצד שני כיום רוב הכלות אינן בתולות).